Tag Archives: לה ליגה

כדי להבין את המשיכה הבלתי אפשרית שלי לזיזו, את העובדה שהעברתי שעות רבות בשבועות האחרונים בלקרוא את כל מה שנכתב עליו, בלראות את כל הסרטונים האפשריים שלו ביוטיוב, צריך לחזור לעונת 1997/98, עונת הכדורגל הראשונה שלי.

הכתבה הזאת היא החלק השני בטרילוגיית הכתבות שלנו שמנסה לפצח את דמותו של אחת מדמויות הספורט הגדולות בכל הזמנים, כשחקן, כמאמן, כאיש כדורגל וכאגדה חיה. בין זידאן שבועט פאננקה בקור רוח בגמר לבין זידאן שמאבד את הראש בגלל משפט של בלם יריבה. בשנים שאחרי, אולי מהדף אותה הנגיחה, זידאן השתדל לשמור על קור רוחו יותר. אולי זה גם יותר קל כשאתה כבר לא על המגרש.

אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל, לוזר שהפך לווינר נצחי, ערבי גאה אבל גם צרפתי, שחקן הוגן, אבל גם חמום מוח, מאמן שהורחק מהמגרשים וחזר כדי להפוך לאחד הגדולים בעשור האחרון. כל כך גדול הסיפור של זידאן שצריך שלושה חלקים כדי לספר אותו. הנה החלק הראשון

אריחי הקרמיקה הראשונים נוצרו לפני כ- 5000 שנה ובעיקר שימשו לצורכי ריצוף או חיפוי קירות. 5000 שנה מאוחר יותר, נבנה אצטדיון שלם מעוטר באריחי קרמיקה. "Estadio de la ceramica", ובעברית, אצטדיון הקרמיקה, אצטדיונה הביתי של ויאריאל, אצטדיון המלא בקרמיקה מבפנים ומבחוץ. וכאן עולה השאלה, מה הקטע עם הקרמיקה?

על פרויקט ה"גלאקטיקוס" של ויאריאל העונה ניתן להכריז כבר עכשיו ככישלון. וכעת הגיע הזמן לשאלה הגדולה - היכן טעה חאבייר קאייחה, המאמן שהיו לו את כל הכלים הדרושים על מנת להשיב את הצהובים לימיהם הגדולים?  

החלטתי לנצל את המצב ולעשות מאין "סיכום עונה" של כל אחת מחמשת הליגות הבכירות באירופה ולקינוח גם הליגה שלנו. כולן יחולקו על פי חמש קטגוריות שונות: קבוצה מצטיינת, קבוצה מאכזבת, הקבוצה המרעננת של העונה, השחקן המאכזב של העונה והשחקן המצטיין.

באחרונה נשמעות אמירות רבות המעודדות את עזיבתו של סרחיו ראמוס מריאל מדריד. בטור זה ברצוני להסביר מדוע עזיבתו האפשרית תהיה טעות ויכולה להיות אף יותר גרועה מעזיבת כריסטיאנו רונאלדו.

מה הופך את העונה של סוסיאדד לכל כך מיוחדת? אם בוחנים את ההיסטוריה של הבאסקים על פי תארים, הפעם האחרונה בה הם זכו להניף תואר הייתה לפני 33 שנה, הגביע הספרדי של עונת 86/87. העונה סוסיאדד מגיעה לגמר ולכן ההתרגשות בשיאה.

חוסר היציבות של קבוצות הצמרת נראה לעין בצורה בולטת, ועיקר החצים מופנים ובצדק בעיקר לבארסה וריאל שכן חולשתן ניכרת בצורה יוצאת דופן.

כולם מדברים על ריאל מדריד הלבנה והאסתטית, על אתלטיקו מדריד הלוחמנית, אך בבירה הספרדית ישנה קבוצה נוספת, שלא עונה על הנורמות שלהן הורגלנו מהעיר התוססת. היא לא כל כך יפה, מעט רחוקה ממרכז העיר והכדורגל שלה רחוק מלהיות נוצץ. חטאפה קלוב דה פוטבול, הקבוצה הספרדית הכי לא ספרדית שיש.