יורגן קלופ הוא הבמאי והתסריטאי, הלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת. צ'לסי 1 קאנטה ליברפול 2 אלכסנדר – ארנולד, פירמינו טריילר: נאפולי – הפסד ראשון העונה, וירג'יל. טעות. לא קטנה. צריך להרים את הראש, להביא הביתה נקודות. שלוש. צ'לסי מועדון די כאוטי, מחליף מאמנים בקצב אידיוטי, עכשיו יש את פרנק בתפקיד, וטאמי כובש בקצב מפחיד. גירסת הבמאי: …

לפני בערך שמונה חודשים, נתנו למאגפייז ארבעה שערים, השער האחרון ששאקירי כבש, האם הוא יהיה על המגרש?

"our identity is intensity" קלופ הוא בעל יכולת ביטוי מרשימה, והפעם הוא ממש התעלה על עצמו, כשאחרי המשחק מול ארסנל הוא הנפיק סלוגן מבריק. משפט של קופירייטר. יותר טוב מהפרסומות של בזק. שם בכיס הקטן את עומר אדם וגידי גוב. נראה לי שאני אאמץ אותו.

שתיים משש הגדולות נפגשות, שתי היחידות עם שש נקודות, אוקס נגד קבוצתו לשעבר, יש פוטנציאל לסיפורי VAR, קלופ מגרמניה, השוער מספרד, אצלם זה הפוך, אחד לאחד.

אמנם יש אכזבה על כך שמנצ'סטר סיטי הקדימה אותנו בנקודה, אולם יש סיפוק מקבוצה עצומה, מרתקת ומלהיבה שנתנה לנו אינספור רגעי כדורגל נפלאים והמון זיכרונות טובים, ושעשתה את הכי טוב שהיא יכולה, בכל משחק ובכל דקה. אולי ליברפול לא זכתה באליפות, אבל בשבילי זו היתה עונת אליפות.

אין לי ממש מושג מהיכן להתחיל מכיוון שהמשחק הענק הזה, ה"אימא של כל הקאמבקים", מורכב מכל כך הרבה תמונות מרגשות ורגעים מדהימים שכמעט כל אחת ואחד מהם יכול למלא טור.

אני מתייצב למשחק במצב רוח לא מי יודע כמה. הסיבות הן המתח וההפצצות על איזור הדרום, שני ימי הזיכרון לפני ואחרי, יחד עם ההפסד מול ברצלונה, פציעה של בן משפחה, סיום העונה המוקדם של פירמינו וקייטה וההפסד של קארדיף שמשאיר את ברייטון בליגה לפני המשחק מול סיטי, ועל פניו מצמצם למינימום את הסיכוי שהם יפסידו נקודות עד הסיום.

מתישהו בין הקיורטוש לגלידה, בין הפילזנר לסטרופרמן, קופץ לי מול העיניים אדון ברנרדו סילבה, ואני מאבד את זה ומשחרר קללה עסיסית. הבת שלי, שזוכרת שמתישהו אנחנו אמורים לראות משחק של ליברפול, שואלת בשיא התמימות האם ליברפול הפסידה. אני עונה שלא ואומר בלב שכן.

שימה כבדה הוטלה עלי - לכתוב את הטור ולהיכנס לנעליו הגדולות של המאסטרו שנמצא בחופשה. מתנחם בעובדה שעומר הבן שלי עוזר במציאת נתונים מעניינים, אני מוטרד באופן שווה מהמשימה הכבדה שלי ושל השחקנים באדום.

כשהשידור עובר לאנפילד מצבי הנפשי נע בין מתח בלתי נסבל אחרי הניצחון של סיטי לרוגע ושקט כי אני סומך על השחקנים שלנו.