אחלה משחק לצופה האובייקטיבי. שערים, דרמות, גיבורים וגיבורים טראגיים, מחלוקות ומאמנים טובים שמגיבים בצורה חדה ומהירה למתרחש על המגרש. רק חבל שכל הדבר הזה התקיים ב:

בית"ר היא שניצחה את המשחק, ובצדק מוחלט. סוף סוף, נדמה כי רן בן שמעון הבין את מה שהיה לו ביד: אחת מחוליות הקישור הטובות והחזקות בישראל,

באנגליה יש הרמות, בספרד הנעת כדור ובאיטליה קרבות אימתניים בין קשרים אחוריים. בישראל – גלילים מתעופפים, דיבורים, והרבה הרבה כלום.

גם הסטירה שקיבל מיריבה שמשחקת בצורה דומה לא גרמה לשוטה להתעורר והוא מסתמן כמאמן הכי פחות יצירתי בתקופת ג'ורדי

לא שיש לנו מידע פנימי מאסיפות הקבוצה, לא שיש לו איזשהו מוניטין בקבוצות בהן היה מאמן מוביל, אבל מכבי חיפה היא קבוצה של מולנסטיין בעיקר בגלל שהיא כבר לא קבוצה של רוני לוי. קבוצה של רוני לוי אולי הייתה יוצאת אתמול עם שער נקי, אבל לא הייתה כובשת. בטח שלא שני שערים, ובטח שלא שערים כאלו.

יש לשתי הקבוצות מאמנים מעולים. אתמול בסמי עופר ראינו יותר מאוסף של שחקנים כישרוניים (חלקם, כמו טוני וואקמה, כל כך כישרוניים שיזכו פה תכף לסעיף נפרד) או מלאי התלהבות בזכות עידוד בלתי פוסק מהיציע

זו אותה הפועל תל אביב שעלתה לשחק מול מכבי חיפה. ההבדל היחיד, שבעוד שבשבוע שעבר לאדומים מתל אביב הייתה תקווה לנצח, אתמול קיוו בעיקר לצאת בשלום

מכבי נתניה של השנה היא קבוצה מאומנת. אמנם טוב מראה עיניים מ-8200, אבל במקרה שלה גם הסטטיסטיקה תומכת ובאה לידי ביטוי בכל אספקט של שיטת המשחק הזו.

זכינו לראות איך מצליחים לקיים שישה משחקים ביום שבת אחד. הייתם מאמינים? כמעט פתחתי רדיו כדי לשמוע את השידור של שירים ושערים מ – 1996

להפועל חיפה סגל לא רע בכלל. מה זה לא רע בכלל? מהתצוגה של שחקניה המרכזיים בדרבי, לא ברור איך הקבוצה הזו הגיעה למשחק הזה עם שלושה הפסדים רצופים. למרות כל הטענות על הניהול של יואב "הולדדדדדד איט" כץ, נראה שהשנה הצליחו לבנות שם קבוצה לא רעה בכלל