עונת 2015/16 כבר מאחורינו, ולמרות שמכבי סיימה את העונה ללא תארים, מדובר היה באחת העונות היותר טובות מבחינת מספרים – הקבוצה ספגה הכי מעט והפסידה הכי מעט (יחד עם ב"ש), הבקיעה הכי הרבה, הגיעה לגמר הגביע ושיחקה בליגת האלופות. אפשר לומר שמתוך 3 מטרות מרכזיות לעונה, עמדה מכבי רק באחת, בדמות הופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות, אבל כבר מתחילת העונה היה ברור כי הסגל של מכבי שהחזיק את השלד ב4 העונות האחרונות חייב רענון. התוצאות הסופיות רק מוכיחות זאת. בטורים הקודמים נגעתי בחוליות ההגנה והקישור, והפעם אעסוק בחוליה המעניינת ביותר – ההתקפה. לכאורה מדובר בחוליה החזקה ביותר, אך המספרים מטעים. חוליית ההתקפה של מכבי הבקיעה 52 שערים מתוך 76 השערים של הקבוצה, כאשר 35 מתוכם של ערן זהבי. כלומר, מלבד טל בן חיים שהבקיע 10 שערים, לאף אחד משלושת החלוצים הנוספים לא הייתה תרומה ממשית לקבוצה. אתם כבר כנראה מבינים את הרוח הכללית של הטור הזה, אז נגיע לשורה התחתונה.
עדן בן בסט, אורלנדו סה וברק יצחקי – ברק יצחקי תרם רגעי קסם רבים לקבוצה בשנים שבהן שיחק (ולא היה פצוע). עם זאת, הפציעות החוזרות ובגיל 32, קשה לראות את יצחקי תורם לקבוצה יותר ממה שתרם בעונה האחרונה, שזה בעיקר בפן המנטלי והחברתי. לא לצורך כך מחזיקים חלוץ בסגל. על עדן בן בסט שבעט בדלי בכל הזדמנות שקיבל, ועל אורלנדו סה שלא הצליח להשתלב בקבוצה אין צורך להכביר במילים, ואחרי ששניהם קיבלו העונה הזדמנויות למכביר, ולא עשו עמם דבר, אפשר לסגור את הסיפור של החלקים החלשים בחוליית ההתקפה של מכבי.
טל בן חיים – כבר מספר שנים אני חוזר באוזני חבריי לשער 13 שאם לטל בן חיים היה בראש 10% ממה שיש לו ברגליים, הוא היה משחק בקבוצת מרכז טבלה ומעלה באנגליה ולא במכבי.
מהירות אדירה, יכולת כדרור, בעיטה נהדרת, הגבהות טובות לרחבה וראיית משחק מעולה, הם מאפיינים שלכאורה צריכים לגרום למכבי להילחם כדי להשאיר את טל בקבוצה. אבל מצד שני, מדובר בשחקן שמאוהב בכדור עד כדי חתונה קתולית, כזה שאת הפס האחרון היה תמיד צריך לעשות כדרור אחד קודם לכן, אחד שכמעט תמיד מחפש את הפנדל מאשר את המסירה או הבעיטה לשער וכזה שאף פעם לא מוותר על פרובוקציה. תמיד כיף לראות את יוסי אבוקסיס מתעצבן, בטח כשהוא אומר לשחקן שלו לשכב כדי לבזבז זמן וטל ממשיך במשחק בתמימות רמאית, אבל הגיע הזמן להתבגר. המסקנה שלי מהעונה האחרונה היא שאם הקבוצה תצליח למצוא לו שידוך טוב בחו"ל, כדאי ללכת בכיוון הזה. במידה ולא, נשמח להמשיך לראות אותו דוהר באגף שמאל.
ערן זהבי – מה עוד נותר לומר? אם שחקן שמשחק 5500 דקות בכל המסגרות, מבקיע 47 שערים, מבשל 10, מעלה כמעט לבדו את הקבוצה לליגת האלופות, מחזיק אותה למקום הראשון בדקה ה-89 נגד בית"ר י-ם ומהווה סמל אמיתי לאיך ששחקני כדורגל צריכים להיראות אינו נבחר לשחקן העונה, אז באמת קטונתי מלהבין את הכדורגל הישראלי. כנראה שבאמת השיקולים הצרים, הגישה הסוציאליסטית של שלטון מפא"י – אסור לתת לכסף להוביל, והפחד התהומי מפני הצלחה של מכבי ת"א (איפה הייתם כשמכבי חיפה לקחה 7 אליפויות ב-11 שנה?) הם אלה שמובילים את הכדורגל כאן.
מבחינת מכבי ת"א כמובן שלהשאיר את ערן זהבי בקבוצה זו מטרה בפני עצמה, אבל אני הייתי מייעץ לג'ורדי שהגיע הזמן לתת לילד לפרוח בחו"ל. אם יש הצעה מאייאקס, קח אותה. אם לקבוצות הליגה ומנהליה יש פחד מפני תופעת "מכבי כדורסל", לי יש פחד מתופעת "אבי נמני". לערן זהבי יש את כל הפוטנציאל להפוך להיות אבי נמני השני, ואני לא מדבר על ההישגים במגרש, אלא על ה"הישגים" ביציע. הקהל של מכבי נראה רק צמא לריבים וסכסוכים, ואני לא הייתי רוצה לראות את כל העבודה של גולדהאר וקרויף יורדת לטימיון בגלל התמכרות לעגל זהב נוסף, טוב ככל שיהיה. רק אל תשכחו לשים בחוזה סעיף שכשהוא חוזר…. רק למכבי.
בטור הבא אכתוב על השחקנים/עמדות שרצוי לחזק בקבוצה.
