עונה ה-NBA מתחילה היום ובסדרת הטורים הזו הבלוגרים שלנו (וכמה אורחים) ניסו לשכנע אתכם למה כדאי לצפות בכל קבוצה בליגה. אנחנו מסיימים קבוצות הבית הדרום מזרחי והכוכב הישראלי שלנו.

המטרה של הטור הזה היא להיות מילון מושגים רלוונטיים לחלון ההעברות בנ.ב.א. כדי לחבר את החוקים היבשים להתרחשויות האמיתיות אשתמש בדוגמאות מהשנים האחרונות, בעיקר ממהלכי ה"קיץ" של מיאמי היט.

אז אחרי שהקונפטי התפזר וחברי הבועה התפזרו חזרה לבתים, זה הזמן לסכם את מה שראינו עם 5 נקודות על סדרת גמר ה-NBA 

אז מה מצפה לקבוצה הלאה? בטור הזה אעבור על הסגל של מיאמי מבחינת החוזים ואראה מה המצב של כל שחקן ומהם המהלכים הצפויים בסגל עד העונה הבאה.

היה ברור שיהיה צורך בהתעלות של הקבוצה במשחק הבא, כשאדבאיו ודראגיץ' עדיין פצועים, ואי אפשר להישאר באותה האזורית המוכרת, אחרת הסדרה אבודה. ואז הגיע בחור בשם ג'ימי באטלר, שהראה שהוא כאן כדי להילחם, ולא רק לסמן וי על הופעה בגמר.

אם אנחנו רוצים סדרה שתהיה קצת יותר מעניינת ואולי תימשך יותר מ- 4 משחקים, אלו לטעמי נקודות המפתח מבחינת מיאמי להמשך הסדרה

הצהובים סגולים ניצחו 116-98 ועלו ליתרון 1:0 בסדרה, אך חומרת הפציעות של דראגיץ', באטלר ואדבאיו מעמידות את הסיכוי של ההיט להשוות במשחק הבא ואולי לתת פייט בסדרה בסימן שאלה גדול. אז איך בכל זאת ההיט יכולים לתת פייט?

החלטתי לחלוק איתכם כמה סיפורים של סופר-טימס בפוטנציה בלבד שלא הגיעו עד הסוף אבל הכלים, הו הכלים, בהחלט היו שם! חשוב לציין – אני לא נכנס יותר מדי למאזנים, שנים ושאר ירקות שתשכחו בעוד חצי שעה, אלא לסיפור והתחושה שיש שם משהו לא פתור שאותן קבוצות "חייבות" לאוהדיהן.

קצת יותר משלוש שנים אחרי משחקו האחרון במדי מיאמי ובנ.ב.א בכלל, כריס בוש יזכה בכבוד של לראות את הגופיה והמספר שלו יוצאים לגמלאות בגבהים של האמריקן איירליינס ארנה. רגע מתוק, כזה שכל שחקן מייחל להיות חלק ממנו יום אחד, אבל במקרה של בוש, זה מגיע הרבה יותר מוקדם ממה שהוא תכנן. התחלה, אמצע וסוף בחירת סנדוויץ' בין כרמלו אנתוני ודוויין …

החלטתי להתמקד בדירוג עשרת חולצות הספורט היפות ביותר השנה, מכל ענפי הספורט.