החלטתי להיחלץ לעזרת המנהלת וביצעתי השוואה פשוטה: בין הדירוג של כל הנבחרות באירופה לבין הדירוג של הליגות של אותן מדינות באופ"א. אחרי שמצאתי את המדינות עם הפערים הכי גדולים, ניסיתי להבין ממה הוא נובע עם התמקדות בנושא זרים שמשחקים בליגה, וליגיונרים מהנבחרת שמשחקים בחו"ל.

ברכבת לעכו חשבתי לעצמי איך קבוצה כמו הפועל חיפה יכולה להתאושש מהתרגיל הלא יפה של ממן/אלונה. תרגיל שבימים רגילים היה יכול לשבור קבוצה כזאת.

בפרק #68 הבאנו את המומחים הגדולים ודיברנו על הכדורגל הישראלי, הליגה האיטלקית והליגה הספרדית. היה מעניין!

פגש ניר את סילבס וק'ש, אחזו הצפונים בצמד שערים, גלגלו ותפסו ופתאום - בום טראח, הבלון התפוצץ, הבלון נקרע. אנא קלינגר אל תצטער, נביא לך בלון אחר.

פעם היה ניתן לקרוא למשחק הזה משחק מרכזי, אומנם לא מהסיבות הנכונות, אבל היה שם את כל הריגוש, המתח ובעיקר (לצערנו) בלגן מסביב. והיום? ההחלטה לא להביא את הקהל האורח הוציאה קצת את העוקץ מהמשחק הזה ומה שנותר זה קרב בין שתי קבוצות בליגה בעלות שאיפות שונות.

מה לא נאמר על ברק יצחקי? קראו לו שמן, קראו לו זקן, אמרו שהוא סיים את הקריירה, שהוא סתם לוקח את הכסף של גולדהאר ואין כמעט חלון העברות שהשם שלו לא מוזכר כמועמד לעזיבה של מכבי. אבל ברק יצחקי מוכיח שהמקום שלו בסגל מכבי הכרחי.

אז אחרי 20 שנה וקצת, נראה לי שהצלחתי לענות, לפחות לעצמי, על השאלה - למה אני מאוהב בכדורגל ישראלי.

היום זה שלי, היום הזה שלי, היום אני חוזר לבמה הראשית, אחרי היום אף אחד לא יזלזל

הפערים כ"כ גדולים שגם כאשר מכבי ת"א מרכיבה 4 שחקנים שחלשים בהרבה מחבריהם (שפונגין, דודזאדה, אליאל פרץ ובאבין) – היא עדיין חזקה בהרבה מהירוקים

בפרק #67 דיברנו על: - סיכום המחזור בליגת העל - המשחקים, השיפוט, המגמות, נתונים מעניינים מליגת הוובי של הזווית וכמובן שנבחר את המצטיינים, ליגת החלומות, חלון העברות של ינואר -ועל אדם רוזנטל חוקר מנג'ר.