הפיינל-פור כאן. אחת העונות המוזרות ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי מגיעה לסיומה השבוע. הקבוצות התעקשו (לכאן או לכאן), הסגלים התחלפו, הקהל נשאר בחוץ ורמת הכדורסל ירדה, אך הכדורסל הישראלי גם בתקופה כזו סיפק לנו המון רגעים גדולים – אכזבות מחד ו"סינדרלה" אחת גדולה מנגד.

ערב חצאי הגמר ייפתח בשעה 18:30 עם המשחק המרכזי (בניגוד לדעתה של מנהלת הליגה) של הערב.
הפועל ירושלים אשר סיימה במקום ה-2 והביסה את עירוני נס ציונה בסדרת רבע הגמר, תפגוש את מכבי ראשון לציון, היריבה הכמעט קבועה שלה במעמדים אלה, אשר דורגה שלישית והדיחה את מכבי חיפה בדרך לחצי הגמר.

שתי הקבוצות נפגשו לא פחות מ-5 פעמים העונה – בכולם הפועל ירושלים יצאה עם ידה על העליונה. זה התחיל אי שם בשלהי הסיבוב הראשון, המשיך עם תבוסה בחצי-גמר גביע המדינה, והסתיים עם שלושה ניצחונות נוספים במסגרת ליגת "הקורונה". עם זאת, אף אחד מחמשת המשחקים לא נותן מושג אמיתי בנוגע לתוצאה הערב. אם את שני המשחקים הראשונים שיחקו הקבוצות בסגלים שונים לחלוטין מהיום, גם בשלושת המפגשים האחרונים לא היו הקבוצות בסגל מלא.

אז למה לצפות הערב?

קודם כל, לקצב גבוה.

אם יש משהו שאנחנו יכולים להגיד בפה מלא על שתי הקבוצות גם יחד, זה שמאז החזרה מהפגרה, הן אוהבות לשחק מהר הרבה יותר.

כפי שאתם יכולים לראות בטבלה הנ"ל, שתי הקבוצות עמדו על קצב משחק (Pace) די דומה עד לפגרת הקורונה כאשר ביחד עם הפועל אילת, הן היו הקבוצות שמשחקות הכי לאט בליגה. אצל הפועל ירושלים זה נבע בעיקר מסבלנות רבה במשחק ההתקפה בעוד אצל ראשל"צ הייתה זו הגנה נהדרת שגרמה שוב ושוב ליריבות למצוא את עצמן עם זריקה לא נוחה בסוף שעון הזריקות.

אצל האדומים, בהם נתמקד מעתה והלאה, ההבדל הוא עצום. קטש, שהבין שעליו לבצע שינויים בשיטת המשחק בעקבות עזיבתם של בראון, תומאס ומאק, הורה לחניכיו להגביר קצב. מאז החזרה מהפגרה, ירושלים מענישה את יריבותיה פעם אחר פעם בהתקפות המעבר ומייצרת המון נקודות קלות.

מתחיל בהגנה

95% מהתקפות המעבר מתחילות באחת משתי אופציות: לאחר חטיפה או לאחר ריבאונד הגנה. בהתאם לכך, לא ניתן "לרוץ" אם לא שומרים טוב. אם לא תחטוף כדורים ותאפשר ליריבות לקלוע באחוזים גבוהים, אתה תפגוש הגנה מסודרת בצד השני פעם אחר פעם.
אם נחזור לטבלה, נוכל לראות שהפועל ירושלים שיפרה משמעותית את ההגנה שלה. היא סופגת 4.3 נקודות פחות פר 100 פוזשנים, ועל אף שהיעילות ההתקפית דווקא ירדה הנט רייטינג (הפרש) גדל.

בסך הכל, פגשה ירושלים יריבות טובות יותר מהממוצע מאז החזרה. היא אמנם פגשה פעמיים את הפועל חולון החלשה, אך בשבעת המשחקים האחרים התמודדה מול קבוצות מוכשרות מאוד. אז איך זה שהיא הצליחה לשמור אותן על פחות מנקודה לפוזשן, בממוצע?

1. קליעה – הפועל ירושלים הורידה את יריבותיה מ-51.3% אחוזי שדה אפקטיביים ל-48.5% בלבד. היא אמנם מגנה על הטבעת בצורה סבירה בלבד (יריבותיה קולעות ב-62.2% מאזור זה) אך יריבותיה עומדות עד כה על 26.9% בלבד מעבר לקשת. מכבי ראשל"צ, למשל, עומדת על 25% מהשלוש בשלושת המפגשים האחרונים מול האדומים.
   מעבר לכך, הירושלמים גורמים ליריבות לקחת זריקות פחות איכותיות מבעבר. אם עד לפגרת הקורונה כל זריקה חמישית לערך הגיעה מחצי-מרחק, כעת מדובר על כל 4 זריקות (לערך) בממוצע.
2. חטיפות – יריבותיה מאבדות בסך הכל 0.2 כדורים יותר פר 75 פוזשנים, לא הבדל גדול. עם זאת, אחוז גדול הרבה יותר מאיבודי כדור אלה נותרים בתחומי המגרש. 1.4 חטיפות יותר רושמים האדומים פר 75 פוזשנים, מה שמאפשר להם לצאת להתקפות מעבר לעיתים קרובות יותר.
3. עבירות – הפועל ירושלים (כמו גם מכבי ראשל"צ) שולחת את יריבותיה מעט מאוד לקו העונשין. אם בעבר היריבות זרקו 19.3 פעמים (פר 75) מקו העונשין, מאז החזרה הנתון ירד ל-17.8 בלבד. כתוצאה מכך, המשחק נעצר לעיתים רחוקות יותר = אפשר לרוץ לעיתים קרובות יותר.
4. ריבאונד הגנה – אחוזי ריב' ההגנה של ירושלים נותרו די יציבים. עד לפגרת הקורונה אספו האדומים 73.4% מהכדורים החוזרים הזמינים בחלק ההגנתי, לעומת 72.7% מאז החזרה. למרות הירידה היחסית בנתון זה, העובדה שאחוזי הקליעה של היריבות ירדו וקצב המשחק עלה, גורמת לכך

7 שניות ומטה

זה אינו חדש לנו שעודד קטש, בדומה למייק ד'אנטוני מאמנה של היוסטון רוקטס, מאמין בזריקה מעבר לקשת. מאז החזרה מהפגרה, 45.8% מניסיונות השדה של הפועל ירושלים הם ל-3 נקודות – לא רחוק בכלל מה-48.8% של הרוקטס בעונה החולפת.
אך בתקופה האחרונה קטש אימץ פילוסופיה נוספת של ד'אנטוני. בעונה 05/06, בה אימן את הפיניקס סאנס, היה לד'אנטוני חוק מאוד פשוט – להגיע לזריקה נוחה תוך 7 שניות ומטה.

בתשעת המשחקים מאז החזרה לפעילות, 24.6% מהנקודות אשר קולעת הפועל ירושלים נקלעות לאחר 7 שניות ומטה מתחילת ההתקפה. רבע מהנקודות. זאת לעומת חמישית בלבד עד ליציאה לפגרה.
ב-138 הפוזשנים שהסתיימו תוך זמן קצר זה, קלעו האדומים 198 נקודות – 1.43 נקודות לפוזשן.
מעבר לכך, 9.1 שניות בלבד לוקח לירושלמים להרים זריקה בממוצע לאחר שלקחו ריבאונד "חי" (נשאר בתחומי המגרש) בהגנה – הכי מהר בליגה.

המפתח הכי חשוב לעצירת הפועל ירושלים הנוכחית הוא הגנת המעבר. חניכיו של גודס, שלא קלעו באחוזים טובים מול האדומים במפגשים הקודמים בין השתיים, ייאלצו להתאים את עצמם לקצב המשחק הגבוה (יותר) של הירושלמים, ולמהר לרדת להגנה לאחר כל החטאה, גם על חשבון ריבאונד ההתקפה.
כמובן שאם יקלעו הכתומים באחוזים גבוהים ויאבדו מעט כדורים, זה יעשה את העבודה קלה הרבה יותר, אך מכיוון שמדובר על חצי-גמר, מעמד גדול בו ההתרגשות משפיעה, קשה להאמין שהאחוזים ישתפרו פלאים.