בספורט, כמו בספורט, לא תמיד מנצחים. לא תמיד עומדים במטרות ולפעמים סופגים ביקורות קשות מהתקשורת והאוהדים. כן, גם הכוכבים הגדולים ביותר.

אנחנו האוהדים שרואים כל תקציר 50 פעמים, שעוקבים אחרי כל מועמד וכל החתמה של הקבוצה שלנו ובעיקר חיים מכללי אצבע פשוטים, אך אין זה אומר שהם לא נכונים.

למה הם כן ואנחנו לא? כשנשאלת השאלה הזו ברוב המקרים היא נובעת מקנאה והסתכלות על הצלחות כאלה ואחרות של אדם או קבוצת אנשים שונה מאתנו, כשהתנאים הבסיסיים להצלחה זהים. ומכאן השאלה למה קרואטיה בגמר המונדיאל וישראל אפילו לא מצליחה להעפיל לשם?

צרפת אלופת העולם? צרפת היא הנבחרת הכי טובה כיום? לפי דעתי התשובה היא פשוטה וחד משמעית - לא

לאחר פרק זמן, שהרגיש כמו נצח, החל הטקס. כאמור, כולם מלבד פוטין עמדו תחת הגשם וספגו את האווירה החגיגית.

האתלטיות, הגובה (1.85), הפיזיות ואינטליגנציית המשחק מעניקים לו מבנה אירופאי שבא לידי ביטוי ב-90 תיקולים מוצלחים ו-88 ניצחונות במאבקי גובה, כשסך הכל הוא מנצח ב-279 מאבקים מול שחקני היריב.

בעוד רוב השחקנים מנבחרות דרום אמריקה משחקים באירופה תחת מאמנים אירופאיים מתקדמים, המאמנים הלאומיים במדינתם מיושנים וחסרי נסיון בזירות האיכותיות

כן, אני יודע שזה ממש מפתה ללכת ולשים ישר את אגוארו, סאלאח, האזר, הארי קיין ויאללה בלגן. מהר מאוד תגלו שכל מה שנשאר לכם כסף בשבילו בהגנה זה המגן המחליף של קארדיף שאף פעם לא משחק ועדיין מצליח לקבל צהובים.

חשבתי שאני הוזה, הדרבי עוד לא התחיל וכבר הוא מקיים.

ביום שישי הקרוב רוברטו מרטינז, מאמן נבחרת בלגיה, יחגוג יום הולדת 45. איפה תהיה החגיגה שלו? הרבה תלוי בתוצאת המשחק ביום ג'