עונת 2015/16 הסתיימה במפח נפש עבור מכבי ת"א. בשבוע אחד איבדה הקבוצה את שני התארים המרכזיים בהם החזיקה – אליפות וגביע, ובשבועות הבאים נפרדה גם מהמאמן המצוין פיטר בוס ולא פחות חשוב, מהכוכב הבלתי מעורער והמוציא לפועל הכמעט יחיד שלה בעונה זו ובקודמותיה – ערן זהבי. את הקיץ של 2016, ממש כמו בשנים שקדמו לו, בילתה הקבוצה בבניה מחדש של הקבוצה לאור העזיבות והצורך להתרענן. אך בעוד הכסף עבור הרכש המשיך לזרום, משהו נתקע במכבי.

מה שעבר על מכבי מקיץ 2016 ועד פאתי קיץ 2017, הוא לא פחות מסחרור של איבוד עשתונות, שלא רק הביא את מכבי ת"א לנקודת ההתחלה, דהיינו טרם הבאתם של קרויף ושלישיית גרסיה, אלא אפילו עד לימי נמני ואיווניר העליזים והזכורים לשמצה. כי מכבי ת"א של קיץ 2017 היא קבוצה ללא מאמן, ללא מנהל מקצועי, ללא מנכ"ל וללא בעלים. מכבי ת"א היא כאוס, קבוצה חסרת דרך וחסרת כיוון. למה? אסביר.

הכל מתחיל עוד בעונת 2014/15. אז, מכבי ת"א הפכה למלכה של הליגה. הראשונה לקחת את כל התארים בעונה אחת, תוך הפגנת תצוגת כדורגל מרשימה במיוחד בגמר הגביע מול סגניתה בליגה. אך כפי שמכבי חטאה בחטא היוהרה בסוף עונת הדאבל בשנת 1996, אז נפרדה הקבוצה בבושת פנים מדרור קשטן אחרי שהביא דאבל נהדר, רק כדי לחזור לכדורגל האפרורי של אברם גרנט, החליטה הקבוצה, בראשות ג'ורדי קרויף, להיפרד מפאקו אייסטרן, ומאז נחתו במכבי עוד ארבעה מאמנים בשתי עונות.

בהמשך, מכבי גילתה כי עליה למצוא תחליף לאצטדיון בלומפילד לאור השיפוצים הקרבים. לו הייתה מכבי ת"א קבוצה רצינית, הייתה מבצעת בדיקה פשוטה ורואה שבמשחקי הרדיוס שאירחה הקבוצה בנתניה (ולא חסרו כאלה) אוהדי הקבוצה פשוט סבלו. בקריאות ברשתות החברתיות ובטוקבקים היתה תמימות דעים – על מכבי ללכת למושבה, גם במחיר של פחות מנויים, אך במכבי לא הקשיבו, והתעקשו על פתרון של בניית יציע במושבה. משהתאכזבו למשמע העלות והבירוקרטיה, נכנעו במכבי וחתמו עם נתניה. והקהל? הצביע ברגליים. התוצאה – לא ביתיות, לא הכנסות ולא קהל.

קרויף, האחראי על בניית הסגל, עשה רושם בשנותיו הראשונות כאחד שמעוניין להנהיג סטנדרטים אירופאים בקבוצה ובתחילה זה היה נראה שהוא מצליח. הוא חסם את חדר ההלבשה לתקשורת, ההדלפות הפסיקו באופן מיידי, התקשורת עם האוהדים השתפרה ונבנה אתר אינטרנט למופת שהיווה בסיס מרכזי להצגת הפילוסופיה של המועדון. בשלב מסוים בדרך, נראה שקרויף החל לאבד את האחיזה. חואן פאבלו הוחלף בבושת פנים מיד עם היוודע דבר עלייתה של הקבוצה לליגת האלופות, מיטרוביץ' הועזב במהירות, קרלוס גרסיה ברח לחתום בטורקיה בלי להודיע לקבוצה, ומאידך קרויף המשיך להיאחז בשחקנים כמו בן בסט, איגיבור ובן הרוש למרות שלא תרמו דבר לקבוצה מבחינה מקצועית. קרויף נכשל כישלון חרוץ בראיה לעתיד – גם עם עזיבתו של ראדי וגם לאור העובדה שלא השכיל להביא תחליפים ראויים לשחקנים המבוגרים בסגל, כמו אלברמן ויצחקי שעדיין משחקים וראדה פריצה וקרלוס גרסיה שעזבו והיוו חלק מהשלד המצוין בעונת הטרבל. את המחיר, שילמה הקבוצה בתארים עם סגל לא מאוזן בשתי העונות האחרונות.

מעבר לבחינה המקצועית גם מהבחינה הערכית נראה כי מכבי ת"א איבדה את הדרך. שני אבני בוחן רציניות היו העונה, אשר בלטו מעל השאר. הראשונה, לאחר ההפסד לבני יהודה באצטדיון בראשל"צ, לאחריו שוחררו תמונות מביכות של חדר ההלבשה לאחר ששחקני הקבוצה הותירו אותו מבולגן ומטונף. אך מסתבר, שזו לא הייתה הפעם הראשונה. בראיון עם שוטא ארבלדזה לאחר פיטוריו, הוא ציין כי כבר במחזור השני, לאחר משחק הקבוצה באשדוד, הוא הובך לראות איך נשאר חדר ההלבשה וכי הוא וג'ורדי ניקו אחרי השחקנים. משפט מפתח בראיון איתו היה "לא יכולתי לומר לשחקנים לנקות". פה, מבחינתי, קבור הכלב. אם מאמן לא יכול לומר לחבורת שחקנים יהירים שמרוויחים סכומי עתק להשאיר חדר הלבשה נקי באצטדיון בו התארחו, מה הפלא שעל המגרש הם נראו כפי שנראו? בשלבים רבים של העונה היה נראה ששחקני מכבי הולכים על המגרש ללא מטרה מיוחדת. יש כאלה שאמרו שזה המאמן, אך בקבוצה נדרשת גם משמעת ומעל הכל ערכים – וכדי להפוך למועדון באמת ענק, נדרשים שחקנים שמכבדים את המערכת בה הם נמצאים.

ואם כבר עוסקים בערכים, אז עולה המקרה השני, בו לאחר ירידת הליגה של הפועל הציגה קבוצת הפנאטיקס את תהלוכת הקבר לציון "מותה" של אותה הפועל. מערכת היחסים בין הנהלת הקבוצה לארגון הפנאטיקס היא רגישה ביותר. מצד אחד, הקבוצה מעוניינת להילחם בתופעות אלימות וגזעניות ופעלה לא מעט, אך מצד שני הארגון מהווה שלד מרכזי בעידוד של הקהל במשחקים הביתיים. עם זאת, שרן ייני, קפטן הקבוצה, אמר בראיון אחרי המשחק כי סביר להניח שאוהדי הפועל היו עושים את אותו דבר במקרה ההפוך. לאוהד מכביסט, משפט שכזה אמור להפריע מאוד. ראשית, אוהדיה השפויים של הקבוצה שמחו עם ירידתה של היריבה העירונית ליגה, אך חשו בחילה לנוכח שריפת בובת תינוק על גבי קבר מאולתר המייצג את מותה של היריבה. היה טוב לו קפטן הקבוצה היה חש גם הוא בחילה קלה ולא עובר על כך לסדר היום. שנית, ממתי קבוצה שהמוטו שלה הוא "אנחנו מכבי מי אתם בכלל?" מסתכלת על מה קבוצות אחרות עושות? ואם אוהדי הפועל היו עושים (ועשו) דברים גרועים מכך, זהו הסטנדרט שאנחנו רוצים להנחיל? אין רע בשמחה לאיד. יש רע במיצג אלים וחסר פרופורציות שנעשה על ידי רעולי פנים. מעשה שנעשה במחשכים, כנראה ידוע למארגניו שלא סביר שיעבור בשתיקה.

העובדה שלמכבי ת"א כבר למעלה משנה אין מנכ"ל והמנהל המקצועי שלה נמצא תדיר על הקו ת"א-ברצלונה משליכה באופן ישיר על איכות הניהול. אם בשנתיים הראשונות של קרויף כל פרט היה חשוב, כמו השקט התקשורתי, החשיבות של כושר השחקנים, הבנייה של הסגל, איכות חדר ההלבשה והערכים שהקבוצה מייצגת, נראה שבשתי העונות האחרונות כל אלה הוקרבו על מזבח הרצון להביא עוד תארים ללא מחשבה לעתיד והביאו למהפך שבגינו באר שבע היא היום הקבוצה הטובה במדינה. נראה שבמקום השאלה האם נעשית כאן בנייה של הקבוצה לטווח ארוך, השאלה הרלוונטית יותר היא – האם גולדהאר בכלל עדיין מתעניין.