באיירן מינכן, אלופת אירופה, היא אולי הקבוצה החזקה ביותר בעולם כיום והפייבוריטית לזכייה חוזרת בליגת האלופות גם השנה, אך מבט עמוק יותר על מבנה הסגל של הבווארים מרמז על בעיות קשות שעלולות להתגלות בטווח הזמן הקרוב, שיחלו להתעורר כבר בקיץ הקרוב. אם באיירן מינכן תמשיך לתת קרדיט לחסן סליהמידזיץ', היא עלולה למצוא את עצמה מהר מאוד בעשור אפל, אחרי שנים מצוינות.
הבעיה המיידית בקבוצה היא ההגנה. עמדת המגן הימני בקבוצה פשוט מופקרת. בנז'מין פבארד חלש משמעותית בהשוואה לשאר שחקני ההגנה של המועדון ונמצא בירידה דרמטית העונה. הוא לא הצליח לבצע אפילו דריבל אחד מוצלח במשך עונה שלמה, לעומת 26 בעונה החולפת, אחוז הדיוק בהגבהות שלו ירד מ-28.8% ל-11.5% והוא סיפק השנה בישול אחד בלבד. מספרים איומים בהשוואה לג'ושוע קימיך ופיליפ לאם שאיישו את העמדה לפניו. בונה סאר, שהובא לתגבור העמדה ביום האחרון של מועד ההעברות, פשוט לא נראה כמי שמתאים לשחק במועדון מוביל כמו באיירן מינכן.
אם הבעיות בהגנה היו מסתכמות בפבאר, באיירן הייתה יכולה להיות שקטה, אך המצב אצל הבלמים חמור אף יותר, גם אם מסיבה אחרת. דויד אלאבה וג'ום בואטנג מסיימים חוזה בקיץ. נראה שאלאבה לא מעוניין להאריך חוזה ויעזוב בקיץ, וג'רום בואטנג יועזב בקיץ ע"י ההנהלה, אע"פ שהצהיר על רצונו להיכנס למו"מ עם המועדון. בואטנג זוכה לתמיכה של האנזי פליק, אך הסכסוך התמידי בין פליק לבראצו (סליהמידזיץ') לא תורם לסוגייה. הבלם השלישי, ניקלאס זולה, מסיים חוזה בקיץ 2022 ונמצא בירידה חדה ביכולתו העונה. טרם הוחלט אם להיכנס למו"מ מול זולה, ומתוך הנחה שבאיירן לא תרשה לשני שחקנים בעלי שווי שוק גבוה כמו אלאבה וזולה לעזוב אותה בחינם תוך פרק זמן כל-כך קצר, יש להניח שזולה עלול להימכר בקיץ. המשמעות, אם הדבר לא הובן עד כה, היא שאלופת אירופה עלולה לאבד 3 בלמים תוך מועד העברות אחד.
בעיה נוספת ולא פחות חמורה היא השילוש העוצמתי בבאיירן בדמותם של מנואל נוייר, רוברט לבנדובסקי ותומאס מולר, שמהווים את ליבת המועדון והשחקנים החשובים ביותר בשיטה. שלושתם מבוגרים ואע"פ שהם ממשיכים לספק יכולת מצוינת, העובדה שלא מכשירים להם מחליפים עלולה לפגום קשות במועדון. אלכסנדר נובל הגיע בקיץ לקבוצה כדי להתחיל בהכשרה להחלפתו של נוייר, אך לא משחק יותר מדי בינתיים, בעוד לא נראה שללבנדובסקי ומולר יש יורש. על-אף שהם בני 32 ו-31, לא נראה שמחלקת הנוער קרובה אפילו לגדל להם מחליף. לכאורה, נראה שהפתרון עבור לבנדובסקי פשוט. בעוד הפולני מסיים חוזה בקיץ 2023, עת יהיה בן 35, ארלינג האלאנד מדורטמונד יסיים את חוזהו הנוכחי בקיץ 2024, אך מישהו מסוגל לדמיין את באיירן הנוכחית משלמת 75 מיליון אירו על שחקן?
לירוי סאנה, שאמור היה להיות הרכש הנוצץ של הקבוצה, לא פוגע בינתיים. על-פניו, הדבר הגיוני שכן סאנה חווה קריעה ברצועה, פציעה שנחשבת לאחת הקשות ביותר עבור כדורגלנים וסבל מפציעה נוספת בתחילת העונה. יחד עם זאת, הדבר מעלה שאלה האם סאנה מסוגל לחזור ליכולת שאפיינה אותו לפני שספג את הפציעה הקשה. בהסתכלות כללית על הסגל, לבאיירן מינכן יש עדיין 11 שחקנים פותחים מצוינים, אך קיים פער עצום בין הקבוצה הראשונה לבין הקבוצה השנייה. הדבר נחשף בין היתר בעקבות הפציעות של ג'ושוע קימיך ולאון גורצקה שגרמו לקורנטן טוליסו ומארק רוקה להראות את הפערים העצומים בינם לבין שני הקשרים הפותחים במינכן.
אז מה הפתרונות?
סוגיית ההגנה: שני הצעירים, כריס ריצ'רדס וטאנגוי קוסאי, לא שיחקו העונה כמעט בכלל, כאשר הצרפתי חווה פציעות קשות בזו אחר זו. באיירן תצטרך לשאול את עצמה מה המועדון מתכנן עבור שני אלה, אך להתכונן בכל מקרה להחתמה של בלם מוביל אחד לפחות. כל הדרכים מובילות לדאיוט אופמקנו, הבלם הצרפתי הנהדר של ר.ב. לייפציג. אופמקנו אמנם חתום עד קיץ 2023, אך בקיץ הקרוב ניתן יהיה להפעיל סעיף שחרור של 42 מיליון אירו כדי לרכוש אותו מלייפציג. מדובר בבלם צעיר, מוכשר ומוכח שמכיר את הבונדסליגה וצפוי להשתלב היטב במועדון הפאר הבווארי. אפשרות נוספת לעמדת הבלם תהיה לוקאס קלוסטרמן בן ה-24 מלייפציג שיכול לשחק גם בעמדת המגן הימני. ההיכרות שלו עם שאר שחקני נבחרת גרמניה עשויה להוות יתרון.
סוגיית ההתקפה: קשה לומר שהדבר לא היה צפוי ובכל זאת, נראה שטימו וורנר וקאי האברץ פשוט לא מסתדרים בצ'לסי ובפרמייר-ליג. סביר להניח שוורנר יוכל להירכש מצ'לסי במחיר נמוך בהרבה מזה שבאיירן תצטרך לשלם עבור שירותיו של ארלינג האלאנד, ואילו קאי האברץ מתאים לשחק כמחליפו של תומאס מולר, גם אם לא מתופקדים בדיוק באותה צורה במערך.
כתוב טוב ומעניין.לדעתי יש רק שני שחקנים שאין להם תחליף ואלו קימיש ולבנדובסקי. בתוספת נוייר אין בעיה בשנתיים הקרובות ואם סוגרים עניין עם אלאבה ומביאים את אופמקנו כפי שציינת אז 90 אחוז מהעסק סגור.