מה נשתנה ה"אול-סטאר" הזה – כל מה שצריך לדעת על תחרויות האולסטאר

האמת, שלא הרבה השתנה. אולי בעצם קצת. בכל זאת, עונה תחת מגיפה וכל מיני דברים מתנהלים אחרת. לראשונה ולאור המצב, האירוע המדובר, שייערך ב- 7 במרץ באטלנטה, צומצם ובמקום להיפרס על פני סוף שבוע שלם, הוא ירוכז בערב אחד, אבל עם מרבית מהתוספות הנלוות כפי שהתרגלנו בעבר.

לרגל המאורע, צללתי קצת להיסטוריה של המופע הזה, על מרכיביו השונים ובסוף גם נגיע להווה. הבה נתחיל מהמעניין אל העוד יותר מעניין.

שביעי ואחרון לברון גיימס וסטף קרי
Credit to official NBA Facebook page

 

אתגר הכישורים

מרכיב זה קיים בטורניר האולסטאר מאז שנת 2003, כלומר זו תהיה שנתו ה- 19. עד שנת 2014, המנצח היה נקבע על פי מהירות ומאז 2015 עברו לשיטה של טורניר נוק-אאוט, שבו מתחילים שמונה שחקנים ושניים נפגשים בגמר, לקרב על התואר. בתואר המוכשר היו שלושה שחקנים שזכו פעמיים, סטיב נאש, דוויין ווייד ודמיאן לילארד. האתגר הזה בדרך כלל מבוצע על ידי גארדים, מרביתם המוחלט רכזים.

בשנים האחרונות, הצטרפו לחגיגה גם החבר'ה מהקו הקידמי, כאשר הראשון שבהם הוא קארל אנת'וני טאונס (מינסוטה) שמשחק בעמדת סנטר וזכה באתגר הכישורים בשנת 2016. מאז זכו כמה פאואר פורוורדים, כמו, פוריזינגיס (ניקס) בשנת 2017, טאטום (סלטיקס) שזכה בשנת 2019 ובאם אדבאיו (מיאמי) שזכה בשנה שעברה. הפיזור בין הקבוצות בתואר זה, רחב למדי ורק קבוצה אחת מתהדרת בשלוש זכיות, מיאמי היט עם הפעמיים של ווייד ועוד אחת של אדבאיו משנה שעברה.

 

תחרות ההטבעות

החלק הזה של הטורניר קיים במתכונתו הנוכחית מאז 1984 והתרחש 35 פעמים. נייט רובינסון של הניקס מחזיק בהכי הרבה זכיות, פעם אחת בשנת 2006 ופעמיים ברצף בשנים 2010-2009. עוד חמישה שחקנים זכו פעמיים בתחרות זו לאורך השנים: ווילקינס (אטלנטה), ג'ורדן (שיקגו), מיינר (מיאמי), ריצ'רדסון (ווריורס) וזאק לאבין (מינסוטה). אבל אני חושב (בתור אחד שגדל בשנות ה-80') שאחד הזוכים הבולטים והמפורסמים הוא בחור שגובהו בסך הכול 1.70 מטרים ובהיותו שחקן רוקי של אטלנטה, עשה ספאד ווב היסטוריה בשנת 1986 כשזכה בתואר מלך ההטבעות, מול חברו לקבוצה, זוכה השנה הקודמת, דומיניק ווילקינס. ואתם חייבים לצפות בדבר הזה.

מבחינת מועדונים, 17 קבוצות שותפות לזכיות בתחרות זו, אבל יש שתיים שהצמיחו 4 תארים כל אחת, הניקס, עם השלושה של רובינסון ואחת של קני ווקר וגם אטלנטה, עם האחת של הספאד פלוס שתיים של ווילקינס ובהמשך, אחת של ג'וש סמית'. מיאמי היט, עם מחזיק התואר הנוכחי, דריק ג'ונס ומינסוטה, עם השתיים של לאבין, הנפיקו 3 זכיות כל אחת.

 

 

תחרות השלשות

החלק הזה בסוף השבוע המסורתי של האול-סטאר התקיים 34 פעמים מאז עונת 1986. שני שחקנים זכו בתחרות 3 פעמים, לארי בירד (סלטיקס) משנת 1986 ועד 1988 וקרייג הודג'ס (הקולגה של הג'ורדן) משנת 1990 ועד 1992. עוד ארבעה שחקנים זכו בה פעמיים. עובדה מעניינת נוספת, היא שכל מי שזכה יותר מפעם אחת, עשה זאת ברצף. הפעם האחרונה שזה קרה, הייתה בשנים 2008-2007 על ידי ג'ייסון קאפונו, שהיה היחיד לזכות עם שתי קבוצות שונות (מיאמי וטורונטו). אותו קאפונו, גם מחזיק בציון הגבוה ביותר כאשר בשנת 2008 השיג 83% מהנקודות האפשריות בתחרות. בהישג הנמוך ביותר (43%) מתהדר ג'ף הורנסק (יוטה) שזכה בשנית, בשנת 2000. מחזיק התואר הנוכחי של אלוף השלשות הוא באדי הילד, הקלע של סקרמנטו, שהיה חלק מהטרייד בשנת 2017 מול ניו-אורלינס, תמורת קאזינס וכספי (שהחזיק שם פחות משבוע).

 

משחק ה- All-Star

עד שנת 2017, היה נהוג להרכיב נבחרת מנציגי קבוצות המערב מצד אחד ומצד שני שחקנים מקבוצות הצד המזרחי. המאזן משנת 1951 ועד 2017 (בשנת 1999 לא התקיים משחק עקב השבתת הליגה) הסתכם ב- 29 ניצחונות לקבוצת המערב מול 37 של קבוצת המזרח.

החל משנת 2018, נחתם הפרק הזה של מערב מול מזרח בהיסטוריה של הליגה ונקבע כי השחקן שידורג הגבוה יותר באזור שלו, יוגדר כקפטן הקבוצה ויוכל לבחור לעצמו צוות ככל שירצה, ללא קשר לאזור. למשל: קבוצת לברון, ששיחק במערב, בשנת 2019, בחר איתו לחמישייה, שניים מהמערב ושניים מהמזרח מול קבוצת יאניס המזרחי, אשר לקח איתו גם כן, שניים מהמערב ועוד שניים מהמזרח. תואר ה- MVP של משחק האול-סטאר נקרא כיום על שמו של קובי בריאנט שזכה בו ארבע פעמים, הכי הרבה בקטגוריה הזו יחד עם בוב פטיט של שנות החמישים העליזות מקבוצת סנט-לואיס הוקס.

 

שינוי מעניין נוסף, עם פורמט המשחק עצמו, קרה החל משנה שעברה: במקום משחק רגיל, שיימשך ארבעה רבעים, משחקים את שלושת הרבעים הראשונים, כל אחד בפני עצמו. קבוצה שמנצחת רבע, זוכה לתרום סכום של 100 א' $, למטרות צדקה כבחירתה (יש כמה מטרות שהוגדרו מראש). לאחר שלושה רבעים, משתמשים בתוצאה שנצברה, מוסיפים 24 נקודות לניקוד הגבוה מבין שתי הקבוצות וקובעים מספר זה בתור היעד לסוף הרבע הרביעי. למה 24? לכבודו של בריאנט, שזה היה מספר חולצתו בעשור האחרון. כלומר, לא משחקים על זמן, אלא הקבוצה שתגיע ראשונה ליעד הנקודות, תנצח את המשחק ותזכה לתרום עוד 200 א' $ למטרה נעלה כבחירתה. כך למשל, בשנה שעברה, קבוצת לברון ניצחה את קבוצת יאניס ברבע הראשון (41-53) וזו של יאניס ניצחה בשני (30-51), ברבע השלישי היה תיקו (41) ובפתיחת הרבע הרביעי התוצאה עמדה על 124-133 לקבוצת יאניס. היעד לניצחון נקבע על 157 (24+133) וקבוצת לברון הצליחה לסגור את הפער עם 22-33 ולנצח 155-157.

אז מי יותר טוב ?

רובנו צמחנו לתוך הדיון הקבוע של איזה צד בארה"ב דומיננטי יותר והנתונים מדברים בעד עצמם, אך אם נסתכל במגמות, לאורך שבעים השנים האחרונות ואם ללמוד ממשחקי האול-סטאר, אז ניתן לומר שהמזרח היה חזק יותר בשנים הראשונות של הליגה והמערב הלך והתעצם. שיזפו נא עיניכם בגרף של תארי האול-סטאר לאורך השנים בחלוקה לעשורים וראו איך המזרח היה דומיננטי בשנות ה- 50' ועוד יותר בשנות ה- 60', כאשר מתחילת שנות האלפיים, המערב שלט באופן מוחלט.

NBA Allstar title by conf and decade

NBA champ by team conf and decade

שימו לב לקשר הלא מפתיע לחלוקת תארי האליפות של הליגה לאורך התקופה. גם כאן המזרח היה מאוד חזק, בשנות ה- 50' ובשנת ה- 60' (השלטון הבלתי מעורער של הסלטיקס), שנות ה- 80' היו יותר מאוזנות (עם היריבות של הלייקרס מול הבוסטונאים) והבלחה אחרונה של המזרח (בזכות ג'ורדן והבולס) בשנות ה- 90' וכאמור מאז תחילת המילניום הנוכחי, זה של המערב (בעיקר הלייקרס והספרס), כמעט לגמרי.

 

עם הפנים לעוד שבועיים

וכעת להווה. הגיע הזמן לשמוע בתכל'ס מה עם משחק האול-סטאר לעונת 2021 הקרב ובא. אם כן, שני הקפטנים שנבחרו, הם, לברון ג'יימס מן המערב (עבורו, בפעם הרביעית ברציפות מאז פרוץ השיטה הזו) וממזרח, קווין דוראנט. ב- 4 במרץ, ייערך מיני דראפט שבו שני הקפטנים יבחרו לעצמם צוות, מתוך השחקנים שנבחרו בהצבעה משוקללת של הקהל, המדיה והשחקנים עצמם. המשקל של הצבעת הקהל הוא כפול לצורך הציון הסופי. למי שלא יצא להצביע בעצמו, אספר כי החלוקה בשלב ההצבעה היא למזרח ומערב ובכל אזור לקו קדמי וגארדים. ואלה החמישיות בכל אזור, כפי שעלה מההצבעות השונות (כאמור, אלה לא החמישיות למשחק עצמו):

AllStar2021 EAST starters
Credit to "NBA" Facebook page

 

AllStar2021 EAST starters
Credit to "NBA" Facebook page

 

אגלה לכם שהצצתי בטבלאות אשר מפרטות את הצבעת הקהל, המדיה והשחקנים וכמה תובנות לפניכם:

  • שלושה מארבעת המובילים בקטגוריות, זכו לתמימות דעים. יוצא דופן דוראנט, שקיבל רק ציון 3 מהמדיה. חוץ מאלה, הייתה הסכמה של ציון 3 על הארדן ו-5 על פול ג'ורג'. 
  • בכל הקטגוריות, עד למקומות 7-8, מה שהקהל דירג בהצבעה שלו, כך היה לבסוף.
  • השחקן עם הכי הרבה פערים, היה מקולום של פורטלנד, עם ציון 5 מהמדיה, 10 מהקהל ורק 14 מחבריו. גם רודי גובר של יוטה, שקיבל 4 מהמדיה סיים רק 9 אחרי ציון 7 של הקולגות וציון 12 מהקהל.

אז מה נשאר? לחכות למר קווין ולמר לברון שילקטו סביבם צוות מסייע (מבטיח לעדכן) ונצאה אל הדרך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח