בעולם שבו הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו והיא חודרת לכל תחום, כניסתה של מערכת ה-VAR אל מגרשי הכדורגל הייתה בלתי נמנעת. כדורגל, הספורט הפופולארי ביותר, שהתעקש שנים ארוכות לא להכניס את טכנולוגית העזר בדמות המסכים ו״עין הנץ״ כמו במגרשי הטניס והכדורסל, נכנע בסוף ללחצים לאחר חילופי הנהגה בשנת 2015 בFIFA. מאותה שנה, הוכנסה המערכת לליגות כדורגל ולאט לאט שולבה גם בליגות הבכירות ביותר באירופה, ביניהן הספרדית, האנגלית, הצרפתית.

כניסתו של ה-VAR הייתה אמורה להוות מגן לשופטי הכדורגל שזוכים לביקורות תמידיות מצד אוהדי קבוצות, שחקנים ובעלי הקבוצות. השופטים הם בני אדם וכבני אדם יש להם יכולות מוגבלות – שופט כדורגל צריך להיות בריכוז שיא וחדות לאורך 90 + דקות של המשחק, להיות במיקום הנכון, בזווית הנכונה ולהחליט תוך שניות אם לשרוק לעבירה, פנדל, או לשלוף כרטיס לשחקן. מערכת ה-VAR הוכנסה למגרש כ״גיבוי״ לשופט המרכזי, לאחר הבנה שבני אדם מטבעם אינם יכולים לעשות 0% טעויות שיפוט ובשאיפה לצמצם את הטעויות במשחקי הכדורגל ולהוציא את ״האמת״ ו״ההגינות״ לאור.

ביקורות רבות הושמעו לפני כניסת המערכת למגרשים והיה פחד שהיא תגרום לחוסר זרימה של המשחק, אבל בפועל היא איננה מאיטה אותו בצורה משמעותית ויש שיגידו שאפילו מוסיפה אלמנט נוסף של דרמה למשחק הכל כך דרמתי הזה. ואילו עכשיו, כשהגענו לישורת האחרונה של ה״לה ליגה״, טענות נשמעות כלפי מערכת ה-VAR ובפרט כלפי שופטי הכדורגל, שבאים לקראת קבוצה כזו או אחרת.

כדורגל איננו משחק הוגן. אירועים היסטוריים כמו ״יד האלוהים״ של דייגו מראדונה לא היו מתרחשים בתקופת ה-VAR, אך אם זאת, עדיין יש טעויות שיפוט כי יש מצבים בכדורגל שאינם שחור או לבן ונמצאים בתחום האפור והפרשנות של אירועים אלו הינה סובייקטיבית. לכן, במשחק כזה, גם אחרי שיהיה יישור קו של חוקים והחלטות חד משמעיות כלפי כל אירוע, תמיד ימצאו מקרים שלא ניתן לסווג לקטגוריה מסוימת ולהחליט -שחור- לבן.

מערכת ה-VAR היא ללא ספק עזר לשופטים ומסייעת בתיקון וקבלת החלטות שיפוט קריטיות במשחק. אך גם בהיותה חלק מהמשחק, עדיין יש תלונות כלפי השופטים. משחק הכדורגל, שבמהותו ובסיסו נתון לטעויות אנוש, מנסה כמה שיותר להתקרב לערך ההוגנות, אך תמיד יהיו כאלו שיצקצקו וירימו גבה. ובדרך כלל, יהיו אלו שבצד המפסיד. ואולי, היסטוריית הכדורגל נועדה להיכתב ב״טעויות״?