Tag Archives: אייל ברקוביץ

הגיע הרגע להיפרד מאצטדיון הויסנטה קלדרון. גם בגשם וגם בסערה, הוא גרם אושר להרבה אוהדים. אתלטיקו, שחזרה להיות חזקה בשנים האחרונות, חייבת הרבה גם לביתיות שלה כמו שהיא חייבת לצ'ולו סימאונה

כל משחק של הנבחרת היה עבורנו סוג של טירוף, אירוע שקורה פעם בכמה חודשים ומצריך היערכות מיוחדת. ובכל קמפיין האמנו מחדש, ובלי שום ציניות, שהפעם עושים את זה ובגדול

מאנה, המועמד המוביל הנוכחי בקטגורית "ממשיכים לחפש בנרות מחליף לסוארז", חוזר לשחק וזו בשורה נהדרת, כי אחרי ההופעה המעולה שלו מול ארסנל, אני משוכנע שלונדון עושה לו רק טוב.

גם כאשר צפון אירלנד הפסידה בקמפיין הקודם לישראל, יכולנו לראות את הקהל הצפון אירי מריע לשחקניו בסוף המשחק ומודה לשחקנים על כל טיפת זיעה שבחולצתם.

ברקוביץ ידוע כאחד שאומר מה שהוא רוצה בלי לעשות חשבון. כשחקן, הערצתי אותו גם כאשר היה עולה לו ה"פיוז". כפרשן, הדברים טיפה שונים.

14 שנים אני גר בגליל ורק פעם אחת ניצחנו במגרש הזה. 3-6 את עראבה במסגרת ליגה א' (כן, כן, גם כשהיינו בליגה א' הגעתי למגרש הזה. היה חורף. היה קר. דפוק).

פתאום אני קורא שהשנה יש ערוץ הקיבוץ גם בליגה הלאומית. לצ'מפיונס נדמינו? האם נעמוד בפיתוי או ניכנע? לא חבל על 45 ש"ח לחודש או בעצם 540 ש"ח כי אני לא מבטל בזמן? אני מחליט - לא מתחברים.

הקבוצה הזו שפעם משכה אלפים למגרש הפחים המצ'וקמק, היום כבר לא כל כך מעניינת את הציבור. מדהים שהעיר הרביעית בגודלה בישראל, עם אוכלוסיה ברמה סוציו אקונומית גבוהה, לא מצליחה להעמיד קבוצת כדורגל אטרקטיבית שתייצר עניין.