אני כמובן לא בא לטעון שאנחנו הליגה השישית באירופה, כולנו יודעים שאנחנו רחוקים משם, מה שאני בא להגיד הוא שקשה לשים את הליגה הישראלית על שולחן הדיונים, לכן אני הייתי רוצה להתמקד בהצלחה\כישלון של הכדורגל הישראלי.

אומרים שלפעמים הדרך חשובה מהמטרה. הדרכים של ארז וינון אשכנזי הצטלבו עם דרכה של הפועל תל אביב לאורך כל חייהם, ואתמול, גם עם דרכם של כל מי שנכחו באצטדיון.

עצם קריאת ההרכב לפני המשחק בידיעה שמספר 15 לא מופיע בו עדיין מעלה תהיות. לדעתי, כל מה שחסר עבור דור על מנת לחזור למרכז העניינים הוא משחק אחד קסום מבית היוצר שלו.

שלושת הלונדוניות הבכירות מקרטעות, כל אחת בסגנונה שלה. מנצ'סטר יונייטד בעוד עונה שהרבה פעמים עושה רושם מסוייטת, אבל חזק במירוץ לכרטיס הרביעי לליגת האלופות. לפעמים, צריך לדעת מדי "לתת" עונה גרועה.

ניצחון סופר חשוב על יונייטד במשחק שבו שלושה שחקני הגנה מייצרים שני שערים.

במקום החמישי בדירוג שלי - פסקל אקרמן.

הטור הראשון בסדרת טורים זאת עוסק בחשיבות הניצחון, אם קיימת כזאת, או בצורה בה אני מגדיר אותו - "קדושת הניצחון". בפועל, אפשר גם לקרוא לו - מה באמת חשוב?

יורו 96' פתח דלת להמון שחקנים. שחקני נבחרת צ'כיה התפזרו במועדונים הבכירים באירופה, אוליבר בירהוף הפך לחלוץ אימתני, ובכלל, היורו הפך לטורניר האיכותי ביותר

נבחרת ארה"ב לקחה מדלייה בכדורסל בכל אחת מהאולימפיאדות שבה השתתפה, 15 זהב, מתוכן 7 ברצף (מ-1936 ועד 1968), עוד 1 כסף ו-2 ארד. היחידה שהיא לא השתתפה בו, היא של 1980 שהוחרמה על ידי ארה"ב ועוד כמה מדינות בעקבותיה, בעקבות פלישת ברה"מ לאפגניסטן.

אני רוצה לשתף אתכם במחשבה שעוברת לי בראש כבר שבוע - הייתי מת לראות את נטע לביא, דן גלזר ואייל גולסה פותחים בפלייאוף נגד סקוטלנד.