הסידרה הנהדרת על מייקל ג'ורדן מגיעה לסיומה עם אליפות שישית וסיפורים נהדרים

השבוע שודרו פרקים חמש ושש, שלצד הדאנקים והאליפויות, מאפשרים הצצה מרתקת לסיפור ההימורים של ג'ורדן, ולדילמה שהיתה לו כנראה בין המעורבות העסקית עם נייקי לחוסר המעורבות החברתית שלו.

אז הנה לכם, חמישיית שחקני הזבנג וגמרנו, ואתם כבר יודעים שתקבלו ממני הרבה דוגמאות משנות ה-90

בתור חסיד של שנות ה-90, אין שום סיכוי שאבחר בלברון והתחשק לי להסביר כדי לשפוך אור בצורה האוביקטיבית ביותר למה הדיון הזה מיותר

מה עוד אוכל לספר עליך שאנשים לא יודעים? על זה שלא הפסקת להאמין בעצמך גם כשאחרים קראו לך אנוכי, שרדפת אחרי מייקל כמו משוגע כשהכל נעשה בחן אינסופי על המגרש, שקלעת כמו מכונה בצורה כ"כ מרשימה בקלאץ' ושיכולת לעצור את הזמן בכל פעם שנגעת בכדור (לדעתי לפחות). אז הנה כמה מילים על המסע שלך בליגה – חלקן אובייקטיביות וחלקן לא ממש, כי מה כולנו שווים בלי טעם אישי?

אני רוצה לדבר על עשור שלא יצא לי לטעום הרבה ממנו, אם לא מחשיבים את הסרטונים ותקצירים שמתרוצצים להם במרשתת – שנות ה-90.

משחקי "מה היה קורה אילו בדרך כלל מעודדים אופטימיות יתר, אבל מבט על מצב הטבלאות בארץ ובעולם מציג כמה תרחישים לא מופרכים בכלל, חלקם אפילו בין סבירים למתבקשים לגבי מה היה קורה אם העונה לא הייתה נקטעת.. כל מה שחיכינו לו וייאלץ להידחות בעונה. 

"זה סקנדל! זה חוסר כבוד כלפינו, אנחנו טסים לישראל שנים ודבר כזה מעולם לא קרה לנו.". על מה המהומה? בבידוק הביטחוני בטורקיה נדרשו צוות האימון ושחקני אנדולו לפרוק את חפציהם ולעבור בדיקה מדוקדקת מחשש לקורונה. דבר שגרם לחוסר נוחות ועצבים. מכבי תל אביב מיהרה להוציא הודעה ברשתות החברתיות: המאבטחים בטורקיה לא שייכים לנו. את המאבטחים שלנו תפגשו במגרש.

24 מחזורים עברו מפתיחת היורוליג והגיע הזמן לחשב את הסיכויים של מכבי להשיג את הכרטיס לפיינל פור שיערך בקלן בסוף השנה.

מאז האסון הספורטיבי שפקד את אגדת הכדורסל קובי בראיינט וביתו הקטנה ג'יאנה - ג'יג'י, הזעזוע הגדול והמערבולת הרגשית שעוברת על כל אוהד ספורט ובייחוד הכדורסל, משכה אותי אליו בכל הכוח