מסלול של גרנד טור יכול להגיד לנו המון איך יראה המרוץ, ניתן לסמן מראש את הקטעים הקריטיים שיקבעו את זהות המנצח וקל לנחש איזה קטעים יהיו בשביל הספרינטרים או בשביל הבריחות. בטור הזה אסקור את המסלול של הטור דה פראנס לשנת 2018 ומה תהיה המשמעות שלו למועמדים לניצחון. ראיתי לנכון לחלק את המסלול לשלושה חלקים עיקריים, למזלי מארגני המירוץ חושבים כמוני ולכן החלקים יהיו בין ימי המנוחה.

חלק ראשון – קטעים 1 עד 9

בדומה לאירועי פתיחת הג'ירו בישראל, גם הטור דה פראנס תמיד מקיים "Big Start" או במקרה זה "Grand Départ", השנה הטור מוזנק מצרפת ממחוז ארץ הלואר שנמצא באזור שפך נהר הלואר לאוקיינוס האטלנטי, באיזור העיר נאנט. מבחינה ספורטיבית המחוז הזה לא יתרום לנו המון עם שני קטעים ראשונים שטוחים בהם צפויים ספרינטים המוניים. לקטע השלישי תהיה השפעה גדולה על המירוץ, מדובר בקטע נגד השעון (נג"ש) קבוצתי ארוך מאוד (יותר ארוך מהנג"ש האישי) של 35.5 קילומטרים. אחרי הקטע הזה הרוכבים מהקבוצות החזקות יקבלו יתרון על פני האחרים, אני צופה שכריס פרום כבר יהיה בראשית הדירוג הכללי לאחר יום זה. ביום טוב הוא יכול לפתוח גם פער של 2 וחצי דקות על חלק ממתחריו.

אחרי ה-Grand Départ ממשיכים צפונה על החוף המערבי של צרפת. הקטע החמישי נראה מבטיח – קטע מלא גבעות שמזכיר בפרופיל שלו את מירוצי האביב הבלגים, כנראה שלא תהיה לו השפעה מכרעת על הדירוג הכללי, אבל בהחלט ייתכן שנראה בו בריחה מוצלחת של רוכבי הקלאסיקות. הקטע השישי שמגיע למחרת שטוח ברובו אך מסתיים בעלייה תלולה של כמעט 7% שיפוע בממוצע וסופו יהיה מעניין, אלה קטעים שאולי יהיו בשליטת קוויק-סטפ.

קטע 7 יהיה הארוך בטור עם 231 קילומטרים, קטע 8 יהיה ביום הבסטיליה, על אף הפוטנציאל הזה הם כנראה יהיו קטעי ספרינט משעממים (ונקווה שלא!). לאחר מכן נגיע לקטע התשיעי שאמור להצמיד אותנו למסך (צפוי להסתיים בשעה שלפני גמר המונדיאל) – הקטע יהיה בסגנון המרוץ השנתי "פריז-רובא" ויכלול 15 קטעים של "cobbles" – דרכים רומיות מאבנים משולבות שיקשו מאוד על הרוכבים שלא רגילים לכך. בערך 60 הקילומטרים האחרונים יהיו זהים לחלוטין לגרסה האחרונה של פריז-רובא שנערכה באפריל (מלבד שהסיום יהיה מחוץ לולודרום ולא בתוכו יש לציין שפטר סאגאן ניצח באפריל אחרי שתקף כ-50 קילומטרים לסיום. מלבד סאגאן הפייבוריטים הנוספים לקטע זה הם גרג ואן אברמט, פיליפ ז'ילבר, ניק טרפסטה, מייקל ולגרן ולמעשה כל רוכב בלגי וכל רוכב מקבוצת קוויק-סטפ.

לאחר הקטע התשיעי יטוסו הקבוצות לאנסי (Annecy) שם יעבירו את יום המנוחה הראשון לפני העלייה לאלפים.

חלק שני – קטעים 10 עד 15

הקטע העשירי יהיה הקטע ההררי הראשון עם טיפוס אחד בקטגוריית העל ועוד שלושה בקטגוריה הראשונה. הפרופיל אכן נראה קשה אך לא מאיים במיוחד והדבר העיקרי שצפוי לקרות בו הוא שאחד מרוכבי הבריחה יתביית על קטגוריית הטיפוס והחולצה המנוקדת (Polka Dot Jersey) המוענקת למוביל שלה, כמובן שייתכן ונראה התקפות מהפייבוריטים אבל הן כנראה לא יהיו מוצלחות במיוחד.
הקטע ה-11 הוא טריקי מאוד וחלק ממגמה שהתחזקה בשנים האחרונות – קטעים קצרים שכוללים המון טיפוסים. הקטע המוצלח שהטור מנסה לחקות הוא הקטע ה-15 בוואלטה 2016 אשר היה באורך של 118 קילומטרים בלבד ובו אלברטו קונטאדור ונאירו קינטנה תקפו את פרום כבר בזינוק ואחרי שבילו את כל היום בבריחה הם סיימו כ-2 וחצי דקות לפני פרום, בקטע הזה למעשה קינטנה ניצח את הוואלטה כי הוא פתח פער שפרום לא יכל לקצץ בקטע ננגד השעון. מארגני הטור ישמחו לקטע כזה מלא ב"זיקוקים".

הקטע ה-12 מוביל אותנו אל האלפ דואז (Alpe d'Huez) – עיירת סקי שהטיפוס אליה הוא אולי המקום הכי מזוהה עם הטור דה פראנס פרט לשאנז אליזה ושער הניצחון. נקבל את הטיפוס ב-13.8 הקילומטרים האחרונים, מה שהופך את הטיפוס הזה לכל כך מיוחד הוא 21 העיקולים בסגנון פניית פרסה שנקבל במהלכו. מעבר למשמעות של הקטע לדירוג הכללי יש גם אלמנט של יוקרה למנצחים בו, שמו של המנצח ייחקק בדפי ההיסטוריה של הענף לעולמי עולמים. מי מכם שראה את הג'ירו ד'איטליה האחרון בוודאי זוכר את קטע 14 בו פרום ניצח במעלה הר הזונקולן לעיני 100,000 צופים, אז תדמיינו את זה רק בצרפתית ובגדול יותר. הפוטנציאל לבאלגן בקטע הזה הוא גדול מאוד – ההתפתחויות החדשות בפרשת פרום והסלבוטמול (למעשה התיק נסגר ופרום זוכה מכל חשד) הטו את דעת הציבור עוד יותר נגד פרום, אם זה בכלל אפשרי. בקטע כזה, שהאוהדים כל כך יתלהבו וישתו לא מעט בירה ייתכן שנראה תופעות מכוערות כמו אוהדים שינסו לתקוף את פרום או לזרוק עליו שקיות שתן (סיפור אמיתי). נקווה להתנהגות ספורטיבית מכל המעורבים ולקטע אגדי כמובטח לנו.

קטעים 13-15 יובילו את הפלוטון בין האלפים לפירנאיים. קטע 13 הוא עוד קטע מעבר שטוח עם פוטנציאל לשעמום וקטע 14 הוא שוב הררי עם טיפוס מאוד תלול של 10% שיפוע בקילומטרים המובילים לנקודת הסיום, בקטע כמו זה אני צופה שאחד מהפייבוריטים שבפיגור גדול יותר ינסה לצמצם מעט זמן מהמובילים. קטע 15 יביא את הרוכבים לקאסקסון בה יהיו ביום המנוחה השני, גם הקטע הזה מכיל שני טיפוסים לא קלים במיוחד, מה שאומר שבין שני ימי המנוחה הפלוטון יצבור המון קילומטרים של טיפוס ורק קטע אחד שטוח – דבר שמגביר את דרגת הקושי של המהדורה הזו של הטור.

חלק שלישי – קטעים 16- 21

קטע 16 הוא הקטע הראשון בפירנאים וקטע הטיפוס הכי ארוך במרוץ עם 218 קילומטרים שכ-15 מהם הם מעבר לגבול עם ספרד. בקטע שתי עליות מקטגוריה ראשונה עם פוטנציאל לתקיפה מבין המדורגים גבוה, בקטע כזה עם המון קילומטארז' אחרי יום מנוחה ולפני הקטע ה-17, קטע המפתח בפירנאים, אני צופה בלאגן מופלא.

הקטע ה-17 הוא ללא שום ספק הקטע הכי מסקרן בטור, 65 קילומטרים בלבד, הוא יהיה קטע בסגנון של הקטע ה-11 רק על סטרואידים, הקטע יסתיים בעלייה תלולה באורך של 16 קילומטרים לנקודה הגבוהה ביותר במרוץ – בגובה 2,215 מטרים מעל פני הים, על הקטע הזה כדאי שתמליצו למשפחה שלכם, לחברים שלכם, לשכנים שלכם ולסבתא, זהו קטע באורך של משחק כדורסל שלא יפסיק להלהיב. בקטע שכזה פרום (או מי שיוביל באותו שלב) בוודאי יהיה בסיכון, מארגני הטור הודיעו שבקטע הזה 20 המדורגים ראשונים יוזנקו לפני שאר הפלוטון, בסגנון  לפרום כנראה יהיה את גרייאנט תומאס ואולי גם את איגן ברנל איתו מקדימה, למוביסטאר יהיו כנראה את קינטנה, ולוורדה ולנדה בקבוצה הזו והם ינסו להכות את פרום מתחילת הקטע, סמנו ביומנים את ה-25 ליולי, לא תתחרטו.

הקטע ה-18 הוא עוד קטע מעבר שטוח, צ'אנס אחרון לספרינטרים ללמוד את המתחרים שלהם לקראת הספרינט בשאנז אליזה. הקטע ה-19 יביא לנו 200 קילומטרים קלאסיים עם הטיפוסים על הטורמלה (2,115 מטרים) והקול דו'ביסק. כקטע ההררי האחרון הוא מבטיח לנו שכל המאוכזבים ינסו לתקוף, במיוחד לפני הנג"ש שבו פרום אמור לככב. הקטע ה-20 הוא הקטע המסכם – קטע נגד השעון באורך 31 קילומטרים שיקבע את הדירוג הכללי. הקטע ה-21 הוא המסורתי שיסתיים בספרינט המוני ויוקרתי בשאנז אליזה.

ניתוח של המסלול

המסלול מאוד קשה ואל אף הנג"ש הקבוצתי הארוך הוא נוטה לכיוון המטפסים, הפייבוריט לניצחון הוא כמובן כריס פרום, אבל אחרי ג'ירו מאוד קשה הוא יכול להתקשות לשחזר את היכולת. ברור שאני לא אהמר נגדו כי פשוט אי אפשר, אבל אני חושב שיהיה לו מאוד קשה לנצח, יותר קשה מתמיד.

נאירו קינטנה הוא מועמד טבעי, הוא יהנה מנבחרת מאוד איכותית של מוביסטאר בנג"ש הקבוצתי וגם בהרים, כזוכה ג'ירו ו-וואלטה וסגן שלוש פעמים בטור הגיע הזמן שלו לזכות. בדרג הבא של הפייבוריטים נמצאים את דומלן (שאין בשבילו מספיק נג"ש), ריצ'י פורט ורומן ברדה. בתסריט אחר ייתכן שנראה את הפייבוריטים נופלים כמו זבובים, ראינו בג'ירו האחרון את פאביו ארו, סיימון ייטס, אסטבן צ'אבז ותיבו פינו קורסים במקרה כזה אני חושב שלוינצ'נזו ניבאלי יש סיכוי לא רע, מלבד העובדה שהוא היחיד פרט לפרום שזכה בעבר בטור הוא רוכב שמאוד עמיד בתנאים קשים ודרגת הקושי הגבוהה של הטור השנה יכולה לעבוד לטובתו, אם הוא יהיה חזק בנג"ש, כמו שכבר ראינו שהוא יכול להיות – בהרים הוא לא יצטרך פער עצום על פרום כדי לנצח.

רוכבים אחרים שכדאי לשים עליהם עין הם ריגוברטו אוראן (שני בשנה שעברה), אדם ייטס (אח תאום של סיימון), אלחנדרו ולוורדה ומיקל לנדה (שיעבדו בשביל קינטנה, אולי), פרימוז' רוגליץ', גייראנט תומאס ואיגן ברנל (שיעבדו בשביל פרום).