אלופת העולם תפתח את המסע לעבר זכייה חמישית בסך-הכל וזכייה שנייה ברציפות ב-17.6, כשתארח את מקסיקו. הסגל הגרמני יהיה מעניין מאוד, ולצד כוכבים ותיקים ומנוסים הוא יכיל גם צעירים מרעננים. האם גרמניה יכולה לזכות בפעם השנייה ברציפות? יצאנו לבדוק!
סגל
פעם אחר פעם, גרמניה מציגה סגלים צעירים, עם כשרונות גדולים לצד שחקנים בשיא הקריירה. ההרכב הפותח המשוער משלב באופן מושלם בין שחקנים וותיקים ומנוסים שיתנו את הטון, כמו נוייר, הומלס, אוזיל, קרוס ומולר. לצדם של אלה, שחקנים כמו ניקלאס זולה, טימו ורנר, יושוע קימיך ויוליאן דרקסלר הם מרעננים צעירים ומוכשרים, שיקבלו דקות וינסו לזכות בפעם הראשונה בטורניר גדול כשחקנים משמעותיים.
מעמד בחירת הסגל הגרמני יצר לא מעט בעיות. הדילמה הראשונה הייתה החלטה על זהות השוער הראשון. מצד אחד עמד מנואל נוייר בן ה-32, שהיה פצוע לאורך השנה האחרונה – ומהצד השני, מארק אנדרה טר-שטגן (המכונה גם MATS), שוער מצוין בפני עצמו שחווה עונה מעולה בברצלונה. בתחילה נראה היה שנוייר, שלא שיחק בסוף העונה של באיירן מינכן כפי שנחזה, ינופה מההרכב, וכנראה גם מהסגל, אך בסופו של דבר נקבעה כשירותו, ולפי הצוות הגרמני נראה "כאילו הוא מעולם לא נפצע". לאב הצהיר כי אם נוייר יהיה בסגל הסופי, הוא יתפקד אך ורק כשוער ראשון, כך שנראה כי הדילמה נפתרה. עם זאת, ההחלטה מעלה תהיות קשות.
נוייר שוער מצוין, והוא אכן בין הבודדים בעולם שמשרים פחד בלב היריב בעצם הידיעה שהם מתמודדים מולו. עם זאת, עד כמה נכון לתת לשוער שלא שיחק במשך קרוב לעונה שלמה את המושכות דווקא בטורניר המכריע בעולם? אם טר-שטגן לא היה אופציה, ניחא. אבל מדובר באחד השוערים הטובים בעולם, ויש שיטענו כי הוא שני רק לנוייר עצמו.
שוער ברצלונה כבר בן 26, ולאור העובדה ששוערים משחקים עד גילאים מאוחרים, לא מן הנמנע שגם במונדיאל בקטאר נראה את נוייר כשוער ראשון, מה שעלול מאוד לתסכל את ט"ש – במחשבה שלא משנה מה יעשה, אין לו סיכוי לתפוס מקום בשער הנבחרת.
בצד ימין של ההגנה, ישנו יושוע קימיך הנהדר, שהשכיח במהירות את החשש הגדול מוואקום לאחר פרישתו של פיליפ לאם. קימיך נוטה להצטרף להתקפות והוא בעל יכולת בישול מעולה (13 בישולים העונה). לצד העובדה שמדובר גם בכובש טוב (6 שערים העונה, מהם שניים נגד ריאל מדריד) וגם במגן מעולה, נראה כי הגרמנים יכולים להיות בטוחים. בצד שמאל של ההגנה ישחק יואנס הקטור, שחווה עונה איומה עם פ.צ. קלן, שהסתיימה בירידת ליגה. עם זאת, הקטור עצמו החמיץ לא מעט משחקים, אך היה לחולייה החזקה כאשר שיחק.
במרכז ההגנה ישנו מאבק. מקומו של מאטס הומלס מובטח, כאשר על המקום השני יילחמו שני שחקני באיירן מינכן – ג'רום בואטנג וניקלאס זולה. בואטנג מתנדנד בבאיירן מינכן, הן בשל נסיגה ביכולתו והן בזכות הנסיקה ביכולתו של זולה, אשר בואטנג חושש ממנו ורואה בו איום. הפציעה של בואטנג, ממנה החלים רק לאחרונה, עלולה לתת נקודת זכות לזולה, אך לטעמי יוגי יעדיף ללכת עם השחקן הוותיק עליו הוא סומך ובו הוא בוחר מאז מונדיאל 2010.
במרכז הקישור ישחקו ככל הנראה סמי חדירה וטוני קרוס. כאן, לדעתי, טמונה הבעיה העיקרית של נבחרת גרמניה. ב-2014, גרמניה שיחקה לרוב עם שלושה קשרים מרכזיים – קרוס, חדירה ושווינשטייגר. בעוד קרוס, שמתאפיין ביכולת מסירה מעולה לצד מומחיות במצבים נייחים ובעיטות מרחוק, מיצב את מקומו כאחד מהקשרים הטובים בעולם, המצב לא כך אצל חדירה.
הגרמני-טוניסאי נוטה שלא להיכנס לתאקלים, נוטה לפציעות ולמרות גובהו הוא חלש במאבקים אוויריים. בנוסף, הבעיה העיקרית של חדירה היא שלמרות שבסך-הכל הוא קשר לא רע, אין לו שום פרמטר בו הוא טוב במיוחד. חדירה, למרות שכבש השנה לא מעט במדי יובנטוס, חווה עונה חלשה ואי אפשר להתעלם מזה.
לגבי שוויני, פה טמונה לדעתי הבעיה הגדולה באמת. מעבר להיותו המנהיג בפועל על המגרש, מדובר היה בקשר הכי טוב של הנבחרת, שחקן שנותן מעצמו 110% בכל משחק, רץ מרחבה לרחבה, מתקל מצוין, כובש ומבשל. כרגע – אין לו תחליף.
בקישור ההתקפי השלישייה שתפתח תורכב ממסוט אוזיל, תומאס מולר ויוליאן דרקסלר. לדילמת דרקסלר-סאנה עוד נגיע.
בחוד הנבחרת נראה שמקומו של טימו ורנר מובטח. מריו גומז הוא מחליף מוצלח ונמצא בכושר מצוין, אך ורנר נראה כמו הדבר הבא. חלוץ לייפציג, בעל יכולת סיום מעולה, מהיר מאוד ונחשב למסוכן במיוחד במתפרצות. למרות כל זאת, ייתכן שנראה את גומז משחק לפחות במשחק מול שבדיה. גומז מתנשא לגובה של 189 וגדול פיזית בהשוואה לורנר. העובדה הזאת הופכת אותו לנכס מול הסקנדינבים שמחזיקים בנבחרת מלאת ענקים.
סוגיית סאנה
רבים התפלאו כשלרוי סאנה מצא את עצמו מחוץ לסגל הנבחרת, אך כאשר בוחנים את העובדות מגלים שה-"הפתעה" ריחפה באוויר. ראשית, סאנה נעדר ממשחקי גביע הקונפדרציות עקב העובדה שבחר לעבור ניתוח אף באותה תקופה. לאב הודיע מראש שהטורניר ישמש מבחן מרכזי לשחקנים שמקומם אינו בטוח. בשורה התחתונה, יוגי עמד במילותיו ומי ששיחקו טוב מצאו עצמם בסגל.
שנית, לצד יכולת מרשימה במדי מנצ'סטר סיטי, סאנה סיפק עד כה יכולת עלובה במדי הנבחרת הגרמנית. ב-12 הופעות הוא סיפק רק בישול אחד ולא הצליח להוות גורם מרכזי. המצב מתקשר לעובדה שהקישור ההתקפי של לאב נוהג לשחק בצמידות אחד לשני ולא מתבסס על ווינגרים מהירים כמו בסיטי או רובן וריברי במדי באיירן מינכן. בנוסף, לאב דיבר על ה-"זחיחות" של סאנה, ונראה כי המאמן הגרמני הלין על העובדה שהקשר הצעיר הרגיש שמקומו בסגל מובטח ולכן הרשה לעצמו לחפף עד כה. בנבחרת שבנויה כיחידה אחת, מדובר בגורם שעלול לייצר בעיות.
לבסוף, יש לזכור שהסגל הגרמני מלא בקשרים מצוינים. מרקו רויס, למשל, צפוי להיות שחקן ספסל בטורניר. יש גבול לכמות הכוכבים שאתה יכול להותיר על הספסל תוך הימנעות מתאקלים. יש יותר מדי מקרים של נבחרות שהגיעו עם סגל מצוין על הנייר והלכו הביתה כבר בשלב הבתים.
ועכשיו, אני רוצה שכל אחד מכם ינסה לחשוב על החיים שלו, על העבודה ועל הלימודים. אני בטוח שלכל אחד יש את מי שהוא סומך עליו ונותן בו אמון, גם אם הוא לא בהכרח השותף הטוב ביותר. יוגי סומך על דרקסלר וזו זכותו.
הערכה
גרמניה צפויה לעלות מהמקום הראשון. שבדיה אמנם הראתה יכולת הגנתית מרשימה במשחק מול איטליה, אך חשוב לזכור כמה עובדות חשובות.
- הסגל האיטלקי הנוכחי חלש מאוד. גם באופן כללי ובטח בהשוואה לנבחרות קודמות.
- יתרון הגובה והגודל שהיה לשבדים על האיטלקים מתבטל מול הגרמנים (גובה ממוצע 186 ס"מ).
- גרמניה היא נבחרת מוכשרת בהרבה מאיטליה.
גם אם גרמניה תסיים בתיקו מול שבדיה, הרי שמקסיקו ודרום קוריאה, שתי נבחרות שמשחקות פתוח ובעלות יכולת מוגבלת במשחק ההגנה, צפויות להיות טרף קל לגרמנים.
אלא אם יקרה אירוע חריג, גרמניה תעלה מהמקום הראשון וצפויה לפגוש, ככל הנראה, את שוויץ או סרביה. אם לא יהיו הפתעות מיוחדות, הדרך של גרמניה עד לחצי הגמר סלולה ומשם – טוב, בשביל לזכות במונדיאל צריך לנצח את הטובות ביותר.
