הטירוף שלו במשחקים, היכולת לסחוף אחריו את כל שאר השחקנים, העימותים שהיה מגיע אליהם מול יריבים, כוח הרצון שהוא הראה והחגיגה הטהורה שלו כשהיה כובש שער; כל אלה גרמו לי להשתגע בבית, כאילו אני יליד קטלוניה

לצערי, לא אוכל לתת לכם דוגמא של מאמן מנבחרת ישראל מחייך. אולי גוטמן אחרי ההגרלה ההיא אז. אין לנו הצלחות, אבל זימונים לא יכולים לבוא מהקבוצות ומהקהל, אלא מהאיש שמשלמים לו לקחת את ההחלטה הטובה ביותר לפי ראות עיניו

מכבי תל אביב בתחילת עידן האליטיזם האחרון שלה, דיברה על מהפכה בכדורגל הישראלי. אז זהו, שלא. מכבי תל אביב בעידן גולדאהר לאחר פירוק הכדורגל תהיה עוד חלקיק היסטורי עלוב ולא משמעותי.

אמנם אני פולני, אבל למה להיות שלילי? למה? איזה מחצית ראשונה מדהימה. ממש לפי ספר. כמו בסרטים. כמו בחלומות או כל הגדרה אחרת שתמצאו.

לדון על המהלכים של אלי טביב את אלי אוחנה, זה כבר מייאש. גם מחצית מאוהדי הקבוצה, לפי סקר שפורסם בערוץ הספורט, מאמינים כי כל מי שיגיע, יפוטר בסופו של דבר. אבל בשורה התחתונה, בית"ר ירושלים זקוקה למאמן מידית.

לאחר המשחק הביתי הדרמטי והמייגע שהסתיים עם טעם מתוק של האהובה האדומה שלי מול בני לוד באצטדיון המושבה בצהרי שישי האחרון, החלטתי לסקור את המצב של הקבוצה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינת שביעות הרצון של האוהדים באצטדיון וברחבי הרשת.

הפועל ב"ש של השנה נסמכה יותר מדי על וואקמה, בדיוק כמו שמכבי תל אביב בשעתו הייתה יותר מדי מוכוונת ערן זהבי. כיום ב"ש, שבעבר כוחה היה בקבוצתיות שלה, נסמכת על פעולות אישיות של וואקמה ומליקסון

בפינה "פיצול אישיות", יעלה נושא ודעות בעד ונגד. אתם אלה שתכריעו מה נכון. והפעם - האם שיטת הדירוג בשלב הבתים בליגת האלופות טובה לכדורגל או שהיא הורסת אותו?

מתחילת הדרך ה-MMA סבל מרגשי נחיתות מול שאר ענפי הלחימה ונחשב לבדיחה, פארסה מגוחכת שרק חולי נפש מעוניינים לראות

קודם כל, עלינו לשלב הבתים. אני לא אוהב את הביטוי "מבחן התוצאה", אבל אלה העובדות. בפעם השלישית ברציפות והחמישית ב-7 שנים אנחנו מצליחים להעפיל לשלב בתים אירופי