תהיתם לעצמכם פעם מה קורה כשטכניקה ברמה הכי גבוהה בעולם, תשוקה ויכולת הגנתית מצוינת נפגשים? אנדר הררה, זו כנראה התשובה.

כן, מתישהו זה יקרה. יום יבוא, נפתח את הסמארטפון לאחר התראה טורדנית של אפליקציה חדשותית כלשהי ונקרא שחור על גבי מסך - "ארסן ונגר סיים את תפקידו בארסנל והוא יפנה את מקומו".

כמובן שהתלות בשחקן התקפה אחד זה לא משהו שקורה רק באנגליה. לפי בדיקה שעשיתי לכל הקבוצות ב – 30 הליגות הראשונות באירופה אפשר לראות שרק ל-15% מהקבוצות בעונה שעברה (2015/2016) היו לפחות שני שחקנים שהבקיעו מעל 10 שערים בליגה

בינואר 2016 הוא חזר לליגה האנגלית, הפעם למדי סנדרלנד שהייתה גם אז קבוצת תחתית. דפו כבש חמישה-עשר שערים בשלושים ושלושה משחקים וסייע ל"חתולים השחורים" להישאר בליגה.

התחלתי להתכונן לטיול עצמו, לתכנן כיצד להגיע מלונדון למנצ'סטר (סיפור של שלוש רכבות, לא פשוט), והפכתי פתאום לסוחר מט"ח כשחיכיתי ששער הליש"ט יירד, בניסיון נואש לחסוך כמה לירות.

גארת' מקאולי, מה השם הזה אומר לכם? רובנו, מילדות, גם אם ננסה להסתיר את זה, נמשכים להכי נוצץ, הכי יפה, לסיפור הגדול. כשאנחנו גדלים אנחנו מתחילים לפתח טעם מעט יותר אנין, מחפשים משהו להזדהות איתו, משהו שיגרה את האינטלקט או משהו שירגש אותנו, כל אחד והאופי שהוא מגבש בגיל ההתבגרות. אבל זה 'בחיים עצמם'. בספורט? רובנו נשארנו אותו ילד, שמתלהב …

האם מחכה לנו משחק חד צדדי? או שאולי מלחמה מחוץ ליציעים? או בכלל סנסציה נוספת והדחה של ענקית פרמיירליג ע"י הקבוצה הצנועה מדרום לונדון?

יש יתרון בכתיבה על משחק נגד קבוצה שכבר נפגשנו איתה השנה בסיבוב הראשון, בכך שאפשר להתייחס למפגש הראשון בין שתי הקבוצות. לעומת זאת, יש חיסרון אחד גדול והוא שאני לא כל כך רוצה להיזכר במפגש הקודם מול ברנלי

לו הייתם אוהדי לסטר או כל קבוצה קטנה – האם לא הייתם חותמים על אליפות היסטורית ושנה לאחר מכן התבזות וירידת ליגה

אז איך בסופו של דבר הקבוצה שהשיגה רק נקודת חוץ אחת מועמדת להפתעת העונה בפרמייר ליג?