תודה שהפעלת ושמרת בחיים במשך כמעט ארבע שנים את קבוצת הכדורגל שלי, הפועל ראשון לציון. עופר גולדמן עם מכתב פרידה מאייל ברקוביץ'

זווית קצת אחרת על מערכת היחסים בין השחקנים לבעלי הקבוצות בעקבות נדידת הכוכבים הגדולים.

אז מי הרוויח ומי הפסיד בעקבות הנדידה הגדולה? החלק הראשון יוקדש לקבוצות המעניינות של המזרח המתעורר.

ואז הגיעה ההודעה על המעבר של קוואי לקליפרס, עולם ה-NBA התהפך לחלוטין, ורוב הפרשנים והכותבים, ואני בתוכם, נאלצו לחזור למקלדת. סביר להניח שגם רוב הקבוצות שרואות את עצמן מועמדות יחשבו את מסלולן מחדש וינסו לשפר עמדות.

כשעברתי לבוסטון קפץ לי מיד השם של אייזיה תומאס, וידעתי שהגיע הזמן לכתוב עליו. לספר את הסיפור על האיש הקטן שמסמל את כל מה שטוב ומה שרע בספורט המקצועני. הסיפור על האיש הקטן שהגיע הכי גבוה שאפשר ונפל כמעט הכי עמוק שאפשר. הסיפור על השחקן שנתן הכל לקבוצה שלו ובתמורה קיבל, סליחה על הביטוי, בעיטה בתחת. הסיפור על האיש ששם את דילמת הנאמנות על שולחן הספורט המקצועני.

לפעמים הפחד משתק. לפעמים הוא גובר על ההתרגשות. במשך כל השבת לא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב מילה אחת לקראת המשחק, מכיוון שלמרות שברור לי שהפסד הוא לא סוף העולם או סוף כלשהו עבור הקבוצה, בכל זאת ככל שהמשחק התקרב הלחץ אצלי עלה.

קשת הגורמים שמכריעים ומשפיעים על משחק כדורגל היא אינסופית ולמרות הסטטיסטיקות המתקדמות כמעט בלתי ניתנת לחיזוי. אתה יכול להפסיד משחק בגלל השפיץ של הנעל למרות הופעה קבוצתית מעולה ולהיפך. בכל זאת ולמרות הכל, ניסיתי לצייר חלק מהגורמים שישפיעו על גמר הצ'מפיונס הקרוב בין ליברפול (שלי) לטוטנהאם

שבוע עבר מאז סיום העונה ועדיין לא כתבתי טור סיכום. מדי בוקר אני קם עם החלטה שהיום אני מתחיל לכתוב ומדי ערב אני נכנס למיטה בלי לעשות דבר בנושא. הסיבה אינה גמר הצ'מפיונס בעוד שבועיים, מכיוון שגם הפסד בו לא יקבע עבורי את התחושות כלפי העונה. אולי זה מכיוון שטור סיכום יכריח אותי להיפרד מהעונה המופלאה הזו, ופרידות הן תמיד קשות.

אמנם יש אכזבה על כך שמנצ'סטר סיטי הקדימה אותנו בנקודה, אולם יש סיפוק מקבוצה עצומה, מרתקת ומלהיבה שנתנה לנו אינספור רגעי כדורגל נפלאים והמון זיכרונות טובים, ושעשתה את הכי טוב שהיא יכולה, בכל משחק ובכל דקה. אולי ליברפול לא זכתה באליפות, אבל בשבילי זו היתה עונת אליפות.

אין לי ממש מושג מהיכן להתחיל מכיוון שהמשחק הענק הזה, ה"אימא של כל הקאמבקים", מורכב מכל כך הרבה תמונות מרגשות ורגעים מדהימים שכמעט כל אחת ואחד מהם יכול למלא טור.