כדי להבין את המשיכה הבלתי אפשרית שלי לזיזו, את העובדה שהעברתי שעות רבות בשבועות האחרונים בלקרוא את כל מה שנכתב עליו, בלראות את כל הסרטונים האפשריים שלו ביוטיוב, צריך לחזור לעונת 1997/98, עונת הכדורגל הראשונה שלי.

הכתבה הזאת היא החלק השני בטרילוגיית הכתבות שלנו שמנסה לפצח את דמותו של אחת מדמויות הספורט הגדולות בכל הזמנים, כשחקן, כמאמן, כאיש כדורגל וכאגדה חיה. בין זידאן שבועט פאננקה בקור רוח בגמר לבין זידאן שמאבד את הראש בגלל משפט של בלם יריבה. בשנים שאחרי, אולי מהדף אותה הנגיחה, זידאן השתדל לשמור על קור רוחו יותר. אולי זה גם יותר קל כשאתה כבר לא על המגרש.

מה עיצב את מייקל ג'ורדן לכזו אגדה, שכל הזדמנות להיזכר (ולהציץ בדברים שאולי לא נחשפו בעבר) ברגעי השיא שלה קוסמים לכל כך הרבה? הנה כמה אופציות:

ולנו צריכים לרוץ מהר למיקרו ולהכין פופקורן כי כנראה שהולך להיות חוויה מהסרטים לראות את ברוקלין נטס משחקת כדורסל.

התחלנו לתרגל "קרב אנד קאב" יחד... את האמת, לא הבנתי בהתחלה לאן אנחנו הולכים. משהו חדש בשבילי ומשהו חדש לעומרי, אבל השיטה והגישה של איציק הייתה כל כך מדהימה, מעצימה ומיוחדת, שמהר מאד גם אני וגם עומרי ויתרנו על שנת הצהריים בימי שישי והתחלנו ללכת להתאמן בקביעות.

היום הוא הרגע הגדול של הליגות הנמוכות. שריקת הפתיחה ב-16:30 באצטדיון הסינתטי באשדוד, המכונה "הסינתטיקו" וגם יועבר בשידור ישיר בפייסבוק.

בדרך למגרש דילגתי ברדיו בין ההקלטות של מאיר איינשטיין מהניצחון הגדול על צרפת לבין הריקוד על דמו של הרצוג ע"י פרשני הכדורגל של רדיו חיפה שמלאים בביקורת על ההרכב, השיטה וכל מה שקשור לצוות האימון והניהול האוסטרי. אני כל כך רוצה שנצליח היום רק בשביל לסתום להם את הפה.

מי שחושב שהניצחון של הנבחרת יכול לשנות את מעמדם של בני המהגרים צריך לחזור 20 שנים אחורה. אז אותה נבחרת בכיכובו של זידאן האלג'יראי, שכונתה נבחרת ה-"שחור, לבן, ערב" לא ממש הביאה לשיפור במעמדם של המהגרים.

וכך התפנה לי ערב שלם של ליגת האלופות, אותו הקדשתי לשני משחקים: אינטר-טוטנהאם וליברפול-פ.ס.ז'. ספויילר קטן - לא מתחרט על כך לרגע.

בפעם הבאה שתראו שלילד שלכם תשוקה גדולה יותר למשחק המחשב מאשר לאימון הספורט, תשאלו את עצמכם, מה יש בהם במשחקי המחשב שמושך את הילד יותר מכל יתר הדברים