לפני 3 חודשים, רגע לפני שסגרו פה את הספורט, היתה תחושה שאנחנו בדרך למאבק אליפות צמוד ומרתק. לעולם לא נדע מה היה קורה אלמלא פגרה כפויה, באיזה מומנטום היו באות הקבוצות למשחקים ומי היתה מנצחת, אבל תחילת הפלייאוף הזה חיסלה את התקוות של כל אוהד ירוק (או נייטרלי) למאבק אמיתי. חשבנו שנקבל משחק עונה, אבל מאז תחילת הפלייאוף מכבי חיפה אינה עונה. הצלחת תישאר, גם השנה, בקרית שלום  - ובצדק.

רצפים ודומיננטיות זה משהו שקיים בכדורגל הרבה זמן, אז יצאתי לבדוק על הקבוצות שהצליחו לשבור את ההגמוניה של קבוצה אחרת

קורונה? שטויות. אליפות אירופה הייתה אמורה לצאת לדרך בעוד פחות משבועיים, ואני לגמרי מכחיש את ביטולה. על כן באתי לחזות לכם מה היה קורה אם, בסדרת טורים מהפלייאוף ועד הגמר.

לא ברור עדיין אם תתחדש העונה של ליגת האלופות, אבל יש אנשים מסוימים שחייבים לזכות בה לפחות פעם אחת עד סוף הקריירה. אצל רובם אפשר לומר עוד פעם אחת.

כשסוף סוף נראה שהליגות הבכירות של אירופה (עם כל הכבוד לבלארוסים) עומדות לחזור, כשהגרמנית כבר חזרה והשאר כנראה יצטרפו עד סוף יוני, נשאלת השאלה איך מתקדמים מפה. מתי משחקים, מתי נגמרת העונה ומתי מתחילים את העונה הבאה. אני אנסה מצד אחד להסביר את גודל הבעיה וכאב הראש ומצד שני לתת רעיונות איך יוצאים ממנו, לפחות חלקית.

הטורניר הבינלאומי בויארג'יו נחשב לאחד היוקרתיים בעולם למועדוני נוער. קבוצת הנוער של מכבי חיפה השתתפה 8 פעמים בטורניר הזה בעשור הראשון של המאה ה -21 ולהלן הסיפור המלא שלה.

אמש התקיים המחזור הראשון של הפלייאוף העליון של ליגת העל. כאוהד מכבי תל אביב, האמת, חששתי אחרי שלושה חודשים ללא משחק רשמי

תחושת ריקנות התחזקה בי לאור ניצוצות הגדולה של שחקן-על מעידן שלא הצלחתי לקבל ממנו מספיק והתעורר בי הרצון לעסוק בנושא זה מנקודת מבט של צופה צעיר, אל מול צופה מבוגר שכבר חווה כמה דברים לגבי הליגה הטובה בעולם ומקווה אנוכי שתתחברו.

כדורגל ללא צופים אבל עם סאונד של קהל, ליגה שמתחדשת אחרי 3 חודשים וזו לא עונה חדשה אלא אותה עונה. במציאות המוזרה שנכפתה עלינו גם לזה מתרגלים מהר. השורה התחתונה היא שזה כיף אדיר שהכדורגל שלנו חזר. עזבו את הרמה, את העניין שיש או אין לכם במאבק האליפות – זה פשוט כיף לראות שוב את הקבוצות שלנו מתרוצצות על הדשא.

כהמשך לטור על מלכי שערים והשחקנים שרודפים אחריהם, עברתי לבדיקת ענייני אליפויות: שיאניות זכיות בליגה ברחבי אירופה, הקבוצות שדולקות אחריהן, והתמקדות בליגות בהן הפערים גדולים במיוחד או כמעט ולא קיימים.