ימים של תקווה

היה לי חבר בשכונה שקראו לו ישראל בן דוד. תמיד היו איתו בעיות. בבית הספר הוא רוב הזמן ישב ליד החדר של המנהלת ואמא שלו בילתה יותר זמן בחדר של היועצת מאשר בעבודה. באמת לכל מקום שהוא הלך הוא היה מסתבך בצרות. אף אחד לא ידע מה לעשות איתו עד שמישהו במשפחה שלו החליט לקחת אותו לרב כדי שאולי הוא ייתן עצה טובה מה לעשות עם הילד. הרב הקשיב בשקט ובסבלנות לסיפורים על ה"טאלנט" ובסוף פסק – "השם כבד עליו, תחליפו לו את השם".

טיקטיק מונדיאל

בראיון של תחילת העונה עם תמאש גבריאל, כשרוב חובבי הליגה לא ידעו מי הוא ומי שידע לא הבין איך הוא הגיע לקבוצה כמו הפועל חיפה, צוטט הבלם הרומני כאומר "אני מציע שכל אחד יתעסק בבעיות שלו. רק אם אתה פורש או מת לא מדברים עליך, אז זה פחות טוב. כל השאר בכלל לא משפיע". אז הפועל חיפה, למרות שזה כואב להרבה אנשים בתקשורת בכלל ובתקשורת החיפאית בפרט, ממש לא מתה והיא חיה ובועטת.

אין לי ספק שהמרענן הכי גדול בליגת העל השנה היא הפועל חיפה. ניר קלינגר ואוסף השחקנים שפעם אף אחד לא רצה להתקרב אליהם, הם היום הסחורה הלוהטת בליגה ונותנים עונה חלומית. בלי להיכנס לשמות של שחקנים, קלינגר בנה השנה קבוצה שהיא הסיוט של כל יריב. תשאלו את היריבה העירונית שכבר הובילה 2-0 בגביע ולא ניצחה. ממתי הפועל חיפה חוזרת מפיגור בדרבי?? ולמרות שאלונה "שמעון מזרחי של הכדורגל" ברקת שמנסה בכל הכח לפרק את הקבוצה (דרך אגב, מנהל המשק שלנו אמר לי שאיכשהו הוא עדיין לא קיבל ממך טלפון) ולמרות התקשורת החיפאית שכבר חודשיים מתעסקת אך ורק בחוזים של השחקנים שלנו, אנחנו כאן ואנחנו כאן כדי להישאר.

הפועל חיפה, גבריאל תמאש, רוסלן ברסקי
קרדיט לדף הפייסבוק של הפועל חיפה

עם בעל בית מעולם אחר, עם מאמן שכבר איחסן את חליפת האימון עמוק בתוך הארון, אוהדים שכבר ראו הכל ושחקנים שכבר אמרו שהם גמורים, אנחנו מקבלים עונה שהיא ממתק לכל אוהד הפועל חיפה. אבל בחיים לא הכל ידוע. בטח לא בכדורגל הישראלי. אז כמו שלחבר שלי לא עזר לשנות את השם, כך גם הפועל חיפה יכולה בעוד שבועיים לאבד את הצמרת ולאבד את הגביע. אבל אם יש משהו שהוא בטוח, הוא שביום שבת בנתניה כל שחקן עם חולצה אדומה ייתן לא 100%, אלא 200% מול מכבי תל אביב, כי זה האופי של הקבוצה השנה – מלחמה עד השנייה האחרונה. פחות או יותר כמו הקריירה של קלינגר.

לנצח משחק מול מכבי תל אביב יחזיר אותי לעונת 95-96. אברם גרנט, שהגיע בתחילת אותה עונה להפועל חיפה, פוגש במחזור הרביעי את האלופה מתל אביב של דרור קשטן. הפועל חיפה עולה ליתרון משער של ניר סוחר ואז, בדקה ה-33, התרחש משהו שישאר בזכרונו של כל אוהד כדורגל – אלון חלפון גולש לעברו של אלון ברומר ושובר לו את שתי עצמות השוק! זעקותיו של ברומר נשמעו למרחוק. אחיו התאום של אלון, גדי, פותח בריצת אמוק לעברו של חלפון והשופט, שכבר הרחיק את חלפון, נאלץ להרחיק גם את גדי. אבי נמני, שזעם על ההרחקה, ראה גם הוא את האדום ומכבי ת"א נותרה ב-9 שחקנים. עוד לפני הירידה להפסקה תורג'מן הכפיל את התוצאה. בפתיחת המחצית השניה נפסק פנדל לחיפה, איציק זוהר ראה גם הוא את הכרטיס האדום ועטר קבע 3:0. לקראת הסיום קלינגר, כן אותו קלינגר, ספג כדור בראש וחטף זעזוע מוח קל, אך הוא נאלץ להישאר במגרש עד לסיום המשחק כדי שמכבי תל אביב לא תספוג הפסד טכני! הנצחון הזה העלה את הפועל חיפה למקום השלישי עם שלושה נצחונות רצופים! בסוף אותה עונה, דרך אגב, מכבי תל אביב סיימה כאלופה והפועל חיפה סיימה רביעית, אבל ניצחה את הדרבי לאחר 19 שנה והתחילה את החלק הטוב של עידן רובי שפירא.

אז גם אם העונה הזאת בכל זאת תיגמר, לצערנו, בלי כלום, היא עדיין תיזכר כאחת העונות הגדולות של הפועל חיפה. בטח בשנים האחרונות. ואם היא תיגמר בבכי, אז אני מעדיף שזה יהיה כמו שפלאטו שרון אמר פעם כששאלו אותו אם גם מיליונר בוכה לפעמים והוא עונה "כן, אבל יותר נוח לבכות במרצדס עם מיזוג אוויר מאשר באוטובוס קו 5 של דן בשעות הצהריים".



Print Friendly, PDF & Email
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח