לאחר שנרגעו הרוחות (בערך) מחגיגות האליפות של הראפטורס ואפילו היו יריות במצעד האליפות ברחובות טורונטו (מה זה פה? מערב פרוע?), אבקש להתייחס לכמה דברים רציניים יותר ורציניים פחות, שעולים מסיכום עונת 2019 ובייחוד מרכבת ההרים של הפלייאוף האחרון, אשר רבים מסכימים כי היה מהמרתקים במילניום הנוכחי

 

אתחיל בקטגוריה שהתחדשה בחבר נוסף – מאמני "רוקי" שזכו באליפות

ניק נרס, מאמנה הנהדר של האלופה החדשה, מצטרף לרשימה מכובדת של מאמני "רוקי" שזכו באליפות כבר בעונתם הראשונה כמאמן ראשי.

שלושה מקרים התרחשו עוד בליגת ה- BAA שמוזגה עם ליגת ה-NBL שהפכו ל- NBA בשנת 1949. שלושה מקרים אחרים קרו רק בחמש השנים האחרונות. אז מי ברשימה?

אדי גוטליב – זכה בעונת 1947 עם הפילדלפיה ווריורס (שעברו ב-1962 לגולדן סטייט). נפטר בגיל 81 לפני 40 שנה.

באדי ז'נט – זכה בעונת 1948 עם בולטימור בולטס (עד שהתפרקה בשנת 1954). נפטר בגיל 80 לפני 20 שנה.

ג'ון קנדלה – זכה בעונת 1949 עם קבוצת מיניאפוליס לייקרס (שעברה ב- 1960 ללוס אנג'לס). נפטר לפני כשנתיים בגיל 101!

ג'ורג' סנסקי – שהחליף את גוטליב, עשה את אותו הישג כמאמן מתחיל וזכה בעונת 1956 עם הפילדלפיה ווריורס. נפטר בגיל 79 לפני 18 שנה.

פול ווסטהד – שייבדל לחיים ארוכים, יליד 1939 (בן 80 ולפי הסטטיסטיקה אמור להתחיל לדאוג 🙁 ) זכה כמאמן רוקי בעונת 1980 עם לוס אנג'לס לייקרס.

פט ריילי (האלמותי) – שייבדל לחיים ארוכים, יליד 1945 (בן 74) והחליף את פול ווסטהד, זכה גם הוא כמאמן רוקי בעונת 1982 עם אותם הלייקרס.

סטיב קר – לקח 33 שנה עד שזה קרה שוב. גמר 2015, ווריורס עם סטיב קר (יליד 1965) מול דייויד בלאט, רוקי אף הוא, עם קליבלנד. בסוף, הבלונדי ניצח.

טיירון לו – (יליד 1977) המחליף של בלאט, עשה זאת בגמר 2016 לזה הקודם ובשנתו הראשונה כמאמן ראשי, זכה באליפות היסטורית עם קליבלנד קבאלירס.

ניק נרס – והנה הגענו להווה. עוזר המאמן שמונה למאמן רק בקיץ שעבר, הצליח להצעיד עוד קבוצה להישג היסטורי ולהביא השנה אליפות, לטורונטו ראפטורס.

 

צבא ההגנה לטורונטו

אחד הדברים שנאמרו על האלופה הנכנסת, הוא שהיא ניצחה בזכות הגנה מצוינת (או אימתנית, אם להישמע דרמטי). הסתקרנתי ואספתי את נקודות היריבה של הפיינליסטיות שלה בגמר האזורי ובגמר הליגה.

טורונטו ומילווקי "נחלשו" הגנתית ככל שהתקדמו בפלייאוף עד הפגישה ביניהן. מצד שני, גולדן סטייט "שיפרו" את ההגנה ככל שהתקדמו, אבל מעדו בגמר.

ובגמר, הצליחה טורונטו לתת מאמץ נוסף מול אחת ההתקפות המסוכנות בהיסטוריה והשאר היסטוריה.

 

נמשיך עם "סטיבי וונדר"

13 ביוני 1997, סדרת הגמר בין יוטה ג'אז לשיקגו בולס, הבולס מובילים 2-3 בסדרה. פחות מחצי דקה לסיום משחק מספר 6 בשיקגו. שוויון 86.

כל העולם ואחותו (כדברי ג'ורדן עצמו) משוכנעים שהכדור האחרון הולך לג'ורדן. ג'ורדן חושב אחרת ומבין שאם כולם מתנפלים עליו הוא משחרר אסיסט למישהו. המישהו הזה היה עם רקורד מרשים מאוד של צלף מדופלם (עד לרגע זה, הוא הטוב בהיסטוריה עם 45.4% מקו השלוש). המישהו הזה, סטיב קר אחד, מקבל אסיסט ויורה ג'אמפר מחצי מרחק ומשאיר 5 שניות ליוטה שמאבדים את הכדור לדאנק מצד שיקגו והמשחק מסתיים 90-86 עם אליפות חמישית לשוורים מאילינוי.

הווינר הזה מונה למאמנה הראשי של גולדן סטייט ווריורס בקיץ 2014 ומסכם חמש שנות אימון פנטסטיות מבחינת ההישגים. אז הנה סיכום ביניים.

ניתן לומר שהשנה החמישית הייתה הגרועה עד כה, בקריירת האימון של קר ולאו דווקא בגלל אקורד הסיום, אבל אין זה מאפיל על התמונה הכוללת של אחוזי הצלחה משוגעים ויצירת תלכיד קבוצתי, מהיפים שנראו לאחרונה (סליחה על חוסר האובייקטיביות).

• 3 אליפויות, 5 אליפויות אזוריות (ברצף), מאזן היסטורי (עונת 2016) של 9-73 בעונה סדירה (89%)
• זכה שבע פעמים בתואר "מאמן החודש" האזורי ובעונת 2016 בתואר "מאמן השנה"
• יש לו מאזן מצטבר בעונה הסדירה של 322 ניצחונות לעומת 88 הפסדים (79%), בפלייאוף, 77 ניצחונות מול 28 (73%)
• בעונת 2017 היה לו הפסד בודד בפלייאוף מתוך 17 משחקים (94% הצלחה) ואז גם נקבע שיא חדש של 15 ניצחונות רצופים בפלייאוף נתון
• בטבלת המאמנים הגדולים בהיסטוריה, סטיב קר (שעתידו לפניו בהחלט) ממש מזנב בפופוביץ', פט ריילי, קונדלה, אאורבך ופיל ג'קסון
• ונזכיר פרט ביוגרפי, לא טריוויאלי, סטיב קר נולד בביירות (לבנון) ואביו, שעבר כפרופסור באוניברסיטת ביירות, נרצח על ידי ארגון ג'יהאד מקומי..

שוק ההעברות לעונת 2020-2019

זה רק התחיל וזה נראה סוער ומבטיח, אבל מוקדם להסיק מסקנות למרות שאין ספק כי הליגה תיראה אחרת לגמרי. אני רק מבקש להזכיר, שעודף אגו לא תמיד עבד יחד. צריך גם מאמן שיכול לנהל את כל זה…

 

ובפינתנו – לא לוקחים את עצמנו ברצינות מדי

והפעם, שחקני הקליפרס מתעללים בתקשורת.

האירוע הוא מסיבת העיתונאים המסורתית, אחרי משחק מספר 6 בו הקליפרס הפסידו לווריורס ואת הסדרה כולה. משחק שבו קווין דוראנט היה בלתי עציר (קבר 34 נק' במחצית הראשונה וסיים עם 50).

על הבמה (או על המוקד, בעיני המתבונן) שני שחקני הקליפרס, לו וויליאמס (מימין) ופטריק בוורלי (משמאל) שלא עושים חשבון לכתבת האומללה (נדמה לי, מטעם ESPN).  זה הלך כך:

ברשותכם/ן, תמללתי את זה למזרח תיכונית:

כתבת: "מה הייתם עושים טוב יותר על מנת להאט את קווין (דוראנט), במיוחד במחצית הראשונה?"

בוורלי: (ממלמל לוויליאמס – אני אענה על זה) "מה את חושבת ?" (צחוק בקהל)

בוורלי: "שיחקת כדורסל פעם? מה את חושבת? בכנות. אני שואל בשיא הכנות. את צופה הרבה בכדורסל, את הרי מערוץ ESPN, מה את חושבת? זה הרי קווין דוראנט!!"

וויליאמס: "אני מבטיח שניסינו" (צחוק בקהל)

בוורלי: "זה לא שזזנו הצידה או משהו כזה. זה לא שאמרנו לו, בנאדם, תן לנו 50 נקודות הלילה, בוודאי שלא. הוא חתיכת שחקן והזריקות שהוא זרק היו ממש מאתגרות"

בוורלי (ממשיך להציק לכתבת): "ואם את היית המאמן שלנו, מה היית אומרת לנו לעשות?"

וויליאמס: "ניסינו כל דבר אפשרי (צחוק בקהל), באמת שניסינו. היו לנו כמה תוכניות של סגירה ושמירה רק בשביל KD..."

בוורלי (מתפרץ): "וזה לא עבד !" (צחוק בקהל)

 

וויליאמס: (מנסה לתת תשובה קצת עניינית) "….כן, לעיתים יוצא לך להיתקל באנשים מיוחדים וזה לא ישנה מה תשלח עליו. שום תכנון מקדים לא יעזור, אין שום דבר שאפשר לעשות עם אנשים מיוחדים. הוא (דוראנט) אחד מהם והוא הראה את זה הלילה. כשהוא יוצא עליך באמירה ש-אני קווין דוראנט ואני יודע מה אני יכול לעשות ואני יכול לזרוק ולקלוע מעל לשחקנים האלה ששומרים עליי- וכך הוא עשה, אז אי אפשר להאשים אותנו שנכשלנו בלשמור עליו. הוא שחקן על ברמה עולמית והוא הוכיח את זה. הוא הוכיח בדיוק את מה שאנשים חושבים עליו, הוא הוכיח את מה שהוא חושב על עצמו ואיך לך מה לעשות כנגד זה"

מה אני אגיד לכם – כנות זה דבר חשוב, אך כשחושבים על מצבו הבריאותי של אותו דוראנט היום, זה נותן פרופורציה אחרת, איפה הוא היה ואיפה הוא יהיה. בכל אופן הבחור הלך לנטס – נאחל לו רפואה שלימה!