שינוי קונספציה

מאז ומתמיד, אסיסטים היוו חלק בלתי נפרד מהדרך בה אנו מודדים איכות התקפית. ככל שהקבוצה מוסרת מספר רב יותר של אסיסטים, כך היא משחקת משחק קבוצתי ושוטף יותר שמתבטא ישירות באיכות ההתקפה וביכולת לקלוע ביעילות ובאחוזים גבוהים. קונספציה זו מלווה אותנו יום-יום במהלך משחקים, אך האם היא נכונה?

על מנת לוודא שזו אכן דעת הקהל, ביממה האחרונה העליתי סקר בחשבון הטוויטר שלי, בו שאלתי את עוקביי מה דעתם – האם ישנו קשר ישיר בין אחוז הסלים אשר קבוצה קולעת לאחר אסיסט, לבין האיכות ההתקפית שלה? ביקשתי מהעוקבים לא להסתכל על קבוצה אחת ספציפית, אלא לחשוב בגדול, על המשחק כולו.
אמנם המדגם הוא יחסית קטן (68 הצבעות), אך התשובות הן חד משמעיות. באופן שאינו מפתיע, 69% מהמצביעים מאמינים שאכן יש קשר ישיר בין השניים. האם הרוב צודק?

כדי לבדוק זאת לעומק, אשתמש בנתונים מליגות שונות מרחבי העולם ואסתכל על שלושה מדדים:

  1. אחוז אסיסטים – כמה מתוך כלל הסלים נקלעו לאחר אסיסט? הנוסחה מעט שונה עבור ה-NBA ושאר העולם, מכיוון שבתחרויות פיב"א, בניגוד לNBA, ניתן להרוויח אסיסטים גם דרך קו העונשין.
  2. יעילות התקפית – מס' הנקודות שקולעת הקבוצה פר 100 פוזשנים התקפיים.
  3. אחוזי קליעה אפקטיביים מהשדה – נוסחה שלוקחת בחשבון את העובדה שקליעה מעבר לקשת שווה פי 1.5 יותר מקליעה ל-2 נקודות.

אז מה קורה בליגה הטובה בעולם?

בגרף שלפניכם תוכלו לראות את הנתונים מהעונה האחרונה בליגת ה-NBA. ציר הרוחב (X) מייצג את היעילות ההתקפית של כל אחת מהקבוצות, בעוד ציר האורך (Y) את אחוז האסיסטים.

כפי שניתן לראות, 2 הקבוצות היעילות ביותר התקפית – הדאלאס מאבריקס והיוסטון רוקטס, אינן בין הקבוצות המובילות בליגה באחוזי האסיסטים, כאשר הרוקטס נמצאים במקום ה-29 בלבד בקטגוריה זו. מהצד השני, הווריורס, שהיו העונה הקבוצה ההתקפית הגרועה בליגה, נמצאת דווקא במקום ה-2 באחוזי האסיסטים, כאשר 66% מהסלים שקלעה העונה הגיעו לאחר אסיסט. בכלל, אנו רואים קורלציה* שלילית בין אחוזי האסיסטים לבין היעילות ההתקפית. זאת אומרת, על אף שהקורלציה יחסית חלשה, המגמה הכללית בליגת ה-NBA היא שככל שתמסור פחות אסיסטים – כך ההתקפה תהיה טובה יותר.

*קורלציה - תכונה של קשר סטטיסטי בין שני משתנים. בדרך כלל ערכיהם של מקדמי הקשר נעים בין 1- ל-1, או בין 0 ל-1. ערך של 0 מציין בדרך כלל חוסר קשר בין המשתנים (במובן שבו הוגדר הקשר), וערכים של 1 או של 1- מציינים בדרך כלל קשר מלא בין המשתנים.

עם זאת, בשנים האחרונות אנו רואים בליגה הטובה בעולם מגמה ברורה בה קבוצות נבנות סביב "כוכב" גדול (Heliocentrism), שהוא מצד אחד גם הסקורר העיקרי וגם רוב ההתקפות עוברות דרכו. מגמה זו באה לידי ביטוי היטב אצל שתי הקבוצות היעילות ביותר התקפית, עם כוכבים כמו לוקה דונצ'יץ', ג'יימס הארדן וראסל ווסטברוק. מסיבה זו, אולי עדיף שנסתכל על כדורסל "מסורתי" יותר – כדורסל אירופאי.

נתחיל, כמובן, מהליגה הבכירה שלנו. בגרף הבא תוכלו לראות את אותה ההשוואה הנוגעת לעונה האחרונה (כולל את כל המשחקים עד היום) בליגת ווינר סל.

שתי הקבוצות היעילות ביותר התקפית, הפועל ירושלים ומכבי תל אביב, אכן נמצאות יחסית גבוה על פני ציר האורך, אך "בגובה" דומה לשלהן, אנו יכולים לראות גם קבוצות התקפות רעות – מכבי אשדוד, הפועל באר שבע, עירוני נס ציונה והפועל תל אביב. הקבוצה שמדורגת ראשונה באחוזי האסיסטים, הפועל חולון, נמצאת באזור הממוצע בלבד ביעילות ההתקפית.
הקורלציה, כפי שתוכלו לראות, כמעט ואינה קיימת – משמע שאין שום קשר בין שני המדדים.

הליגה שלנו אמנם נהדרת, אך היא עדיין אינה מדד לשאר אירופה. כדי לבדוק אם המצב דומה בשאר היבשת, הוספתי נתונים מליגות נוספות – ליגת האלופות של פיב"א, הליגה הספרדית, הליטאית והיוונית, בנוסף לליגה הלאומית שלנו ולעונת 18-19 של ליגת העל. התוצאה – בגרף שלפניכם.

על אף שאנו רואים שישנן קבוצות בכירות, כגון פנאתינאייקוס וז'לגיריס אשר מובילות את הליגות שלהן גם ביעילות ההתקפית וגם באחוזי האסיסטים, הקורלציה הכללית עדיין זעומה. שתי הקבוצות הנ"ל נמצאות בליגות יחסית חלשות, בהן אין להן תחרות אמיתית (אולימפיאקוס בליגה השנייה) ולכן אין אינן מתקשות לשתף את הכדור. לעומת זאת, קבוצות כמו ברצלונה, ריאל מדריד ו-ולנסיה, אשר משחקות בליגה המקומית הטובה באירופה, נמצאות מתחת לממוצע באחוזי האסיסטים, זאת למרות שמובילות את הליגה הספרדית ביעילות התקפית.

גרף זה מוכיח מעבר לכל ספק שגם ביבשת השנה לא קיים קשר ישיר בין אחוז הסלים שקולעות הקבוצות כתוצאה מאסיסטים לבין היעילות ההתקפית שלהן. אף על פי כן, עדיין ניתן לטעון כי יש מדד נוסף אליו צריך להתייחס – איבודי כדור. ניתן לשער שככל שקבוצה מוסרת מספר רב יותר של אסיסטים, כך גם גדלים הסיכויים שהיא תאבד מספר רב יותר של כדורים – דבר שישפיע ישירות על היעילות ההתקפית שלה. על מנת להוציא את איבודי הכדור מהמשוואה ולהוכיח שלא כך הדבר – נסתכל הפעם על אחוזי האסיסטים בהשוואה לאחוזי הקליעה האפקטיביים.

נתחיל שוב מהליגה הטובה בעולם – הNBA. בגרף שלפניכם תוכלו לראות את היחס בין אחוזי האסיסטים (Y) לבין אחוזי הקליעה האפקטיביים (X) של כל אחת מהקבוצות.

כמעט ולא ניתן לראות הבדלים משמעותיים בגרף זה לעומת קודמו. 4 מתוך 5 הקבוצות אשר מובילות את הליגה באחוזים אפקטיביים נמצאות באזור הממוצע בלבד באחוזי אסיסטים, כאשר רק אצל המיאמי היט, שנמצאת במקום ה-3 בשני המדדים, נוכל לראות קשר ישיר בין השניים. הקורלציה עדיין שלילית אך חלשה מאוד.

ומה לגבי אירופה?

בניגוד ל-NBA, בגרף הבא (והאחרון) כן נוכל הבדלים מסוימים לעומת הגרף הקודם, הקורלציה היא חיובית ומעט חזקה יותר, אך עדיין נחשבת מאוד חלשה (0.18) ולא ניתן להסיק מכך שישנו קשר ישיר בין המדדים.

לסיכום, אנו רואים כי הקונספציה אשר הורגלנו לחשוב לפיה הינה שגויה. כיום, לא קיים קשר ברור בין אסיסטים לבין איכות התקפית, לא בליגה הטובה בעולם וגם לא בליגות השונות ברחבי אירופה.
אנחנו כן רואים שבהרבה מקרים ישנה קורלציה חזקה אצל קבוצות אשר מראות עליונות מסוימת על פני שאר הליגות בהן הן לוקחות חלק, בין אם אלה פנאתינאייקוס וז'לגיריס, או אפילו מכבי תל אביב והפועל ירושלים בליגה שלנו. למרות זאת, התמונה הגדולה מוכיחה כי לא קיים קשר בין המדדים.

Print Friendly, PDF & Email

2 תגובות

  1. תודה, ניתוח מעניין מאוד! הייתי מנסה להתייחס לפרמטר נוסף, והוא איכות שחקני ההתקפה. ייתכן וקבוצות עם שחקני התקפה טובים מאוד נוטות להסתמך פחות על משחק קבוצתי ונותנות לדחני ההתקפה המובילים שלהן ללקחת את הכדור ולקלוע (הארדן הוא הדוגמה הקיצונית ביותר). לכן יש קורולציה שלילית בין איכות שחקני ההתקפה לאסיסטים. אבל עדיין, אם תיקח כמות כישרון נתונה, עדיין יתכן כי העלאת כמות האסיסטים תשפר את היעילות ההתקפית. דרך אפשרית לבדוק את זה היא להכניס לניתוח גם גם את היעילות ההתקפית של השחקנים המובילים לפני עונה או שתיים, אם כי כמובן גם מדד זה לא יהיה חף מהטיות

    • כתבה מעניינת,
      אחוז הנקודות מאסיסטים הוא נתון בעייתי מאחר והמשחק בליגה כיום
      מבוסס ברובו על בידודים ועל שחקני מפתח, לכן יתכן מצב שבו שתי קבוצות
      משחקות בדיוק באותה צורת משחק:
      הקבוצה האיכותית – תייצר נקודות גם ממהלכי בידוד וגם ממשחק קבוצתי
      הקבוצה הפחות איכותית – לא תצליח לקלוע באותה כמות ממהלכי בידוד (למרות שהלכה על אותו מספר מהלכים כמו הקבוצה האיכותית) רק בגלל שהשחקנים טובים פחות, אחוז הזריקות שיכנס יראה גבוהה יותר מאחד וסלים כתוצאה מאסיסט (קרתה אנד שוט או לייאפ קל) יכנסו גם לשחקנים איכותיים פחות.
      הייתי מציע להכניס גם כמות אסיסטים פר 100 פוזשנים (ניתן גם לגזור את זה משני הנתונים שכבר יש כמובן)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח