פרויקט פתיחת עונת ה-NBA. הבית הפסיפי

עונה ה-NBA מתחילה בקרוב ובסדרת הטורים הזו הבלוגרים שלנו (וכמה אורחים) ינסו לשכנע אתכם למה כדאי לצפות בכל קבוצה בליגה. היום נעסוק בקבוצות הבית הפסיפי.

לברון, דיוויס, לייקרס
Credit to "NBA" Facebook page

 

לשאר הטורים בפרויקט פתיחת עונת 2021 ב-NBA

לוס אנג'לס לייקרס // נדב כוכבי:
נתחיל מהסוף – המאבק על התואר השנה הוא פתוח מאוד ויש 5-6 קבוצות שיכולות לזכות מבלי שזאת תהיה הפתעה. אבל האלופה המכהנת היא הTeam to beat, כי הזכייה שלהם לפני חודשיים הייתה מרשימה מאוד, או אם לדייק מרשימה מדי כדי לשים עליה כוכבית בגלל העונה המוזרה שהתפתחה בעקבות הקורונה. הקבוצה ההיא נראתה כאילו נבנתה לאליפות-אינסטנט ולא כדי להיות שושלת, אבל התיאבון כנראה נפתח ובניגוד להרבה אלופות שמעבירות קיץ בסימן האנג-אובר מהשמפניות הם ביצעו את השינויים שצריך כדי לשמור על הרמה בדגש על הצערה של הסגל. הווטרנים, הווארד ורונדו תרמו הרבה מהניסיון שלהם וריגשו לא מעט אבל הקבוצה נפרדה מהם ולצד ותיק אחר (מארק גאסול) הביאה את דניס שרודר ומונטרז הארל, שני שחקנים בקו עלייה שאף אחד לא מטיל ספק בלגיטימיות שלהם כשחקני חמישייה בקבוצת צמרת.

לכאורה השאלה המרכזית סביב הקבוצה צריכה להיות אם לברון ג'יימס, ששבוע לתוך העונה יחגוג 36 יוכל לשמור על אותה רמה מהעונה שעברה בה סיים כשני במרוץ הMVP, אבל היא לא מעסיקה את הפרשנים יותר מדי. גם כי הוא נראה מצוין פיזית ומנטלית, גם כי הוא ביצע שינוי מושכל בסגנון המשחק שנגמר בתואר מלך האסיסטים בליגה ובעיקר בגלל האיש שאיתו-בכל מיני השוואות היסטוריות לא מוסיפה לו נקודות העובדה שאת האליפות האחרונה לקח כשדיוויס מוביל את הקבוצה בנקודות ובריבאונדים, אבל בשביל לקחת תארים זה טוב מאוד וההנהלה יכולה להיות הרבה יותר רגועה מהידיעה שיש להם שחקן שיכול לקחת ממנו את המושכות בהדרגה, בוודאי בכל מה שקשור לעונה הסדירה.

 

סקרמנטו קינגס // עופר גולדמן:
בקיץ האחרון סיים ולאדה דיוואץ' את תפקידו כ-GM של הקבוצה. יהיו שיגידו שהוא מיצה ויהיו שיאמרו שיש טעויות שקשה לסלוח עליהן, כמו למשל לוותר על לוקה דונצ'יץ' בדראפט, ולבחור במקומו את מרווין באגלי.

בקיץ הבא ימלאו 15 שנים לביקור האחרון של הקבוצה בפלייאוף, ויכול להיות שההחלטה ההיא תרדוף אותה זמן רב. אולי הבחירה השנה בטייריס האליברטון שנפל במפתיע לידיהם, תכפר במשהו, אם יעמוד בציפיות ממנו. הקינגס לא התחזקו בפגרה והם ימשיכו להישען על ד'ארון פוקס, שקיבל חוזה מקס, ובאדי הילד, ולקוות שבאגלי סופסוף יהיה בריא ויממש את הפוטנציאל שלו. מסביבם יש סגל מאוד בינוני שלא שווה מקום בפלייאוף. הקינגס יוכלו להיות מרוצים אם יגיעו לשלושים ניצחונות ויצליחו להיות תחרותיים ברוב המשחקים.

 

לוס אנג'לס קליפרס // נדב כוכבי:
בעונה שעברה הקליפרס סומנו כפייבוריטים הברורים לאליפות וגם כשגמגמו במהלך העונה הייתה תחושה שבפלייאוף שני הכוכבים, קאווי לאונרד ופול ג'ורג', ימצאו עוד הילוך. אבל זה נגמר בתצוגת חנק ושמיטה של יתרון 3-1 נגד דנבר בחצי גמר המערב שהוציאה הרבה לכלוכים (במיוחד בנוגע ליחס המיוחד שקיבלו שני הסופרסטארים) ושלח את סטיב באלמר, הבעלים המוערך ביותר בליגה לעשות הרבה חושבים. אבל לא ברור על מה הוא חשב בדיוק כי שני המהלכים הבולטים של הקבוצה נראים די תמוהים. הפיטורים של ריברס המוערך אחרי 7 שנים בקבוצה מובנים לאור ניהול המשחק שלו בפלייאוף, אבל לא בטוח שטיירון לו, מאמן שאמנם מחזיק בטבעת אליפות אבל עם מעט מאוד ניסיון הוא האיש המתאים להחליפו ולאמן סגל ברמה הזאת. פול ג'ורג' הוא לא שחקן שמוותרים עליו בגלל יכולת חלשה לאורך חודשיים, אבל ההחלטה לתת לשחקן שלא מזמן חגג 30 ונראה רע מאוד בבועה חוזה המקסימום לחמש שנים עוד עלולה להתגלות כסיכון גבוה מדי בעתיד.

הקליפרס עדיין מחזיקים באחד הסגלים החזקים בליגה ויש להם פוטנציאל להפוך לקבוצת הגנה היסטורית, אבל בשביל שהקבוצה הזאת לא תתפרק בקיץ הקרוב הם חייבים להגיע לפחות משחק אחד רחוק יותר מבעונה שעברה והמפתחות לשם אצל שני שחקנים שכבר לקחו אליפות ביחד- סרג' איבקה שבונים עליו כאיש המרכזי בצבע והיכולת שלו תהיה הרבה יותר קריטית להצלחת הקבוצה מאשר בטורונטו, וכמובן קאווי לאונרד, שהשנה יהיה חייב גם להפגין מנהיגות לצד היכולת הנהדרת ולהתמודד עם התקנות החדשות הנוקשות יותר של הליגה בנוגע לניהול עומסים ומתן מנוחה לשחקנים שאפשר לקרוא להן על שמו.

קוואי וג'ורג'
Via Los Angeles Clippers on Facebook

 

פיניקס סאנס // נדב כוכבי:
מומנטום מצוין לפני הקורונה וריצת 8-0 במשחקי הדירוג בבועה, שכנעה את הסאנס שעכשיו זה בדיוק הזמן לבנות קבוצה שתסיים את התקופה הקשה שעוברת על הפרנצ'ייז ותשבור בצורת פלייאוף של 10 שנים.
הקבוצה כבר מסומנת על ידי לא מעט פרשנים כסוס השחור האולטימטיבי, אבל מוטב שתבוא צנועה כי לשלושת הכוכבים שלה יש הרבה מה להוכיח.
אם אתם מספיק מתעניינים בNBA כדי לקרוא כתבה מסוג זה אתם יודעים שאמרת פיניקס אמרת דווין בוקר. אחרי עונת שיא בה הופיע לראשונה באולסטאר וסוף סוף תרגם את המספרים המנופחים לשדרוג של הקבוצה, המניה שלו עלתה מאוד וההנהלה השתכנעה שסוף סוף מצאה פרנצ'ייז פלייר, שיגרום לאוהדים להפסיק להסתכל בערגה על הגופיות של סטיב נאש וצ'ארלס בארקלי בתקרת האולם. אבל את התשובה לשאלה האם הוא באמת כזה נקבל רק בתום העונה הנוכחית, בה הצוות המסייע שלו כבר לא יהווה תירוץ להפסדים ועונה במאזן שלילי תהיה לחלוטין נקודה לרעתו. היכולת של הקבוצה להשתדרג תלויה גם ביכולת של כריס פול להמשיך את היכולת הטובה מאוקלהומה בגיל 35 ואחרי 15 שנים במעמד של סופרסטאר להיכנס לתפקיד של סדרן עבודה ומנטור לצעירים (ואני מאמין שהוא יכול) ובהתקדמות של דיאנדרה אייטון, שפספס את רוב עונת הסופמור בגלל עבירות סמים ומתחיל עכשיו את הקמפיין שנועד לגרום לקבוצה לשכוח מהעובדה שבחרה אותו ראשון בדראפט, לפני דונצ'יץ' ויאנג.
איפה זה יגמר? במערב הפרוע ש-2 נצחונות יכולים להיות ההבדל בין מקום 4 למקום 10 אני לא אזרוק מספר, אבל אין ספק שהשנה יהיה חם מאוד באריזונה גם בתוך האולם.

 

גולדן סטייט ווריורס // נדב כוכבי:
בעבודה בשלוש מסגרות לבית ספר יסודי בדרום הארץ נחשפתי להרבה וריאציות ועיצובים של משחק הלוח "סולמות ונחשים". אבל המשותף לכולם הוא שלא כדאי להגיע למשבצת מספר 99, כי מחכה שם נחש\מגלשה שמדרדר את החייל עמוק לתחתית הלוח. בעולם מתוקן לא אמורים להשוות כדורסל למשחק שכולו מזל, אבל תזמון גרוע כמו של הווריורס מבחינת פציעות בעונה שעברה קשה לזכור והוא הסיבה המרכזית להידרדרות של השושלת שהייתה רחוקה 2-3 זריקות מלזכות ב-5 אליפויות ברציפות, למקום האחרון בליגה.

הקבוצה החליטה לוותר על העונה מראש ולתת לכוכבים לנוח בתקווה לחזור לצמרת בקלות בעונה הקרובה, אבל ספגה מכה קשה כבר לפני שהעונה התחילה עם פציעה של קליי תומפסון שתשבית אותו לעונה נוספת. ההחלטה להביא את קלי אוברה כגיבוי והבחירה בדראפט של וייסמן, שמשדרת שהבינו שנגמר עידן הסמול-בול חשובות, אבל הפירוק של צמד הSplash-brother לא יאפשר להם לשחזר את סגנון המשחק המסחרר שאפיין אותם ויחייב אותם להמציא את עצמם מחדש. למרות זאת, בעונה שהם לוקחים ברצינות זאת לא קבוצה שמפסידים, ולשלושת השחקנים המובילים יש קופים על הגב שצריכים לגרום להם להגיע חדים: סטף קרי, שחוזר מפציעה של שנה (וההיסטוריה של הקרסול שלו תגרום להרבה דפיקות לב אצל ההנהלה והאוהדים), יצטרך להיות שוב בכושר MVP כדי שהקבוצה תחזור לצמרת המערב ואחרי 3 שנים שנתן לדוראנט להוביל בקלאץ' ירצה להוכיח שהוא יכול גם לבד. דריימונד גרין ירצה להזכיר שהוא גם שחקן כדורסל מגוון ומיוחד אחרי שנתיים שבלט בעיקר כשהציק לשחקנים על המגרש או באולפנים ואנדרו וויגינס, אחד השחקנים המושמצים בליגה בשנים האחרונות יקבל הזדמנות סוף סוף לתרום לקבוצה גדולה ולברוח מהצל של השחקן שציפו ממנו להיות כשנבחר ראשון בדראפט.

דריימונד גרין, גולדן סטייט
Credit to "Draymond Green" Facebook page
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח