אמש התקיים המחזור הראשון של הפלייאוף העליון של ליגת העל. כאוהד מכבי תל אביב, האמת, חששתי אחרי שלושה חודשים ללא משחק רשמי

אחרי שבטור הקודם הבאנו תשובות של אוהדים מהקבוצות החיפאיות, עכשיו תורן של התל אביביות.

בשיח הספורט בארץ מתעסקים לא מעט בהשוואה בין קבוצות האוהדים של הקבוצות הגדולות ובוחרים לתאר אותם בשמות תואר בהתבסס על פרמטרים סובייקטיביים ולא מדידים. בשני פרקי "קהל נמדד לאורך זמן" ניסיתי למדוד את הקהלים בהתאם לנתונים שאספתי ממקורות שונים בשביל להגיע למסקנה אובייקטיבית, ככל הניתן.

כולם יודעים שאוהדי מכבי חיפה מספר אחד, אין יותר שרופים מאוהדי בית"ר, האיכות והנאמנות שייכות לאוהדי הפועל תל אביב והקהל של מכבי תל אביב הוא קהל הצלחות. האמנם? בואו נבדוק

מבלי שנשים לב, ליגת הבורסה מגיעה למאני טיים של העונה ואין משחק גדול, מפואר, עוצמתי כמו הדרבי התל אביבי כשהפלייאוף נמצא כבר מעבר לפינה.

הניצחון נותר אדום בגלל פרמטר אחד פשוט לו בית"ר מתקשה למצוא פיתרון מתחילת העונה ושמו: מודעות עצמית.

אחרי הפסטיבל המביך של יואב כץ בכל ערוץ ספורט ותחנת רדיו, ואחרי 5 הפסדים ב-7 משחקים האחרונים בליגה, מאוד הפתיע אותי הטלפון של הבן הגדול שלי ביום שישי - ״אבא, מחר אני רוצה לבוא איתך למשחק בבלומפילד״ וזה אחרי שהוא הצהיר לא מזמן שהוא לא מגיע יותר העונה

אומרים שלפעמים הדרך חשובה מהמטרה. הדרכים של ארז וינון אשכנזי הצטלבו עם דרכה של הפועל תל אביב לאורך כל חייהם, ואתמול, גם עם דרכם של כל מי שנכחו באצטדיון.

השנה היא 2035 ולאחר עשרות שנות דשדוש והידרדרות, יום הדין של הכדורגל הישראלי הגיע וגורלו נחרץ. לכן בחרנו עבורכם, אוהדי הכדורגל הישראלי המותשים, קבוצה חדשה לאהוב ולעודד, כזו התפורה למידותיכם.

האם מישהו חשב אי פעם לסגור לי את החשמל בבית בגלל שמישהו מהכתה שלי לא שילם את החשבון שלו? האם זה נראה הגיוני שיכניסו אותי לכלא אם מישהו שאני מכיר ביצע עבירה? האם ישללו לי כניסה להצגה בקאמרי בגלל שאחד מהנוכחים בהצגה הקודמת התפרע? מאיפה החוצפה הזאת? מה זה הפטנט הזה?