ההרכבים המעניינים והמאולצים של שתי הקבוצות וההימורים הפרסונליים שעשו שני המאמנים עשויים להיות אלה שיכתבו את הסיפור של המשחק.

ההצבה של סלאח במרכז ושל פירמינו מעט מאחוריו הוכיחה את עצמה היום בגדול כששני השערים הראשונים נולדו משיתוף פעולה ביניהם. ארבע בעיטות למסגרת, מתוכם שלוש של סלאח במאה אחוזי הצלחה. לא זכורים לי מספרים כאלה בשום משחק.

למחצית השניה עולה קבוצה אחרת באפור, שמשום מה עונה לאותו שם כמו ההיא מהמחצית הראשונה

זה אמור להיות משחק קשה, אבל לא בניתי על התקפת לב בדקה השניה. הקוון והנבדל עצרו את החיוג למד"א, אבל עוררו תהיות אצלי לגבי התיאום בין וירג'יל ולוברן.

פגרת הנבחרות קפצה עלינו וכמעט שליש ליגה הסתיימה לנו, וזה בהחלט זמן מצוין לסיכום ביניים והסתכלות קדימה לקראת החלק הבא במירוץ המכשולים הכפול שבו משתתפת ליברפול.

הטור האדום היחיד שמעז להתרעם על חוסר ההתחשבות של הפרמייר-ליג במעמד הפועלים והעובדים בארץ ישראל, שבזמן שהם עמלים להרוויח את פת לחמם הם צריכים לראות את המשחק במסך הסמארטפון מתחת לשולחן או על המחשב תוך תרגול מעבר מהיר בין החלונות.

איזה מגמה תימשך היום - שתי הרביעיות שהבקענו בשני המשחקים האחרונים, או מיעוט השערים במשחקים מול הקבוצות הגדולות?

בייסבול הוא אולי הספורט הכי קבוצתי שיש מכיוון שכל פעולה של כל שחקן בכל שלב יכולה להכריע אותו.

פעם קראו לזה כדורגל טקטי ואולי זה נכון, אבל היום אפשר להגיד שזה משעמם. שתי הקבוצות לחוצות ומפחדות פחד מוות אחת מהשנייה, ולא יוזמות, העיקר לא לספוג.

אני מניח שבשמחת תורה, מי שלא עשה הקפות, העביר ערב שקט ודי משעמם מול שני משחקי "כדורגל" חסרי שערים, לא היה עדיף לראות את משחקי שובר השיוויון בין ארבע מקבוצות הבייסבול הטובות העולם, מול אצטדיונים מפוצצים, ועם הרבה אקשן?