הטור הראשון בסדרת טורים זאת עוסק בחשיבות הניצחון, אם קיימת כזאת, או בצורה בה אני מגדיר אותו - "קדושת הניצחון". בפועל, אפשר גם לקרוא לו - מה באמת חשוב?

אני רוצה לשתף אתכם במחשבה שעוברת לי בראש כבר שבוע - הייתי מת לראות את נטע לביא, דן גלזר ואייל גולסה פותחים בפלייאוף נגד סקוטלנד.

כשהוצג לראשונה שופט המסך (VAR בלעז) במהלך מונדיאל 2018 ברוסיה התלהבתי חלקית' שנה וחצי לאחר מכן, הגיעה העת להיפרד מהמכשיר שמשגע את חיינו ולחזור לעידן ה"פרימיטיבי" של לפני ה-VAR.

המערך שנבחר בקפידה ולאחר מחשבה רבה הוא 5-3-2 שממקסם את היכולות של כל אחד מהשחקנים ומביא למצב אידיאלי בו השלם גדול מסך חלקיו ונוצר תלכיד יעיל ומאוזן. אז מה כל כך מיוחד במערך והשיטה המוצלחים שהנחיל המאמן בלאציו?

אנסה להסתכל על הלך הדברים מנקודת מבטם של שני האנשים המרכזיים בסיפור: משה חוגג וגדי קינדה עצמו.

הבשורה אמיתית לשערה של מנצ'סטר יונייטד ואולי אף כדורגל עולמי בעתיד אמורה להגיע מהשם – דין הנדרסון (בן 22, גובה: 188 ס"מ, משקל כ – 85 ק"ג) החל את דרכו במנצ'סטר יונייטד בגיל 14 אחרי שהגיע מקרלייל יונייטד.

כולנו מכירים את המיתוס המפורסם לגבי הנמלה, אשר גבה יכול לשאת פי 100 ממשקל גופה. מחקרים אחרונים גילו כי אכן מדובר במיתוס. גב הנמלה יכול לשאת פי 5000 ממשקל גופה. גם אוהדי ברצלונה גילו שגב הנמלה שלהם, ארנסטו ואלוורדה המכונה צ'ינגורי (נמלה בבאסקית), מסוגל לשאת הרבה משחשבו.

בפרק #147 אירחנו לראיון פרישה את עומר ורד, שחקן העבר של מכבי תל אביב, הפועל חיפה, מכבי נתניה, הפועל פתח תקווה ועוד

צ'אבי היקר, כתבתי לך ולא ענית, הדלקתי נוטיפיקציות בפייסבוק, בטוויטר ואפילו בטיקטוק תייגתי אותך בפוסט של הגול של מסי ב-3:0 על ליברפול בבית, בטח לא ראית את זה, אולי לא היה לך ווייפיי בסעודיה או בבית הקיט לפעמים כשאני מתייג אני טועה באיות, אבל עזוב שטויות, איך אתה? איך אל סעד? לא סתם שטות?

יום שישי האחרון היה יום גדול בעיר אשדוד. דרבי ראשון בין שתי קבוצות האוהדים של עירוני והאדומים במסגרת ליגה א' דרום, אירוע גדול, בשידור ישיר בערוץ הספורט. הייתי כבר בדרבים הקודמים לאחר שקמו שתי הקבוצות מחדש, אבל אחרי החמישייה שחטפנו בשבוע שעבר מנורדיה הרגשתי שהשחקנים צריכים אותנו יותר מתמיד מול קבוצת המיליונים האדומה.