בסוף חודש ספטמבר מכבי ניצבה במקום הראשון בליגה כשבאמתחתה 18 שערי זכות וניצחון אדיר בדרבי. מאז, מכבי שיחקה 4 משחקים רשמיים (וסליחה מראש שאיני מתייחס למשחק האימון בגביע הטוטו) עם יחס שערים 2:5 לחובתה בליגה ובליגה האירופית, 3 משחקים רצופים ללא ניצחון ועד כה 277 דקות ללא שער.
מניתוח המשחק מול אלקמאר ההולנדית, נראה כי נקודות החולשה של מכבי בולטות לעין:
- מדוניאנין הוא ככל הנראה השחקן החשוב ביותר של מכבי העונה. המסירות שלו במרכז השדה בונות את משחק ההתקפה, בייחוד כאשר הוא אחד השחקנים עם אחוז המסירות המדויקות הגבוה ביותר – כ-80% דיוק. אבל אם רוצים להבין מדוע משחק ההתקפה לא עובד צריך להבין היכן בדיוק מדוניאנין נכשל – וזה בולט לעין ככל שהוא מתקרב לרחבת היריבה ההולנדית:
מדוניאנין: מדויק, עד הרחבה של אלקמאאר pic.twitter.com/aIPyadRT7j
— רון ?️ (@ronnyalpern) November 3, 2016
- ואם דיברנו על חוסר דיוק מול רחבת היריב, אז המסירות הללו היו אמורות להגיע בעיקר לחלוץ האיסלנדי היקר בתולדות מכבי, וידאר קיארטנסון, שמרוב שלא היה מעורב במשחק ההתקפה ירד למטה לחפש כדורים. עד שיצא בדקה ה-72, מסר האיסלנדי 14 בלבד, רובן ככולן ברבע המגרש שבין עיגול האמצע לרחבת היריבה. לא שם צריך להימצא חלוץ החוד, וכמות המסירות שלו מסגירה את המעורבות המעטה שלו במשחק ההתקפה של הקבוצה:
מפת המסירות של קיארטנסון (14).
לא מעורב במשחק ההתקפה. pic.twitter.com/VzMA3Tgmb8— רון ?️ (@ronnyalpern) November 3, 2016
- ואם קיארטנסון לא היה טוב, מה נאמר על המחליף שלו? נוסא איגיבור עלה למשחק, ולמרבה ההפתעה תופקד בתפקיד קדמי, ולא סקאריונה כפי שהיינו מצפים לראות. איגיבור, שכבר מעונתו הראשונה במכבי מעצבן את הקהל בכך שאינו מניע את הכדור קדימה, חילק 24 מסירות ב18 הדקות בהן בילה על המגרש – אך רק 5 (!) מהן היו לכיוון ההתקפה:
התועלת ההתקפית של איגיבור: 5 מסירות לכיוון ההתקפה, מתוך 24 נסיונות מסירה. pic.twitter.com/YJiduMd2iX
— רון ?️ (@ronnyalpern) November 3, 2016
- ארבלדזה לא אחראי על שיטת המשחק של מכבי. שיטת המשחק הונחלה על ידי אוסקר גרסיה בעונה הראשונה של קרויף, שוכללה על ידי סוזה והובאה ליעילות מירבית על ידי פאקו. מכבי משחקת 4-3-3 כבר 4 שנים ורק השחקנים מתחלפים. אך מה שהיה טוב לטיבי וגרסיה של 2013, לא טוב לטיבי ובן חיים של 2016. האיטיות והכבדות של הגנת מכבי אינה מתאימה לשיטה של החזקת כדור ושליטה במגרש מקו האמצע צפונה.
- אז ניתן לבקר את שוטא ארבלדזה על החילוף(ים) או שוב על ניהול המשחק, אולם הנקודה המרכזית שאולי ניתן לזקוף לזכותו של המאמן היא שבניגוד למשחקים נגד מכבי חיפה והפועל ב"ש, במשחק הזה הגיעה מכבי ולא שלטה במרכז המגרש. יש שיאמרו שזה חיסרון, אך זה כבר הופך להיות ברור שעקב האכילס של מכבי הוא המתפרצות נגדה. כאשר מכבי לא שולטת בכדור (ובמרבית שלבי המשחק אחוז ההחזקה בכדור היה 50% לכל קבוצה) היא מסוגלת להניע כדור, אך גם לחזור להגנה ולמרבה הפלא זה לא פוגע לה במשחק ההתקפה. עם זאת, על הדיוק והפרגון יש עוד הרבה מה לומר.
- ואם כבר מדברים על פירגון, אז מה נאמר על טל בן חיים? לטעמי טל בן חיים, מאז הדרבי, משחק בעיקר בשביל עצמו. הוא אינו משתף שחקנים נוספים כאשר הוא מגיע לסף הרחבה, ועיקר המסירות שלו מתרכזות ברבע המגרש שאחרי קו האמצע.
למרות שהיום מכבי עשתה צעד, אמנם קטן, לעבר השלב הבא בליגה האירופית, נראה כי המשימות שעומדות בפני הקבוצה הופכות לקשות יותר ויותר ככל שהעונה מתקדמת. מכבי ניצבת במקום ה-2 בבית עם אותו מספר נקודות כמו דאנדוק, שבועיים לפני המשחק נגדם שיהיה, שוב, משחק של להיות או לחדול. ניצחון – ומכבי ככל הנראה בשלב הבא. תיקו, או הפסד חלילה, ומכבי ככל הנראה תסיים את העונה האירופית כבר בשלב הבתים. לגבי הליגה, הפעם האחרונה שמכבי לא ניצחה רצף ארוך של משחקים הייתה בפלייאוף בעונה שעברה, אז יצאה ב-4 תוצאות תיקו רצופות, מה שבדיעבד עלה לה באליפות. מעניין יהיה לראות האם המיני-התאוששות של הקבוצה של ארבלדזה היום תועיל בהמשך.
קרדיט לתמונות: www.squawka.com
