המינוי של ראיין גיגס למשרת מאמן נבחרת וויילס גרם לי לחשוב: אם בחו"ל, שחקן עבר ללא ניסיון ממונה למאמן אז למה לא אצלנו? האם ניתן לשנות את התפיסה ולמנות למאמן הנבחרת שחקן עבר ללא ניסיון עשיר באימון, כזה שהוא דמות דומיננטית בכדורגל שלנו? לטעמי כן.

אותו שחקן הוא לא בהכרח אייל ברקוביץ, אך אי אפשר שלא להתייחס אליו. הבעיה שלי היא אותה תפיסה ישנה על פיה רק מי שהיה מאמן בכיר בכדורגל הישראלי מקבל את הנבחרת. ישנן דוגמאות רבות לכך לאורך השנים: אלישע לוי, אלי גוטמן, דרור קשטן ועוד. כולם היו ראויים לאמן את הנבחרת לאחר שעברו דבר או שניים בכדורגל הישראלי. הבעיה היא שבמבחן התוצאה הם כשלו. הנבחרת לא התקדמה בתקופתם ואף נסוגה לאחור. מצד אחד, ניצחונות מרשימים, כמו מול בוסניה, ומצד שני הפסדים צורבים לנבחרות כמו מולדובה.

אחת המדינות שהימרה על כוכב עבר ללא ניסיון לאימון הנבחרת היא גרמניה. בשנת 2004 מונה יורגן קלינסמן למאמן, לאחר הכישלון ביורו 2004. בתקופתו, הנחיל קלינסמן כדורגל שוטף והתקפי בנבחרת והצעיד אותה עד למקום השלישי במונדיאל 2006. לאחר המונדיאל, הודיע על התפטרותו מכיוון שרצה להקדיש זמן רב יותר למשפחתו ולא יכול היה לעשות זאת כל עוד אימן את הנבחרת.

דוגמא נוספת היא מרקו ואן באסטן. הוא מונה למאמן בשנת 2004, אך לעומת קלינסמן התוצאות היו שונות. במונדיאל 2006 הוא הוליך אותה עד לשלב שמינית הגמר בלבד. הוא המשיך לאמן את הנבחרת גם ביורו 2008, אך גם בטורניר זה נעצר בשלב מוקדם יחסית והודח ברבע הגמר.

אז נכון, ישנן דוגמאות לכאן ולכאן, אבל בכל מקרה, הגיע הזמן לשינוי תפיסה בכדורגל הישראלי. נכון למועד כתיבת שורות אלו ועדת האיתור עדיין לא מונתה וע"פ התפיסה הישנה, חלק מן השמות הנזרקים לאוויר ראויים (רוני לוי למשל). אני אישית מאמין שזה הזמן לשנות תפיסה ולצאת לדרך חדשה. הגיע הזמן להעיז ולמנות למשרת מאמן הנבחרת מאמן שלאו דווקא היה המאמן הכי מצליח בשנים האחרונות או נחל הישגים רבים, אלא אדם שמסמל את הנבחרת ומכיר אותה על בוריה. בעיניי, יוסי אבוקסיס, ניר קלינגר ואפילו אייל ברקוביץ' הם שמות ראויים.

בסופו של דבר, אני מקווה שראשי ההתאחדות יבינו שדרוש שינוי, אחרת –  הנבחרת רק תמשיך להידרדר.