פחות מ-48 שעות אחרי שסיימו מחזור משוגע בו חטפו במשותף 48 הפרש על הראש, נפגשו מכבי ת"א וחימקי במוסקבה למשחק מפתח עבור שתי הקבוצות. בפועל ראינו הרבה מהירות, אתלטיות ובאלגן אחד גדול.

מספר 3 בכחול הגיע להיכל כשהוא סוחב עימו את אותם משקעים כילד צעיר שנכווה באליצור נתניה (לשעבר "ברק") והפועל כפ"ס לאחר מכן. תוסיפו לכך שהוא לא שיחק במשך שלושה שבועות לפני כן ותקבלו תחזית הפוכה לגמרי למה שהתרחש על הפרקט בפועל.

נכון. מול מכבי ניצבה ריאל מדריד בגרסה הפצועה ביותר שלה מאז 2011, אך גם ללא סרחיו יוי, גוסטבו איון ואוגנן קוזמיץ' הפצועים מדובר בקבוצה שמפחידה זה מילה קטנה לידה.

אמרנו אין גבוהים? מכבי כיסחה את האיטלקים 30-49 בריבאונד והשוותה את שיא הריבאונדים בהתקפה (19, מול 6) שנקבע בגמר 2014 באולם של.....ניחשתם נכון, מילאנו

ספאחיה שמע את הביקורות ובניגוד למה שהתפתח בהמשך הערב העלה את ג'ונדי בחמישייה במקומו של קיין המאכזב למדי. בחצי הראשון זה עבד והמתאזרח מחיפה שיתק כמעט לחלוטין את רוצ'סטי.

לאורך השבועות האחרונים ניסה נבן ספאחיה להסביר לתקשורת שעל אף הניצחונות המרשימים בפתיחת העונה, לקבוצה שלו יש עוד הרבה קילומטראז' לעבור כדי להגיע למקום שהיא צריכה להיות בו.

יש את הרגעים האלה בספורט שאתה יודע ששום דבר לא ייקח ממך את הניצחון. הרגע בו נצפו על הפרקט 3 שחקנים בצהוב קופצים ביחד לכדור חוזר במהלך הרבע השני הוא ללא ספק אחד מהם.

פייר ג'קסון הגיע למכבי כפוטנציאל NBA אחרי מסע שכנועים של ספאחיה. אחרי המופע הגדול לא פלא שגם ניקולה וויצ'יץ', הענק הקרואטי שכמעט לא חייך בשנתיים האחרונות, התכופף כדי לחבק את הרכז על 1.78 המטרים שלו

משחק העונה. אדום מול צהוב, ב''ש מול ת"א, פריפריה מול מרכז. אפשר לחלק עוד ים של סופרלטיבים, אבל מעל לכל המשחק הזה הוא משחק על שש נקודות, כזה שיכול לחרוץ את גורל האליפות ואולי אפילו מעבר לכך

גם כשאין להם ממש סיכוי כבר להגיע לפלייאוף, לצהובים יש משימה חשובה מאוד: להילחם על הכבוד שלהם.