בנג'מין דישראלי כנראה תיאר טוב מכל את מה שקיבלה מכבי ת"א שלשום בהיכל: הזדמנות. הזדמנות לנצח לראשונה ביורוליג העונה. הזדמנות להוריד מעט מהלחץ של השבוע האחרון. הזדמנות להימנע מקטסטרופה נוספת. הזדמנות להרכיב את הפאזל מחדש.

נקודות ציון חשובה בקריירה הוירטואלית שלי. כעת אני רחוק פחות ממאה משחקים בכדי לעבור אגדה לונדונית אחרת, הארי רדנאפ. אם אגיע ל-2016, אשבור גם את שיאו של ג'ון לייל (708 משחקים) ואהפוך למאמן בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר על הקווים בבוליין גראונד. אבל עד שאגיע לשם, המטרה הייתה ונשארה זהה: זכייה בליגת האלופות.

חלק גדול מאיתנו, במיוחד אלו שנולדו באלף הקודם, בילה את מרבית זמנו הפנוי במשחקי כדור בשכונה, בעיקר כדורגל. חלק מאיתנו גם נרשם לחוגי כדורגל, אולי אפילו לאחת מקבוצות הילדים והנוער של מועדוני הכדורגל בארץ. רובנו המוחלט, למרות התקוות הגדולות, גם "תלה את הנעליים" בגיל צעיר, ופנה לדרכים אחרות...

באמצע היום לעזוב הכל, להתנתק מהמשפחה, מעבודה, מציביליזציה ולנסוע למדבר, לפזורה בדואית שנאספה לעיירה נידחת בדמות רהט, את זה רק נורדיה יכולה לגרום לי לעשות.

ההתנהלות של אדלשטיין, פארסת יום כיפור במילאנו, ווימס, והעלבון המדומה של הסגל הישראלי הם רק הסימפטום לעוד מחדל של "הפרלמנט" (וזה עוד מחמאה), שהוסיף חטא על פשע ושידל את רמי הדר למשרת המאמן.

לא שיש לנו מידע פנימי מאסיפות הקבוצה, לא שיש לו איזשהו מוניטין בקבוצות בהן היה מאמן מוביל, אבל מכבי חיפה היא קבוצה של מולנסטיין בעיקר בגלל שהיא כבר לא קבוצה של רוני לוי. קבוצה של רוני לוי אולי הייתה יוצאת אתמול עם שער נקי, אבל לא הייתה כובשת. בטח שלא שני שערים, ובטח שלא שערים כאלו.

כשראיתי את ההרכב, חשבתי כמו כולם שמדובר על התחכמות מיותרת, אבל קיוויתי שבכל זאת ננצח. במשחק כזה חשוב, ורגע לפני משחק העונה, לא עושים ניסויים. עם זאת, צריך לציין שמכבי ת"א עדיין יצרה מספיק מצבים כדי לנצח את המשחק.

ק"ש עלתה עם אותה תכנית משחק כמו מול מכבי חיפה במחזור הקודם אז זה הספיק לתיקו 0-0, הפעם הקבוצה ממול שהיא פגשה היא האלופה עם יכולת לכתוש ולתקוף בקצב ואינטנסיביות גבוהים.

עברו שלושה שבועות מסיומו של המחזור השישי ורק אנשים שיודעים לספור קלפים בפוקר זוכרים מה היה שם. ליצור עניין בליגה זה לא רק משימתן של הקבוצות אלא גם תפקידה של המנהלת וליצור פגרה כל כך ארוכה כבר בתחילת הליגה זה כמו שאיבון בארקסדייל חוטף כדור בכתף( ראיתי יותר מדי פרקים של "הסמויה" לאחרונה), לוקח זמן עד שנכנסים שוב לקצב.

בפינה החדשה ניקח משחקים לא מהעבר הרחוק מליגת העל (ולעיתים קצת אירופה, תלוי בביקוש) וננסה להתחקות אחר עקבותיהם של השחקנים ששיחקו באותו המשחק, ועל ידי כך להבין את התהליכים שקורים בכדורגל שלנו. לקראת המשחק הכי מסקרן של העונה עד כה מחר, לקחתי, כמובן, בתור אוהד מכבי חיפה, את ליל ה- 17/12/12 – משחק הליגה האחרון בו ניצחה מכבי חיפה את מכבי תל אביב.