עם כל הכבוד לתחרות בדירוג הכללי ולאופוזיציה הראשונה לפטר סאגאן בדירוג הנקודות אי פעם, הסיפור של השבוע הראשון הוא ווט ואן ארט.

כמו הרוב המוחלט של מרוצי האופניים הגדולים, גם הג'ירו די לומברדיה נפל קורבן לשינויי התאריכים בעקבות מגפת הקורונה. הג'ירו של לומברדיה בדרך כלל מסמן את סוף שנת האופניים בתחילת/אמצע אוקטובר והוא מכונה "מרוץ השלכת", הפעם הוא מתקיים רק שבועיים לתוך חידוש הסבב העולמי ובחום של אוגוסט.

בשבת יתקיים המוניומנט הראשון של השנה - מילאנו-סן רמו. בגלל התאריך הלא שגרתי של המרוץ, המון דברים שונים השנה - המסלול, מזג האוויר, הקרבה למרוצים שונים וההכנה של הרוכבים, כל אלה ישפיעו על זהות המנצח בשבת.

לצערינו, השנה היא לא שנה כל כך חיובית. רבים מאיתנו היו מעדיפים לאתחל את השנה, כאילו לא הייתה. אך למזלנו, בספורט, למרות כל הרע בעולם, יש לנו כמה נקודות אור עליהן ארחיב פה.

אנסה להסביר איך אני רואה את השידוך המוזר הזה בין אחד הרוכבים המפורסמים בעולם לבין הקבוצה הישראלית שרק לא מזמן קפצה לליגה של הגדולים.

המשחק שבחרתי להתמקד בו הוא המשחק מחצי גמר מונדיאל 2014 בין ברזיל לגרמניה. לי הוא משום מה הזכיר בלא מעט מובנים את הקטע ה19 בג'ירו ד'איטליה 2018.

סיכום פרויקט הרוכבים המבטיחים 2019 חלק ג'. עונת 2019 באופניים הגיעה לסיומה והגיע הזמן לסכם את פרויקט הרוכבים המבטיחים ל-2019. במקום השישי בדירוג שלי - פאביו יקובסן.

סוסה סיים את העונה עם שבעה מרוצים איטלקיים יומיים, מבין החמישה הראשונים שלושה מהם הוא בכלל לא סיים ובשניים האחרים לא היה רלוונטי, אך בשני המרוצים האחרונים הראה פוטנציאל גבוה להפוך גם לרוכב של מרוצים יומיים.

הרוכב שהכי פחות הרשים אותי העונה מבין רוכבי הפרויקט הוא נילסון פאולס.

החדשות הגדולות הגיעו - קבוצת ישראל סייקלינג אקדמי רכשה את רישיון הוורלד-טור של קטושה והקבוצות יתמזגו בשנת 2020. ניסיתי לעשות קצת סדר ולענות על השאלות שהמהלך הזה מעלה.