הסופרבול ה-52 ייצא לדרך ביום ראשון הקרוב (1:30 בין ראשון לשני שעון ישראל) ויפגיש שתיים מהקבוצות שסיימו עם המאזן הטוב ביותר בעונה הסדירה, ניו אינגלנד פטריוטס ופילדלפיה איגלס

בריידי נמצא בזון וכל מסירה מגיעה ליעד ובחירת המהלכים שלהם מושלמת. אין שום מהלך ריצה, אבל ההגנה של אטלנטה לא מסוגלת לעצור את הפאטס.

הצמד בליצ'ק-בריידי יכול לזכות באליפות חמישית ביחד, חותם סופי על המעמד והמיקום שלהם בטבלאות ההיסטוריות באופן שלא ניתן לויכוח. אף ק"ב לא זכה בחמש אליפויות. אף מאמן לא זכה בחמש אליפויות. ההיסטוריה במרחק של 60 דקות

למרות ההצלחה המסחררת, או אולי בעצם דווקא בגללה, טום בריידי הוא אחד הספורטאים השנואים בארה"ב. אז למה פתאום אותם שחקנים רוצים לראות אותו זוכה בסופרבול? איפה פה הקאץ׳?

לבליצ'ק אין זמן לשטויות והוא אינו מאפשר שום סטיות מכללי ההתנהגות הנוקשים אותם הוא מכתיב לשחקנים. ברור לכולם שאיתו לא מתעסקים וחייבים להיות מקצוענים כל הזמן וללא פשרות

אני בספק אם היה אחד שהימר ששני משחקי הגמר האיזוריים יסתיימו בהפרש ממוצע של 21 נקודות. נראה לי שאפילו יחס הזכיה בשנה שעברה על אליפות של לסטר היה נמוך יותר.

במשחקים הללו ישתתפו ארבעה מהקוורטרבקים הטובים בליגה, ששלושה מהם זכו בעבר בטבעת אחת לפחות ויגיעו בוודאות להיכל התהילה של הפוטבול, והרביעי הציג השנה יכולת מעולה.

טום בריידי, 39, שבר את שיא הניצחונות בקריירה לקוורטרבק, הוא משחק כל הקריירה בקבוצה אחת בלבד, הפטריוטס, וזכה ארבע פעמים בסופרבול, במשך חמש עשרה שנות משחק.

האחד, פייטון מאנינג, משכמו ומעלה, דוגמא אמריקאית טיפוסית לאיך ספורטאי צריך להראות ולהתנהג. והשני, טום בריידי, מושא לקנאה של כל שחקן וכל גבר באשר הוא.