רגע לפני שהעונה נגמרת ושניה לפני שמאבק האליפות יוכרע (למרות שלדעתי כבר הוכרע, לא חושב שיש סיכוי למכבי) ובהמשך לטור הקודם שלי, הגיע הזמן לשוב ולייעץ לג'ורדי לגבי סגל השחקנים. והפעם החוליה החזקה ביותר של מכבי – חוליית הקישור.

קלפים בטוחים

גל אלברמן – למרות שמניותיו של הקשר האחורי הטוב ביותר בארץ ירדו אצל פטר בוס, בעיקר לאור העובדה שיכולותיו ההגנתיות עולות על אלו ההתקפיות, עדיין מדובר בקשר מס' 1 בארץ. למרות שאלברמן לא נהיה צעיר יותר, גילו (עדיין) לא משפיע על יכולותיו במגרש והעונה האחרונה הייתה העמוסה ביותר שלו במכבי מאז עונת 2012/13, כאשר הוא משחק ב-33 משחקים ורק ב-6 לא השלים 90 דקות. גל הוא מניה בטוחה בקישור של מכבי.

דור מיכה – בלי ששמנו לב, הפך דור מיכה להיות אחד משלושת שחקני הסגל היחידים שגדלו במחלקת הנוער של מכבי (יחד עם דור פרץ ויובל שפונגין). אם האמירה הזו אינה מספיקה כדי להבין מדוע דור מיכה הוא קלף בטוח בקישור, המספרים ידברו: מאז שנת 2011, דור משחק בממוצע בכ-80% מהמשחקים בליגה, והוא מעורב ישירות בכ-11 משערי הקבוצה בממוצע בכל עונה.

דור פרץ – בהיעדרו של שרן ייני, דור פרץ בונה את עצמו ככלבויניק החדש של מכבי. בלם, מגן או קשר, הילד שעלה רק בעונה שעברה לבוגרים כבר תופס את מקומו כמחליף העתידי של גל אלברמן בקישור ונראה כי מדובר בכישרון אדיר. דור מתקשה מעט לשמור על יציבות, אך לאור גילו הצעיר, אין ספק שהוא באנקר בסגל של מכבי וכל מאמן ישמח להשתמש בשירותיו.

מתנדנדים

האריס מדוניאנין – אין ספק כי מדובר בשחקן אחר מזה שהיה כאן בקדנציה הקודמות. נטול מניירות, חשיבה התקפית, מסירות נהדרות ואפילו שערים. לכאורה, אמור להיות מדובר בזר שהוא Jackpot. אז למה מתנדנד? כי מדוניאנין לא מסוגל לסחוב את כל הקישור ההתקפי על גבו. בשיטת משחק בה שני שחקני כנף וחלוץ מרכזי, תפקידו של מדוניאנין חשוב מאוד למערך ההתקפי והוא חייב שחקן שישלים אותו התקפית, קרי בחלוקת כדורים מהירה לאגפים ובבעיטות מרחוק לשער. במידה ולא יובא זר שיבצע את המשימות הללו, מדוניאנין לא יתאים לקבוצה. ראינו איך זה נגמר בפעם הקודמת.

שלומי אזולאי – אחרי שהכתרתי את אלי דסה כרכש המוצלח ביותר של מכבי העונה, שלומי אזולאי הוא מבחינתי אכזבה. שותף רק ב-16 משחקים, הבקיע 2 שערים ובישל שניים, אבל לא הצליח להראות מדוע יש לו מקום בסגל. אזולאי מראה יכולת שאולי מספיקה למשחקים נגד קבוצות מהפלייאוף התחתון או למשחקי גביע מוקדמים, אבל לקבוצה ששואפת אליפויות ואירופה בכל עונה, אני מתקשה לראות את אזולאי משתלב ביותר ממה שעשה עד היום.

יאללה, הביתה

נוסא איגיבור – לפעמים נראה כי עינו של קרויף צדה את איגיבור רק כי היה שחקן בקבוצת הדאבל של הפועל ת"א. איטי מדי כדי להיות קשר קדמי, לא מהיר מספיק ולא מוסר טוב מספיק כדי להשלים את עבודת ההתקפה של אלברמן כשהוא בקישור האחורי, חוסר דיוק משווע ולעיתים נראה כי הוא לא ממש מבין את האופן שבו המשחק מתנהל עם מסירות אינסופיות לכיוון שחקני ההגנה. אפשר וצריך למצוא זר טוב יותר במשבצת הזאת.

בטור הבא – החוליה המעניינת ביותר – ההתקפה.