הגיע הזמן לשים את נבחרת הולנד על שולחן הניתוחים.
נתחיל בהולנד של 2014, שהתאפיינה בהתקפה חזקה מאוד. דירק קאוט (33), רובין ואן-פרסי (30), אריאן רובן (30), ווסלי סניידר (30) וקלאס יאן הונטלאר (30) הרכיבו את חוליית ההתקפה של הקבוצה. העובדה שכל אלה היו שחקנים שנפצעים בקלות לאורך הקריירה, בשילוב העובדה שגיל 30 הוא כזה בו יכולות של שחקני התקפה מתחילות לרדת, היו הסימן הראשון.
פרישתו של אריאן רובן הייתה סופו של דור התקפה נהדר של הולנד, שמעולם לא התאפיינה בייצור שחקני הגנה מוצלחים.
מה קרה לדור הצעיר? מי אשם? לא מעט גורמים, ביניהם השחקנים, הקבוצות וגם חוסר המזל. למשל, מי מכם זוכר ששער ניצחון חוקי נגזל מהולנד במשחק הראשון מול שבדיה? שער שהיה מעלה אותה לפלייאוף.
דור המוהיקנים האחרון, התאפיין ביכולת קבלת החלטות אישית חכמה, בנוסף להובלת קבוצות, מה שלא קרה בדור הנוכחי.
RVP עבר לארסנל לאחר שנתן שתי עונות טובות בהולנד וידע להגיע אל ארסן ונגר שקיבץ תחתיו כמות גדולה של צעירים מוכשרים. ואן-פרסי, על-אף העובדה שנפצע לא מעט, קיבל מקום של קבע בהרכב ארסנל ובהרכב יונייטד לאחר מכן.
הונטלאר עבר בגיל מאוחר יחסית (25), לאחר שמיצב את עצמו כחלוץ מצוין בזירה המקומית. בנוסף, "הצייד" ידע לנהל את עצמו בצורה נכונה ועזב במהירות את ריאל מדריד ומילאן שהיו תחנות פחות מוצלחות עבורו.
אריאן רובן עבר לצ'לסי לאחר שכיכב במדי PSV ההולנדית, עבר לריאל מדריד ולאחר שלא הפך לכוכב על בקבוצה, עבר לבאיירן מינכן שם ייחרט לעד כאגדה שהביאה לקבוצה את גביע האלופות.
את אותו דבר אפשר להגיד על ווסלי סניידר שעזב לאחר שהיה כוכב מוכח, וידע גם לעבור מריאל מדריד לאינטר – בה הפך לכוכב.
Credit to "The Netherlands football team" Facebook page
לעומת זאת, הדור הנוכחי של הולנד התאפיין בקבלת החלטות שגויה.
כל שחקן שנתן חצי עונה סבירה מיהר לעזוב את הולנד, לא משנה לאן, גם אם מדובר בקבוצות פחות טובות.
העובדה הזו גרמה להיחלשות הליגה ההולנדית, שבעבר הייתה מצליחה למשוך כוכבים צעירים בעלי פוטנציאל ולהשאיר אותם אצלה במשך מספר עונות.
ממפיס דפאי שכיכב במונדיאל 2014, היה אמור להיות הכוכב הבא של הולנד, אבל במקום זאת נעלם.
ממפיס, שמסרב להיקרא בשם משפחתו, סיפק מספרים נהדרים באיינדהובן ועבר למנצ'סטר יונייטד שבנתה עצמה מחדש. ההגעה לקבוצה אותה הוביל ואן-חאל, שהאמין בממפיס במונדיאל, הבטיחה הרבה, אבל בפועל ממפיס לא הצליח לשחזר את היכולת מברזיל והולנד.
אי ההצלחה ביונייטד גרמה לממפיס להישלח לליון, אך גם כאן נראה כי מדובר בצל חיוור של השחקן שעזב את הולנד בגיל 20 בלבד.
ממפיס הצעיר מיהר לעזוב את הולנד בה הצליח ונראה כי טעה בהחלטה לעבור בגיל כה צעיר ולאחר שתי עונות טובות בלבד.
25 שערים ב-32 משחקים גרמו ללוק דה-יונג להיחשב לדבר הבא בעונת 11/12, ועם זאת, מעבר לגלאדבך הגרמנית לא הייתה קפיצת המדרגה הנכונה עבורו.
גיל 22 הוא גיל בו דה-יונג הצעיר (אח של סיים ששיחק באייאקס) היה יכול עדיין להישאר בהולנד ולמצב את עצמו כחלוץ מוביל, או לחלופין לנסות לחכות לפינוי של "עמדה" באחת הקבוצות המובילות.
Credit to "Memphis Depay" Facebook page
עכברי הכדורגל זוכרים שלירוי פר (27) הגיע ארצה במסרת טורניר יורו הצעירות.
פר כיכב במדי פיינורד וטוונטה ובכל זאת בחר לעבור דווקא לנוריץ' סיטי הקטנה באנגליה בה לא הצליח להתבלט ואף חווה ירידת ליגה.
שנה לאחר מכן פר עבר לקווינס פאר ריינג'רס וחווה… ירידת ליגה נוספת. כיום בסוונזי פר שחקן הרכב ראשון, אך שתי עונות בהן ירד ליגה לא תרמו לשמו ועל אף שמדובר בשחקן שהיה בעל פוטנציאל, הרצון לעבור בשביל הכסף (החוזים באנגליה עצומים גם בקבוצות התחתית) פגע בו.
בנוסף אליהם נמצאים שחקנים רבים שביצעו מעברים מוקדמים יחסית לקבוצות שלא שדרגו אותם מקצועית אלא בעיקר כלכלית.
השחקנים האלה, שגרמו לכך ששמם יקושר עם קבוצות דרג ג', פגעו בעצמם במעברים המוקדמים, כמו גם הקבוצות ההולנדיות שבעקיפין פגעו בעצמן ובאופן ישיר בנבחרת. הישארות של השחקנים האלה לעוד שנה או שתיים היתה מאפשרת להן להימכר בסכום גבוה יותר, לקבוצות גדולות יותר וגם לעזור לקבוצות ההולנדיות לזמן רב יותר.
שמות נוספים לזיכרון (בסוגריים גיל המעבר):
וינסנט יאנסן (21) – AZ לטוטנהאם (באמת חשבת שתוריד לספסל את קיין?)
דייבי פרופר (25) פ.ס.וו לברייטון (חיכית כל כך הרבה בשביל… זה?)
קווין סטורטמן (23) פ.ס.וו לרומא (לפעמים גם יש חוסר מזל)
ג'רמיין לנס (24) פ.ס.וו לדינמו קייב (למה לשם ג'רמיין?)
קווינסי פרומס (22) טוונטה לספרטק מוסקבה (מפגיז ברוסיה… למה לא להשתדרג?)
Credit to "Kevin Strootman" Facebook page
אז כנראה שהדור הנוכחי בהולנד באמת פחות מוכשר מהקודם. עם זאת, מעברים מוקדמים מדי ולעתים פשוט לא בתזמון הנכון פגעו קשות בדור הזה.
טוב יעשו הקבוצות ההולנדיות והשחקנים אם יחכו קצת לפני המעבר המוקדם ושיחשבו קצת יותר על היעד הבא בקריירה.
הולנד ממשיכה לייצר כשרונות בקצב מסחרר כאשר מספר רב של כשרונות צעירים ממתינים לתורם לפרוץ.
ג'ואל דרומל (20) נחשב לשוער הבא של הנבחרת ומשחק בקבוצה השנייה של טוונטה.
ג'רי סט ג'סטס (21) שהגיע לפיינורד הוא בלם מצוין.
דוני ואן דה באק (21) מאייאקס וחברו לקבוצה פרנקי דה יונג (21) הם קשרי 50-50 מעולים וריצ'ארו זיוקוביץ' החלוץ בן ה-21 נחשב לכשרון גדול.
העתיד מחכה וכנראה שהוא יהיה טוב יותר מההווה, מכיוון שבהולנד יש אנשים עובדים.
