"בשנת 2007 התאחדות הכדורגל האיטלקית החליטה להפסיק זמנית את המשחקים בסרייה א', ולאחר מכן לקיים 21 משחקי ליגה בלי קהל. זאת בעקבות המהומות שהתרחשו לאחר משחק כדורגל, בהן שוטר נדקר למוות. ממחקר של פרפטרסון-לידבום ומיקאיל פריקס עולה כי הטיית יתרון הביתיות נעלמה לגמרי במשחקים שהתקיימו ללא קהל, ובחלק מהמדדים אף הייתה זו קבוצת הבית שנענשה בצורה חמורה יותר מאשר קבוצת החוץ.

השוואה בין החלטות השופטים במשחקים ללא קהל ובין החלטותיהם במשחקים שנערכו בנוכחות קהל, חושפת את התמונה המוכרת: מספר השריקות לעבירות לחובת קבוצות החוץ במשחקים שהתקיימו בנוכחות קהל היה גבוה ב23% ממספר השריקות לחובתן במשחקים ללא קהל, מספר הכרטיסים הצהובים היה גבוה ב26% ומספר הכרטיסים האדומים לחובתן היה גבוה ב70% מאשר במשחקים ללא קהל. ממצאים אלה מחזקים את הדעה הרווחת בנושא השפעת הקהל על החלטות השופטים" (מתוך הספר- 'הטיות או לא להיות', שנכתב ע"י טל מונטל).

אז אחרי שראינו הוכחה מדעית להשפעה של קהל על שופטים, אפשר רק לדמיין אילו מחקרים יערכו על השפעות חסרונו של הקהל במשחקים במהלך תקופת הקורונה. טבלת ליגת העל היא דוגמה די טובה למצב הקיים – קבוצות 'חלשות', שלא השאירו את חותמן בליגה בשנים האחרונות, צוברות נקודות בקצב מרשים, בעוד הקבוצות 'הגדולות' מאבדות הרבה נקודות במשחקים שלא היוו בעבורן מכשול בעבר. וכשהקהל לא נמצא שם כדי לתמוך – הלחץ כולו נופל על כתפי השחקנים.

הפועל ת"א של השנה היא דוגמה מעולה לכך: במהלך 14 משחקי ליגה העונה, כבשה הפועל ת"א 5 (!!) שערים בלבד, מה שמציב אותה נכון לכתיבת שורות אלו במקום האחרון בטבלה עם 10 נקודות בלבד. גם עם סגל לא מרשים בלשון המעטה ותצוגות כדורגל חובבניות, אני חושב שרוב אוהדי הכדורגל בארץ יעידו שאילולא הקורונה, המצב היה נראה מעט אחרת. הרי, לא סתם קהל במשחקי כדורגל נקרא השחקן ה12. נוכחות של קהל במגרשים, בעיקר במצב בו כמות האוהדים של הקבוצה הוא גבוה ביחס לרוב המועדונים בארץ (גם כששיחקה בליגה הלאומית, הפועל ת"א עדיין נחשבה לאחד מהמועדונים הגדולים בארץ, בהתבסס על הישגי עבר כמובן, אך גם בשל העובדה שקהל האוהדים של הקבוצה הוא מהגדולים והנאמנים בארץ).

איך זה בא לידי ביטוי? בסיטואציות בהן הקבוצה נמצאת בפיגור, בדקות בהן הקבוצה יושבת על שער היריבה או סתם במשחק עם חשיבות גדולה יותר (מישהו אמר דרבי?), היכולת של הקהל לתת ערך מוסף לקבוצה ולהפוך את סך כל היכולות של השחקנים לגדולה מסכום השלם שלהם באה לידי ביטוי.

העונה? שממה. אדם רוזנטל העלה שרשור לטוויטר עם כל המצבים שהפועל ת"א החמיצה העונה במצב של תיקו או בפיגור של שער אחד. הוא מצא 23 מקרים (ב14 משחקים, כן?) בהם שחקני הקבוצה היו בעמדה קריטית להבקעה כתוצאה ממשחק פתוח והחמיצו. נכון, ככל שהעונה מתקדמת וקצב צבירת הנקודות של הקבוצה נשאר נמוך, הלחץ על השחקנים גדל, והוא מהווה גורם מרכזי בהשפעה על יכולותיהם של שחקני הקבוצה להצליח לבצע מהלך מוצלח, בין אם מדובר על סיומת מוצלחת מול השער או על הרמה מוצלחת. אם הקהל היה פקטור העונה, אני בטוח שחלק מהמצבים האלה היו נכנסים.

הפועל ת"א מחמיצה ממשחק פתוח – שרשור מתגלגל

(במצב של תיקו או הפרש שער אחד)

1 / 6 (!) pic.twitter.com/KctmjOOMf0

— Adam Rosenthal (@adamro87) January 3, 2021

אין אדם שלא ראה משחק ביתי של הפועל בבלומפילד (או חווה את אוהדי הפועל ת"א כקהל חוץ) ולא ראה שהשחקנים מושפעים מהעידוד הזה. בדקות הטובות של הקבוצה, הקהל הוא הפוש האחרון שמראה לכדור את הדרך אל גב הרשת. השנה זה לא קורה, ונדמה כי אלא אם יתרחש נס (או רכש מאסיבי שיפצה על הסגל החלש), הפועל ת"א תמצא עצמה שוב בליגה הלאומית בסיום העונה.

עד כמה יתרון הקהל (בדגש על ביתיות) יכול היה לבוא לידי ביטוי העונה? מתוך 8 משחקי בית העונה, השיגה הפועל 7 נקודות מתוך 24 אפשריות, דבר שמעמיד את הקבוצה על 29.3% הצלחה. במשחקי החוץ המאזן עומד על 3 נקודות מתוך 18, כלומר 16.67% הצלחה. לפי המחקר שהציג טל בספרו, אחוזים אלו היו נוטים לגדול בצורה ברורה, בעיקר לאור ההבדל בין קצב צבירת הנקודות במשחקי הבית של הקבוצה אל מול קצב צבירת הנקודות במשחקי החוץ.

מכאן עולה השאלה הפילוסופית הגדולה של הכדורגל בצל הקורונה – האם יש ערך ספורטיבי לקיום משחקים ללא קהל? הרי, אם ההשפעה של גודל המועדון ותמיכת הקהל, שהיא היא הסיבה לכך שהספורט הזה משוחק, מתבטלת; האם התוצאות שמתקבלות במהלך עונה שכזו אכן ראויים להיכנס להיסטוריה של הספורט? התשובה היא כנראה שכן, כי אין לי מושג איך אני ושאר אוהדי הכדורגל בארץ היינו שורדים כמעט שנה שלמה ללא משחקי הקבוצה האהודה בטלוויזיה, אבל הערך הספורטיבי של תחרות ללא קהל נפגע, ובמקרה של הפועל ת"א, הוא כנראה יהיה אחד הגורמים המשמעותיים לירידת ליגה בתום העונה.

כמה נקודות הפועל ת"א הייתה "מרוויחה" עם קהל במגרשים? לא נוכל לעולם לדעת, אבל העובדה שקיימת לקהל השפעה על קבלת ההחלטות של השופטים ועל ביצועי השחקנים עומדת מנגד לאחת העונות הגרועות של מועדון כדורגל בקנה מידה שכזה בכדורגל הישראלי. נותר רק לקוות שאוהדי הקבוצה יזכו לראות שינוי בתקופה הקרובה, כי מה עוד נשאר לנו בעולם בתקופת הקורונה מלבד רגעים קטנים של אושר ספורטיבי מזוקק? שער שדה, זה כל מה שביקשתי. ואם אפשר להחתים חלוץ, זה יהיה נחמד.