בועת ה NBA שהוקמה מסיבות כלכליות, היא עכשיו סיפור אנושי וחברתי מרתק

אם תשאלו את האדם הפשוט מי זה דמאר דרוזן, הוא ישאל אתכם בחזרה "מה אתם רוצה ממני?". אם תשאלו כל חובב כדורסל הוא יאמר שדמאר לא הוביל את טורונטו לשום מקום במשך יותר מדי זמן. אם תשאלו אותי, אני אומר שמדובר ביורש של קובי בריאנט, RIP.

כעת כשהסתיימו משחקי העונה הסדירה בבועה וגם משחק הפליי-אין המטורף בין פורטלנד לממפיס הגיע הזמן לקצת סיכומים. אני לא אסכם מבחינת תארי מצטיינים של הבועה עד כה, אלא אמנה את היתרונות והחסרונות של משחקי הבועה לדעתי, דברים שאפשר לקחת הלאה וממה כדאי להימנע להבא

בפרק #163 אירחנו את פרשן הכדורסל של ערוץ הספורט, שי האוזמן, בשביל לדבר על כל הנושאים שבין כדורסל ותקשורת ספורט

לכבוד חזרתה של הליגה מפגרת הקורונה וחידוש משחקי ה NBA ב"בועה", מישהו החליט לסדר לנו סקנדל אחד אחרון בדמות לו וויליאמס, הרכז/קלעי של הקליפרס, שקפץ לביקור במועדון חשפנות שלא לצורך. מיותר לציין את הרעש שזה יצר וכמובן העונש לא איחר להגיע (הציוצים והתגובות בסושיאל מדיה לעתים יותר גרועות מהעונש עצמו) ולכן חשבתי להתייחס לכמה ארועים אחרים מהעבר שנצרבו בתודעה

כריס פול הוא פוינט גארד, עד כה אין מחלוקת. כריס פול הוא רכז לתפארת, גם פה אין ויכוח. אז למה זה מרגיש כאילו כריס פול נשאר מאחור ואיבד כמעט מראש כל סיכוי לקחת אליפות?

הפיינל-פור כאן. אחת העונות המוזרות ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי מגיעה לסיומה השבוע. הקבוצות התעקשו (לכאן או לכאן), הסגלים התחלפו, הקהל נשאר בחוץ ורמת הכדורסל ירדה, אך הכדורסל הישראלי גם בתקופה כזו סיפק לנו המון רגעים גדולים – אכזבות מחד ו"סינדרלה" אחת גדולה מנגד.

ניתוח של הדרבי התל אביבי השלישי, ללא סקוטי ווילבקין

למה אני כל כך מתרגש מילד בן 19 שאני לא מכיר, שהולך לעשות רילוקיישן לארה״ב ולפצוח בקריירת כדורסל? החלטתי לנצל את הזמן שהקורונה פינתה, ולנתח בצורה מעט שקולה יותר, מה גורם לי, ונדמה שלעיתים גם למדינה שלמה, להתרגש כל כך מילד מוכשר בכדורסל.

ככל שהקבוצה מוסרת מספר רב יותר של אסיסטים, כך היא משחקת משחק קבוצתי ושוטף יותר. קונספציה זו מלווה אותנו יום-יום במהלך משחקים, אך האם היא נכונה?