גארת' מקאולי, מה השם הזה אומר לכם?
רובנו, מילדות, גם אם ננסה להסתיר את זה, נמשכים להכי נוצץ, הכי יפה, לסיפור הגדול.
כשאנחנו גדלים אנחנו מתחילים לפתח טעם מעט יותר אנין, מחפשים משהו להזדהות איתו, משהו שיגרה את האינטלקט או משהו שירגש אותנו, כל אחד והאופי שהוא מגבש בגיל ההתבגרות.
אבל זה 'בחיים עצמם'. בספורט? רובנו נשארנו אותו ילד, שמתלהב מהחדש והנוצץ. ראשפורד, אמבאפה, פוגבה, באלוטלי, פאטו, מסי, ווין רוני ואפשר להמשיך את הרשימה עד אינסוף. מתלהבים מ-X שעד גיל Y הגיע למיליארד שערים והולך להיות הדבר הבא, אם בכלל יעמוד בציפיות הלא הגיוניות של מיליארדי זוגות עיניים ומאות מיליוני לבבות שרק רוצים שהוא ירגש אותם. בדצמבר הקרוב אני אקבל דרגת סמל, ככה זה אצל ג'ובניקים, אבל בדצמבר הקרוב גארת' מקאולי, השם שלא אמר לכם הרבה כנראה, יהיה בן 38.
את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג הוא ערך רק בגיל 32, לפני זה הוא שיחק בצ'מפיונשיפ כשהיה בשיאו ובליגות הנמוכות יותר ובליגה הצפון אירית מוקדם יותר. וגם כששיחק בפרמיירליג לא היה תמיד שחקן הרכב, ואנחנו מדברים כאן על ווסט ברום, שהישארות בליגה עבורה היא כמו זכייה בתואר. העונה, לעומת זאת, מקאולי לא החמיץ דקת ליגה ו-ווסט ברום הסופר אפורה, הכי לא פוגבה או אמבאפה, רושמת את אחת העונות הטובות בתולדותיה כשהיא ממוקמת במקום ה-8 בפרמיירליג, ומקאולי הוא רב החובל של הספינה הצנועה.
מעבר להיותו מנהיג על המגרש, שימו לב למספרים המדהימים לבלם שבגיל 36 הפך לשחקן הראשון שכובש אי פעם עבור צפון אירלנד באליפות אירופה:
מקאולי ניצח העונה 66% מהקרבות האווירים מול חלוצים צעירים וחזקים ממנו, רשם 61 חטיפות, יש לו גם 30 תיקולים מדויקים ולחובתו ישנן רק 2 טעויות הגנתיות, מספר כמעט בלתי הגיוני עבור שחקן בגיל הזה. בווסט ברום, בניגוד לארצנו הקטנטונת שמזלזלת בספורט בתרומה של שחקנים ותיקים ובמשק בתרומתם של עובדים מבוגרים, הבינו מה יש להם ביד ומיהרו כבר עכשיו להחתים את מקאולי על חוזה לעוד עונה, שמצידו אמר: "כל עוד אתה יכול לעבוד בעבודה הטובה בעולם, אל תוותר עליה".
ומקאולי?
גארת' מקאולי בעולם של היום הוא שיר רוק כבד ישן מהסבנטיז בעולם של סטטיק ובנאל תבורי.
