המטרה: לבחון את השחקנים הצעירים המבטיחים ביותר של הכדורגל הישראלי בעמדת הבלם ולנסות למצוא מועמדים פוטנציאליים לנבחרת ישראל שיוכלו לאייש את ההגנה החלשה שלה כבר בשנים הקרובות.

הדרך: לסקר שחקנים מגיל 24 ומטה, שכבר הופיעו בליגת העל, ושתפקידם העיקרי במגרש מוגדר כבלם. הנתונים נלקחו בעיקר מאתר מנהלת הליגות לכדורגל, עם תוספות מאתר ההתאחדות לכדורגל.

לפני שנכנסים לעובי הקורה, כדאי לשים לב לכמה תופעות מעניינות שחוזרות על עצמן ברשימה:

1. 4 מתוך 5 השחקנים שנכנסו לרשימה הם מאבדי כדורים כרוניים, בעיה שניתן לפתור בקלות עם הכלים הנכונים.
2. מבחינה פיזית, כל הבלמים ברשימה מתאימים לאמות המידה האירופאיות, אך לא כולם מתאימים מבחינה מנטלית. לדעתי גם על זה אפשר לעבוד.
3. כל הבלמים ברשימה טובים מאוד מבחינה טכנית, אבל נוטים לעשות טעויות. טעויות הן חלק חשוב בהתפתחות של שחקן צעיר, אך לבלם, אחד התפקידים הקשים במגרש, צריך להיות אפילו יותר סלחניים.

עוד כמה שחקנים שכמעט נכנסו לרשימה הסופית וראויים לציון: גיל כהן (מ.ס. אשדוד), עידו פלשר (בני יהודה), עופרי ארד (מכבי חיפה).

שחר פיבן, 23, מכבי תל אביב

השחקן המבוגר ברשימה, לשחר פיבן יש כבר לא מעט ניסיון בכדורגל מקצועני. לאחר שעבר במחלקת הנוער של מכבי תל אביב והיה חלק מנבחרות הנוער עם 32 הופעות, הוא הוחתם על חוזה מקצועני אצל הצהובים והושאל. עם 77 הופעות בשנתיים וחצי במדי בית״ר תל אביב רמלה (מכבי תל אביב ב') מהליגה הלאומית, העלייה שלו לליגת העל הייתה צפויה.

בינואר של עונת 2017-18 הוא הושאל למ.ס. אשדוד, בה רשם 16 הופעות בליגה ובגביע, חלקן מאוד דומיננטיות. ביחד עם עמית ביטון וניר ברדע,הוא הוביל קו הגנה צעיר ומבטיח אך הצליח לעזור לשמור על שער נקי רק 3 פעמים בליגה, ובכל זאת למנוע מאשדוד לרדת ליגה.

ב-14 הופעות בליגת העל, פיבן שיחק 1089 דקות, בישל שער אחד וסיים את הקמפיין עם 3 כרטיסים צהובים, למרות שביצע 5.5 תיקולים למשחק, מתוכם 3.7 היו מוצלחים. פיבן ניצח רק ב-60% ממאבקי הגובה שלו, למרות משחק ראש חזק באופן כללי, ועם כמעט 1.5 דריבלים למשחק ו-85% דיוק במסירות הוא נחשב לבלם שלא מפחד להניע את הכדור קדימה, בין אם זה עם מסירות חכמות אל הקשרים, ובין אם זה עם דריבל משלו.

גורם בעייתי נוסף היה איבודי הכדור שלו למשחק עם 2.72 איבודים, מה שעלה לקבוצתו בכמה שערים. פיבן הוא בלם פיזי, ומסתמך על האספקט הזה במשחק שלו, לעומת המהירות שלא נחשבת הצד החזק שלו.

את עונת 2018-19 פיבן פתח עם 180 דקות בגביע הטוטו, כולל הופעה נהדרת נגד הפועל בדרבי אותה סיים עם שער בכורה במדי הצהובים. לאחר שלא קיבל צ'אנס במוקדמות הליגה האירופית, הוא זכה במקום בהרכב במשחק מול הפועל באר שבע במחזור השני, אך איכזב מעט עם טעות שהובילה לשער היתרון של הדרומיים (איבודי כדור אמרנו?).

פיבן פתח בהרכב פעם נוספת נגד הפועל רעננה, אך דווקא במשחק מצויין שלו, ייני החליט להבקיע שער עצמי ולקחת ממנו את ההזדמנות לרשת נקייה בפעם הראשונה העונה.

כרגע שחר פיבן הוא שחקן לא מלוטש. למרות שהוא מראה שיפור בניצחון במאבקים ומאבקי גובה באופן כללי, הוא עדיין לא הצליח להיפטר מאיבודי הכדור הרבים שלו. למרות זאת, פיבן הוא בלם קר רוח ואגרסיבי, שילוב די נדיר, שהראה אופי ולא שבר את הכלים אחרי הטעות מול באר שבע.

אם פיבן ילמד להיות יותר אחראי עם הכדור, ישפר את ראיית המשחק שלו ויצליח להשאיר את טיבי מחוץ להרכב, הוא יוכל להגיע לטופ של הבלמים הישראלים מהר מאוד, ונבחרת ישראל תרוויח בלם שמסוגל להתמודד עם אגרסיביות אירופית.

ניר ברדע, 22, מ.ס. אשדוד

למרות שעבר ברוב גילאי הנוער בהפועל רמת גן, בשנה האחרונה של הנוער ברדע עבר לאשדוד. עונה לאחר מכן, 2015-16, הוא כבר פתח בהרכב 9 פעמים בליגה הלאומית, היה שותף לעלייה של הדרומיים וצבר כמות כוללת של 831 דקות. עונה לאחר מכן, הוא היה צריך להמתין יותר מחודשיים עד שקיבל את ההזדמנות שוב, ובסוף סיים את אותה עונה עם שער ראשון בבוגרים, 21 הופעות בכל המסגרות, 1173 דקות בליגה, אסיסט ו-3 צהובים.

עונת 2017-18 הייתה אמורה להיות העונה שבה הוא הופך להיות הבלם הראשי של אשדוד לכל דבר ועניין, אבל פציעה בקרסול באוקטובר עצרה את התוכניות האלו. בהתחלה היה נראה שברדע יעדר לחודש, אך בסוף הסתבר שהוא זקוק ליותר זמן ויצא שהוא חזר רק בסוף אפריל.

את העונה הוא סיים עם 543 דקות ב-8 הופעות בלבד בליגה עם 2 צהובים ו-2 כרטיסים אדומים. העונה ברדע מקווה לשים את הפציעה הקשה מאחוריו ולהוכיח שהוא מסוגל להיות הבלם הראשי של אשדוד. פתיחת העונה שלו מצויינת עד עכשיו, כשבינתיים הוא עוז ר לשמור על שער נקי פעמיים, כולל תצוגת הגנה הירואית ביחד עם עמית ביטון נגד הפועל באר שבע בניצחון המפתיע של אשדוד.

ברדע הוא בלם שלא מפחד להיאבק על הכדור, אך מנצח רק בכחצי מהמאבקים. במאבקי אוויר הוא הרבה יותר טוב, וניצח ב-72% מהמאבקים. יותר מהכל, ברדע סובל ממחלת איבודים קשה, ובעונה שעברה הוא איבד את הכדור 4.3 פעמים למשחק!

חובה להדגיש גם שברדע הראה כמה פעמים שהוא בעל פיוז קצר, עם שני כרטיסים אדומים וכמות לא מעטה של צהובים בעונה שעברה. למרות שהנתונים ממש לא עובדים לטובתו, ברדע הוא דווקא בלם איכותי מאוד, וחלק מהנתונים הרעים שלו ניתן לייחס בעיקר לסגנון המשחק שלו שגובל בחוסר אחריות.

הוא דווקא נחשב למוסר מחונן עם 85 אחוזי הצלחה בכל הופעותיו בליגת העל. את אחוז האיבודים הגבוה שלו אפשר לייחס לעובדה שהוא מנסה להעביר כדורים ארוכים שלא תמיד מגיעים למטרה שלהם. ברדע טוב מאוד במצבים נייחים בזכות הגובה שלו, כך הגיע גם האסיסט שלו נגד באר שבע, ולמרות שהוא גבוה, ברדע הוא בלם מהיר יחסית עם מהירות מרבית של 33.44 קמ״ש שנמדדה בעונה שעברה.

נראה שהעונה ברדע בא לעבוד קשה ולתת הכל כדי לשפר את המשחק שלו ולהמשיך לממש את הפוצנטיאל הגדול שטמון בו. בינתיים אפשר לראות שיפור גדול בקטגוריית האיבודים, שעד עכשיו עומדים על אחד במשחק. הוא מפגין יותר בגרות ואחריות עם הכדור ברגליים.

ברדע גם הספיק כבר להשוות העונה את כמות השערים הנקיים שצבר לעומת העונה שעברה, ובינתיים יש לו רק כרטיס צהוב אח. העונה ברדע צריך לכוון להשתפר בהרבה מאוד אספקטים, בעיקר האיבודים והתיקולים, ולנסות להגיע ל-30 הופעות לפחות במדי אשדוד. אם יצליח, לא מן הנמנע שנראה אותו עוד שנה בקבוצה גדולה יותר בליגה שלנו, ואפילו מקבל זימון בכורה לנבחרת ישראל.

רז שלמה, 19, הפועל תל אביב

עם המספר 23 על הגב, רז שלמה הוא השחקן הצעיר ביותר ברשימה ואחד מהבלמים הכי צעירים שאי פעם הופיעו בליגת העל. אחרי שערך את הופעת הבכורה שלו בגביע הטוטו עוד בעונת 2016-17, הוא סיים את העונה עם רק 2 הופעות בליגה וכמה הופעות בגביע.

עונה לאחר מכן, הוא הצליח להרשים את מוטי איוניר ולאחר מכן גם את קובי רפואה, המשיך להופיע במדי קבוצת הנוער של הפועל, אך גם קיבל הזדמנות לצבור ניסיון בוגרים לאורך העונה, אותה סיים בסופו של דבר עם 14 הופעות בקבוצה הבוגרת עם 516 דקות בהן עזר לשמור 6 פעמים על רשת נקייה.

למרות שפתח בהרכב ביותר ממחצית מהופעותיו, רפואה השתמש בו כמחליף בדקות האחרונות של משחקים צמודים כדי לשמור על התוצאה. הוא הספיק גם לכבוש שער בכורה בזמן הזה, נגד הפועל עפולה. אין יותר מדי נתונים על שלמה בגלל שהוא שיחק בעיקר בנוער עד עכשיו, אבל בהחלט אפשר לשים לב לעובדה שלעומת שחר פיבן, שלמה מסתמך בעיקר על המהירות שלו ולא על הפן הפיזי של המשחק שלו.

יותר מהכל, שלמה הוא בלם מסודר וחכם. לעומת הרבה מהבלמים בארצנו שנוטים לאבד שחקנים שעליהם הם שומרים, ׳נרדמים׳ במצבים נייחים, שוברים את קו ההגנה ובכללי עושים טעויות שעולות לקבוצותיהם (ולנבחרת) בשערים קלים, שלמה חזק מאוד ביסודות של משחק ההגנה, ומפגין יכולת לקרוא את המשחק בצורה נהדרת שגם עוזרת לו לפעמים לחפות על הנחיתות הפיזית שלו. העונה הוא השלים 180 דקות בגביע הטוטו, פתח עוד פעמיים בהרכב בליגה, ועלה במחזור השלישי בדקה ה-80.

אחרי שצבר 34 הופעות בנבחרות הנוער שלמה צריך לכוון העונה להבטחת מקום בהרכב הנבחרת הצעירה, להגיע לאזור 20 הופעות במדי הפועל ולהמשיך לעבוד כדי להפוך את המשחק שלו לשלם. הוא חייב לשפר את הצד הפיזי של המשחק שלו ולפתור את בעיית האיבודים שלו (כמעט 3 איבודים למשחק מתחילת העונה).

עכשיו כשדגני חזר לכשירות מלאה, שלמה יצטרך להיאבק על מקומו ולהראות שהוא ראוי לכל צ'אנס שהוא מקבל. אולי כבר בעוד כמה שנים נראה אותו בנבחרת הבוגרת, שמשוועת לבלם חכם שמסוגל לשמור על הסדר בקו האחורי ולעזור לחברים שלו ללמוד לשמור במצבים נייחים.

עמית ביטון, 22, מ.ס. אשדוד (מושאל מהפועל באר שבע)

הבלם הכי גבוה ברשימה ובאופן מפתיע, גם הכי מהיר. בעונה שעברה נמדדה לו מהירות שיא של 33.84 קמ״ש, והוא נחשב לאחד מהבלמים המהירים בליגת העל. ביטון הוא גם הבלם עם הכי הרבה הופעות בליגת העל ברשימה עם 33 הופעות. הוא עבר בכל גילאי הנוער בהפועל באר שבע והתחיל בתור קשר אחורי, אך לא נחשב לכוכב עד שהוא התחיל להתפתח מבחינה פיזית באזור גיל 16, והוסב לעמדת הבלם.

מפה לשם הוא הוקפץ למחנה האימונים של הקבוצה מהנגב לפני שנתיים שם הרשים\ אך הושאל בינואר להפועל תל אביב. למרות שהיה חלק חשוב בקרבות התחתית, הוא לא הצליח למנוע מהפועל לרדת ליגה. ובכל זאת, הוא כבש 7 שערים וב-13 הופעות עזר לשמור על 7 שערים נקיים.

בעונה שעברה הוא הושאל שוב, הפעם להפועל עכו החלשה, ובינואר הוא הושאל למ.ס. אשדוד בה סיים את העונה. ביטון הופיע בליגה 17 פעמים (1407 דקות), כבש שני שערים בנגיחה, שמר על רשת נקייה 3 פעמים וספג 4 כרטיסים צהובים ואדום אחד. העונה הוא הושאל חזרה לאשדוד, בה הספיק להופיע בגביע הטוטו שלוש פעמים, ולפתוח בהרכב בליגה 3 פעמים נוספות (2 שער נקי). הוא כבש את שערו השלישי בבוגרים בניצחון הגדול על בני יהודה במחזור הראשון, גם הוא בנגיחה, והיה אחראי ביחד עם ניר ברדע על הניצחון מול קבוצת האם שלו, עם הופעה נהדרת בה הוא שוב הפגין את הדומיננטיות שלו באוויר עם הסטת הכדור לעברו של ברדע שבישל את שער הניצחון.

בדומה לרוב הבלמים ברשימה, גם ביטון מאבד הרבה כדורים, כשבשתי העונות הקודמות הוא איבד את הכדור 2.8 פעמים למשחק בממוצע, נתון מדאיג בהתחשב בעובדה שביטון הוא הבלם הכי שקט ומלא ביטחון ברשימה.

לעומת זאת ביטון מנצל את הנתונים הפיזיים שלו בצורה נהדרת עם 72% תיקולים מוצלחים בשנתיים, ו-62% הצלחה במאבקי אוויר. בדומה לרוב הבלמים ברשימה, ביטון מחזיק באחוז הצלחה גבוה במסירות – 84%.

ביטון הוא גם איום מתמיד במצבים נייחים, כמו חברו לקבוצה ברדע, והוא מנצל את יתרון הגובה שלו כדי לייצר מצבי בעיטה לאחרים במצבים נייחים. ביטון מוכיח את האיכויות שלו בעיקר עם שמירה על רשת נקייה 12 פעמים ב-33 הופעות בליגה, כולן בקבוצות קטנות שנלחמות בתחתית, והשיג לקבוצות שבהן שיחק הרבה מאוד נקודות קריטיות ברגעים חשובים.

השקט שביטון משרה על שאר שחקני הקבוצה, הדרך שבה הוא מתנהל במגרש והיכולת לכבוש שערים מכריעים בהחלט מצביעים על קריירה מבטיחה, אך ביטון חייב להשתפר בכמה דברים. מכת האיבודים וחוסר הדומיננטיות במאבקי אוויר למרות הגובה שלו הם הדברים העיקריים, אבל גם צריך לשים לב שביטון סומך לרוב על המהירות שלו ולא על מיקום נכון בהגנה.

העונה ביטון צריך לכוון ל-30 הופעות ולנסות להרשים את הפועל באר שבע כדי לקבל הזדמנות שבהחלט מגיעה לו לאור ההגנה הרעועה של האדומים. אחרי שהופיע בנבחרת הצעירה 12 פעמים, ביטון יכול לכוון לנבחרת הבוגרת כבר העונה, שבהחלט תוכל להשתמש בבלם עם יכולות פיזיות שמתאימות לרמות הגבוהות ביותר.

עידן נחמיאס, 21, עירוני קריית שמונה

ללא ספק הבלם עם הכי הרבה פוטנציאל ברשימה, שאפשר להגיד בביטחון כבר עכשיו שהוא בדרך לדברים גדולים. עם שיפור ניכר מעונה לעונה, נחמיאס היה עד לא מזמן קפטן נבחרת ישראל הצעירה, והוא בדרך להפוך לקפטן של הצפוניים.

נחמיאס עבר בכל גילאי הנוער משנתון נערים ג' בקריית שמונה ונחשב לאחד מהכישרונות הגדולים שיצאו ממחלקת הנוער של הקבוצה בשנים האחרונות. את הקריירה בליגת העל הוא התחיל ב06/05/2017 כאשר עלה כמחליף בהפסד להפועל כפר סבא.

בעונה שעברה, אחרי כמה הופעות נהדרות בנבחרת הצעירה, הוא קיבל את חולצת ההרכב באמצע העונה ולא יצא מההרכב הפותח מאז. נחמיאס סיים את העונה שעברה עם 16 הופעות ליגה בהן שיחק 1487 דקות, קיבל כרטיס צהוב אחד ושמר על שער נקי 5 פעמים.

לעומת שאר הבלמים ברשימה המצטיינים בדברים מסויימים אבל לוקים בחסר בצורה משמעותית בדברים אחרים, אין כמעט שום אזור שנחמיאס חלש בו.

הוא איבד את הכדור 1.7 פעמים למשחק בעונה שעברה, הכי מעט ברשימה, הוא חילץ כדורים 147 פעמים, דייק ב-87% מהמסירות שלו, הכי טוב ברשימה ותיקל בהצלחה ב-69% מהניסיונות. נמדדה לו מהירות מרבית של 33.6 קמ"ש, למרות שבדומה לברדע וביטון, הוא ממש לא נמוך.

הנתון היחיד בו נחמיאס מבצע מתחת למצופה הוא בניצחון במאבקי אוויר – 63% לאורך העונה שעברה. נחמיאס גם חזק במצבים נייחים בשני צידי המגרש: בצד ההתקפי הוא מסוכן ומאיים, ובצד ההגנתי הוא שומר נהדר ומחפה בשביל החברים שלו שמאבדים את השחקנים שלהם.

הפן המנטלי הוא הבולט ביותר אצל נחמיאס, שהראה בין היתר שהוא מסוגל להתרכז גם אחרי 90 דקות של ריצה ללא הפסקה, ביטחון ביכולת שלו להניע כדור ולבנות התקפות בשביל הקבוצה שלו, את ראיית המשחק האדירה שלו בשילוב מיקום נכון בהגנה, את היכולת לחכות לרגע הנכון כדי לנסות לקחת את הכדור באחד על אחד, ומעל להכל, בניגוד כמעט מוחלט לשאר השחקנים ברשימה, הוא הראה את היכולת להנהיג קבוצה, בין אם זה בנבחרת הצעירה ובין אם זה בקריית שמונה.

אני מאמין שמאז שנחמיאס עלה לבוגרים, לא הייתה לו הופעה גרועה, אולי פעם או פעמיים הוא היה קצת חלש, אבל לא יותר מזה. נחמיאס מגלם באופן מרשים את התכונות הנדרשות מהבלם המודרני, ולמרות שפתח את העונה הנוכחית עם כמה איבודים מיותרים, דווקא בקטגוריה הבעייתית שלו, מאבקי גובה, הוא השתפר ונמצא כבר ב90% הצלחה

מיותר לציין שהוא פתח בהרכב בשלושת המשחקים הראשונים, והיה חלק מרכזי בניצחון החשוב על מכבי נתניה, אותו סיים גם עם רשת נקייה בפעם הראשונה העונה. נחמיאס הוא בלם העתיד של נבחרת ישראל, ועכשיו כשהוא לא יכול לשחק יותר בנבחרת הצעירה, אנדי הרצוג כמעט חייב לזמן אותו כבר במשחקים הקרובים שנחמיאס יתחיל לצבור ניסיון. המטרה הנוספת של נחמיאס העונה כנראה תהיה להגיע ל-30 הופעות בליגה, ואולי כבר בקיץ הקרוב הוא יוכל להתחיל לחשוב ברצינות על מעבר לאירופה, לקבוצה שבה יוכל לממש את הפוטנציאל העצום שיש בו, ולהפוך להיות הבלם שכל כך חסר לנבחרת ישראל.