Tag Archives: ריצה

סך הכל הגיוני לדרג את ריצת ה-100 מעל ריצת ה-200 מהרבה בחינות, אבל רגעי הקסם המעטים שהיו בריצת ה-200 מטרים, חקוקים לכל אוהד אתלטיקה עמוק בתוך הזיכרון.

בפרק #124 אירחנו את דן סלפטר, מאמנה האישי (וגם בעלה) של לונה צ'מטאי - שיאנית ישראל הנוכחית בריצות ל-1,500 מטר, 2000 מטר, 3,000 מטר, 5,000 מטר, 10,000 מטר, 15 קילומטר, 20 קילומטר, חצי מרתון, 25 קילומטר ומרתון .

בין כל האצניות הקנייתיות, האתיופיות והאמריקאיות הייתה אצנית אחת דרום אפריקאית, קסטר סמניה שמה, אבל היו משהו מוזר בסמניה: היא הייתה יותר גבוהה מכל האצניות, יותר רחבה מכל האצניות, יותר שרירית מכל האצניות, בעלת מבנה גוף יותר טרפזי מכל האצניות, קול יותר נמוך משל שאר האצניות וגם תוצאות הרבה, אבל הרבה יותר טובות משאר האצניות

בתזמון מעניין התלכדו מועדי שני החגים - יום העצמאות הישראלי, ויום הנצחון הסובייטי. מבלי להוריד מערכו של הראשון, בחרתי להתמקד דווקא בשני ולספר על אלו שלחמו והגיעו מעולם הספורט, או שהמשיכו אליו למרות הכל.

בוקר הריצה במרתון ת"א, בעודי מדבר עם אחותי, שיחררתי הצהרה בפניה ש"זאת עומדת להיות הריצה האחרונה שלי. זהו. לאחריה אני פורש מתחום הריצה, הרי זה לא באמת מעניין אותי"

אחרי שראיתם אינספור תמונות ממרתון ת"א, אתם יכולים לקרוא בנחת, מה היה שם באמת.

הריצה חושפת אצל כל אחד תכונות ויכולות חבויות, לדוגמא היכולת לרוץ ליד חלונות ראווה ולהתעלם מהם לחלוטין. אתה גם פתאום מגלה שרחוב אלנבי הוא בעצם בעלייה ותל אביב היא לא מישורית כמו שחשבת פעם.

זה התחיל בקטן, אבל כמו תמיד אצל אנשים רציניים ומחויבים כמו גיל זה גדל והתרחב והתפתח. הכל. המרחק, ארון הבגדים, ארון הציוד והקבוצה.