11 נקודות לסיכום משחק המחזור:

1. למי שתהה, זו אותה הפועל תל אביב שעלתה לשחק מול מכבי חיפה. ההבדל היחיד, שבעוד שבשבוע שעבר לאדומים מתל אביב הייתה תקווה לנצח, אתמול קיוו בעיקר לצאת בשלום מול הקבוצה האימתנית שכתשה יריבה בריטית באמצע השבוע, ולכן באו קשוחים וחדורי מטרה להרוס, לדכא, לעקוץ, ובדברים האלה אין שני לגוטמן בליגה שלנו.
2. ניסיונו של ברק בכר באירופה מסתכם בהופעה הרואית נגד בילבאו והדחה מאכזבת מול ת'ון, אבל מעולם לא התנסה בקמפיין אירופי לצד התמודדות בצמרת הליגה. השילוב של חוסר הניסיון של ברק בכר במסגרת האירופאית, יחד עם חוסר הניסיון של באר שבע כמועדון בשילוב שתי מסגרות תובעניות, מהווים בראייתנו את האתגר המשמעותי ביותר של האלופה. חוכמה בדיעבד, אבל טוב הייתה עושה באר שבע לו הייתה מביאה דמות מנוסה יותר לייעץ לצוות המקצועי בנוגע לחלוקת הכוחות, שמירה על מתח גם אחרי שחוזרים מהסן סירו למגרש באשקלון ובעיקר הדילוג בין משחק לחץ והחזקת כדור (בליגת העל) למשחק נסוג מול יריבות עדיפות, ויציאה למתפרצות. אחרי שגם באר שבע וגם ברק בכר הצליחו לשדרג את עצמם בביצה המקומית, זהו השלב הבא בדרך ליצירת מעמד בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי.
3. לפחות לפי מה שאנחנו שמענו, גורש וחיימוב אמורים היו לחלוק את אפודת השוער בבאר שבע. בפועל, גורש מקבל עדיפות וחיימוב מתייבש, בוזגלו את הרעש שלו כבר עשה ולא בטוח שסיים, גדיר מתוסכל כבר כמה חודשים ולא נראה בדרך להרכב, וחדר ההלבשה של באר שבע עומד בפני אתגר גדול. הבעיה המרכזית של הקבוצה הזו, כך נראה, היא שיש שם יותר מדי שחקנים באותה רמה, באותו המעמד ופחות או יותר באותו הגיל (גדיר-שהר, שבתאי-בראון, טהא-אוחיון-צדק, מליקסון-בוזגלו). נשמע כמו צרות של עשירים, אבל בראייתנו, רק פציעות/הרחקות/יכולת מופלאה של בכר להוציא את כולם מרוצים יצילו את הקבוצה הזאת ויאפשרו לה לרוץ ללא הפרעות. הימור שלנו – לא יצליח, ומספר שחקנים יבקשו לעזור כבר בינואר. מה שמביא אותנו לנקודה הבאה;
4. דיברו על מכבי תל אביב והתלות שלה בזהבי אל מול באר שבע המאוזנת, שאתה לא יודע מאיפה תיתן את הגול. יחד עם זאת, באר שבע נראית מאוזנת מדי, בלי Go-to-guy, בלי עוגן שאתה בטוח שיהיה בהרכב גם במשחק הקודם וגם במשחק הבא, מה שמביא לכך שהתיאום בין השחקנים אף פעם לא יהיה מקסימאלי. זה בא לידי ביטוי גם בבעיטות ה-11, כפי שנדון בפודקאסט האחרון, וגם במקרים בהם שיטת המשחק של הקבוצה תקועה כמו אתמול. אם תשאלו אותנו – נוואקמה הוא היחיד בבאר שבע שיכול לשבת על המשבצת הזו. אוגו בתפקידו פחות משפיע על משחק ההתקפה, הובאן מתעייף מהר מדי ולא יעמוד בזה ומליקסון פציע. לכן, טוב יעשה בכר אם ייגש לנוואקמה, כל עוד הוא כאן, וימסור לו את המפתחות לקבוצה.
5. אם אנחנו גוטמן, הדבר הראשון שאני עושה היום בבוקר הוא לגשת לחנות בעלי החיים הקרובה לביתי, כדי לקנות קולר שיקשור את שוינפלד למשקוף הקבוצה היריבה. היציאה של חלוץ הרחבה המצוין הזה אל מחוץ לרחבה הופכת אותו לעוד שחקן בינוני בליגה שלנו, וחבל.
6. מה שגוטמן לא צריך לקנות הוא זרים. גם אם אוהדי הפועל חושבים שצריכים להגיע זרים אחרים, שצריך לנצל את הכסף הסיני (המותנה, אבל נתייחס לזה עוד שנייה) כדי להנחית פה איזה תותח, שלא יפתחו ציפיות גדולות מדי. כל הזרים שהביא גוטמן, לרבות ניקוליץ' שפה כבר מהעונה שעברה, הם בדיוק מה שהוא אוהב – מזרח אירופאים ממושמעים, חזקים וחכמים, שמאפשרים לגוטמן לשחק כמו שגוטמן אוהב (ולדחוק את רייכרט, שהוא בדיוק להיפך מזה, למעמד המחליף הראשון).
7. חגיגות אדומות. כבר מספיק פעמים שראינו את ההנהלה האדומה חוגגת בשנים האחרונות, כשרמון נכנס, כשרמון יצא, בבמבי, בכניסתו של כבירי, בכניסתה של עמותת האוהדים להנהלה ועכשיו עם הסינים החביבים. נראה שכמו שקבוצות אחרות מחתימות שחקנים, הפועל תל אביב מחתימה בעלים, מנהלים ונותני חסויות. המופע אתמול, עם החולצות האדומות והקאווה ביציע, היה קצת מגוחך, במיוחד לאור העובדה שכל ההסכם הזה מותנה בקבלת אישור להקמת האיצטדיון בבת ים, בייחוד נוכח יעילותה המוטלת בספק של רגולציית התכנון והבנייה בישראל.

   

8. בהתחשב בזה שהוא פה רק מספר משחקים, זה פשוט מדהים איך כשוויטור לא על המגרש, משחק ההגנה של באר שבע פשוט לא קיים. הבחור הזה, שבהחלט מהווה מחטף של בכר את אלונה, ביסס את מקומו כמנהיג ההגנה האדומה (ויסלח לנו שיר צדק). מקווים בשביל האדומים שלא ייאלץ להיפצע, ואז הם יאלצו להתפשר על מתן אוחיון ולואי טהא (ויסלחו לנו גם השניים האלה).
9. סך של 9 אלף אוהדים במשחק שכזה לא יפיל אותנו מהכסא, אבל משהו באווירה השתנה. אולי זה בגלל שאוהדי הפועל כבר נטולי ציפיות ושמחים על כל מה שיוכלו לקבל, אולי בגלל שאוהדי באר שבע פשוט נהנים להתעורר כל בוקר ולהיזכר שהם אלופים, אבל כאוהדים ניטרליים (שתמיד שמחים שהפועל תל אביב מפסידה, אבל חוץ מזה, הכי ניטרליים שיכולים להיות), היה כיף לספוג את אווירת היציעים אתמול, בלי קללות, בלי שריקות בוז, בלי תלונות, פשוט שני מחנות אוהדים שתומכים בקבוצות שלהם. בעיניים ישראליות ציניות, לעיתים זה הרגיש כמו משחק אימון, אולי בגלל ש:
10. נתניה והמושבה הם לא אצטדיוני כדורגל, אנחנו מתנצלים. אולי מגרשי כדורגל, אבל ככל שאווירה ותשוקה למשחק הם חלק מהגדרה של אצטדיון, אז הם לא עונים לה. אצטדיון כדורגל חדיש, שנבנה בשנים האחרונות, לא יכול להיות עם אקוסטיקה כל כך גרועה, להצטלם כל כך גרוע בטלוויזיה (לא עדיף להקטין את היציעים בצדדים ולבנות איזה יציע או שניים מאחורי השער?) ושלא נדבר על דרכי הגישה הנ-ו-ר-א-י-ו-ת לאצטדיון הנתנייתי, שרק לחשוב על הפקקים הנוראיים בדרך לשם גורם לך לרצות ולוותר על המשחק.
11. אין מגנים בכדורגל הישראלי, זה ידוע לכל. הסיבות לכך מרובות, התוצאות לא פחות, אבל נראה שהקבוצה שתצליח להתבסס על ישראלים במרכז המגרש ובהתקפה, כך שתוכל להרשות לעצמה שני זרים בעמדה הזו, תיצור לעצמה פער משמעותי בכל משחק.