לפני 5 שנים הגיע המנהל המקצועי של מכבי תל אביב ג'ורדי קרויף וגרם למהפכה ושושלת של תארים. שתיים מההחתמות הראשונות שלו היו בלם הפועל קריית שמונה, איתן טיבי ומהראן ראדי בן ה-30 מבני סכנין. ראדי חזר לקבוצת נעוריו, כן כן, קבוצת נעוריו, והיה חלק מרכזי באותה עונה שבה החזירה מכבי תל אביב, אחרי עשור שחון, את האליפות לאימפריה הצהובה. הוא סיים את העונה עם 8 שערים וכמלך הבישולים עם 11 כאלה.
אין ספק שהחתמתו הייתה אחת ההחתמות המעולות של הג'נרל מנג'ר הצהוב. מי ציפה שראדי, עוד שחקן נחמד מקבוצות בינוניות בליגת העל ועוד בגיל 30, יהיה המנוע של האלופה הצהובה? בסיום העונה זכה ראדי בהארכת חוזה מוצדקת. אומנם בשתי העונות הנוספות שלו במכבי תל אביב הנתונים הסטטיסטים מעט ירדו, ככל הנראה בעקבות הרוטציה שהובילה לירידה במספר הדקות שלו, אבל בכל הזדמנות שקיבל, הוכיח ראדי כמה נשמה הוא שם על הדשא. תשאלו את ברק יצחקי שזכה לקבל ממנו כדור לאחת המספרות היותר יפות שראינו בכדורגל הישראלי.
טרם פתיחת עונת 2015-2016, ביקש ראדי להשתחרר ממכבי תל אביב ולעבור להפועל באר שבע וכמו שההחתמה שלו היתה רגע של גאונות מבחינת ג'ורדי, השחרור התברר כאחת הטעויות הגדולות, אם לא הגדולה ביותר לדעתי, ולא סתם שחרור, אלא ליריבה הראשית לתואר.
באחת הכתבות פורסם שמהראן טען שההחלטה התקבלה לאחר שראה שסלבישה יוקנוביץ הוחתם למאמן מכבי והחזיר לסגל את בן ארצו ניקולה מטרוביץ שממנו מאוד החזיק ולכן חשש לדקות המשחק שלו. קרויף, שאחת מגדולותיו היא יכולת הבנת נפשם של השחקנים והיכולת להגיע ולגעת בכל אחד, הסכים לשחרר את הקשר המוערך להפועל באר שבע, אבל לא נראה לי שג'ורדי אכן שחרר את ראדי רק בגלל שביקש. ג'ורדי יודע איך להתמודד עם שחקנים שהוא חפץ ביקרם ולשכנע אותם להישאר ולהוכיח לכל מאמן שמקומם על הדשא. להערכתי, הפעם, ג'ורדי שהבין לנפשו של ראדי, נכנע לקומץ הגזעני ולא רצה להשאיר את ראדי להתמודד איתם.
קיץ 2014, טרם תחילת עונת 2014-2015, מדינת ישראל היתה שקועה עמוק במבצע צוק איתן ובלחימה בעזה מול החמאס. תקופה שאופיינה במתיחות רבה וכמו בכל תקופה כזו, לצערנו, הרבה רפש מתגלה. מספר אוהדי מכבי תל אביב החליטו שמהראן ראדי, ערבי מוסלמי, כנראה "אשם" ונגררו למסע הקנטות שלשיאו נחשפנו כולנו במשחק הקבוצה בקפריסין. מכבי כמובן גינתה את האירועים הללו ואף דאגה שאותם אוהדים יתפסו ויענשו, אבל אין ספק שהנזק נעשה ויכול להיות שאף הזיק גם לחדר ההלבשה של הקבוצה.
חשוב לציין שהיה מדובר בקומץ קטן מאוד של אוהדים שלהערכתי בכלל לא השתייכו לארגון המעודד ורובו הגדול של הקהל העריך ועודד את השחקן, אבל אין ספק שקומץ קטן יכול לעשות נזק גדול ועל המציאה קפץ ברק בכר שביצע בינגו של החתמה, בדיוק כמו קרויף 3 שנים קודם לכן. ברק קיבל שחקן מוכח עם 3 אליפויות. הוא גם זכר היטב איך כמה שבועות קודם לכן, ראדי עוד תקע לאותה ב"ש את המסמר האחרון בגמר הגביע ב-6:2 הענק של הצהובים שסיימו את אותה עונה עם טרבל היסטורי.
ראדי בגיל 35 אוטוטו, מוכיח אחרי שתי עונות בב"ש יכולת פנטסטית וגם בקבוצה העמוקה בליגה, הוא מתמודד על מקום ברוטציה (מה שמוכיח לדעתי שסיבת העזיבה האמיתית את מכבי תל אביב אינה באמת פחד מתחרות) ועושה זאת בהצלחה רבה. העונה הוא רשם כבר 8 שערים ו-8 בישולים. תראו לי עוד קשר 50/50 עם סטטיסטיקה כזו! כבר 5 שנים שהוא אקס פקטור אמיתי לכל קבוצה שרצה לאליפות.
לא מזמן ציין ראדי שהתקשורת לא רואה בו כוכב. אני חושב שבסוף העונה, ככל הנראה עם אליפות חמישית רצופה בכיס, ראדי יוכיח לכולם שהוא שחקן גדול כשהתשובה הטובה ביותר תהיה ארון התארים הפרטי שלו בבית. עד היום אני, וכמוני כנראה 90% מאוהדי מכבי תל אביב, מבכים את עזיבתו של מהראן ראדי, אחד השחקנים השקטים, היציבים והמשקיעים בכדורגל שלנו. שמעתי הרבה אוהדים שטוענים ומאמינים שמכבי תל אביב איבדה את האליפות בשנה שעברה בגלל שחרור פאקו אחרי הטרבל, בדיוק כמו שחרור קשטן אחרי הדאבל בשנות ה- 90. אולי אותם אוהדים יעשו חשבון פשוט ויבינו שאיבדנו את האקס פקטור של הכדורגל הישראלי.
אני באמת מקווה שכל הקהל הצהוב, גם אלו שפגעו בו וגם אלו שלדעתם יש היגיון לשיר בסוף כל משחק שירים שמכילים טקסט על אונס כלשהו, יתרכזו בלעודד את השחקנים והקבוצה. תתמקדו באהדה ואהבה לקבוצה ולשחקנים, המטרה היא הנאה ותארים, חבל שנפסיד עוד שחקנים כאלה נהדרים.
