מאז הידיעה המטלטלת כל כך על המעבר של כריסטיאנו רונאלדו ליובנטוס, רבים עסקו בריאל פוסט-רונאלדו וביובה והרכש הגדול. אך אותי מעניין לא פחות מה תהיה ההשפעה של הגעתו של הסופרסטאר הפורטוגלי על יובנטוס הקבוצה והסגל שלה כעת.

בעוד רוב השחקנים מנבחרות דרום אמריקה משחקים באירופה תחת מאמנים אירופאיים מתקדמים, המאמנים הלאומיים במדינתם מיושנים וחסרי נסיון בזירות האיכותיות

תשעה ימים נהדרים של מירוץ מאחורינו והכנתי סיכום ביניים לקראת יום המנוחה. הסיכום מחולק לכמה חלקים עם התעלמות מוחלטת מקטגוריית הטיפוס ומהתחרות על החולצה הלבנה שכן אין טעם לדבר על כך לפני האלפים.

כן, אני יודע שזה ממש מפתה ללכת ולשים ישר את אגוארו, סאלאח, האזר, הארי קיין ויאללה בלגן. מהר מאוד תגלו שכל מה שנשאר לכם כסף בשבילו בהגנה זה המגן המחליף של קארדיף שאף פעם לא משחק ועדיין מצליח לקבל צהובים.

החלטתי שבמקום לראיין את האיש והטענות, אני רוצה לכתוב לו מכתב.

היו בו המון דברים טובים וקשה לסכם הכל בטור אחד, אז החלטתי לערוך רשימה שאני קורא לה "5 דברים שאהבתי במונדיאל הזה"

באר שבע צריכה לשאול את עצמה למה היא מצפה מבן בסט ואיך הוא מתאים לה בשיטת המשחק שלה

האם הלאומיות באמת עוזרת לנבחרות לתפקד טוב יותר? מה סוד הקסם של הקרואטים? מה יהפוך את צרפת לנבחרת היסטורית, אילו מעלות מביא דשאן ומה הסיכוי שנראה אלופת עולם מחוץ למועדון הגדולות?

חשבתי שאני הוזה, הדרבי עוד לא התחיל וכבר הוא מקיים.

הימים האחרונים של המונדיאל בדרך כלל מביאים עימן שתי קללות גדולות - האחת קללת המקום השלישי, והשנייה, קללת הזוכה בכדור הזהב. מי יזכו בתארים הפעם והאם ישבר המנחוס?