קצת לפני סוף עונת 2016-17 יצא עשן לבן מקאזה מילאן (המשרדים והמוזיאון של מילאן) – סילביו ברלוסקוני הודיע על סוף העידן המפואר שלו ברוסונרי. ההודעה הייתה צפויה כי העסקה נסגרה כמה חודשים לפני, אך בעקבות הקפאת ההליכים שהטיל ברלוסקוני על העסקה חיכו האוהדים והצוות בחוסר וודאות במשך שנה. מילאן, כמו יריבתה הגדולה אינטר, עברה לידיים סיניות.
חלון ההעברות של קיץ 2017 שייך ללא ספק למילאן שהתחדשה בלא פחות מ-11 שחקנים חדשים, ההפתעה הגדולה ביותר הגיעה עם העברתו של לאונרדו בונוצ'י, מי שנחשב לאחד מהבלמים הטובים בעולם. זה המשיך עם קומבינת משפחת דונארומה, בתנאי להחתמת ג'יאנלואיג'י הצעיר על חוזה חדש, דרשה משפחת דונארומה כי האח המבוגר אנטוניו יחתום גם הוא בקבוצה לאחר עונה באסטראס טריפוליס היוונית. בשביל המילאנזים העסקה הייתה משתלמת, החתימה של ג'יג'ו דונארומה על חוזה, לאחר מאבקים ארוכים עם סוכנו ומשפחתו, סומנה כסוג של העברה גדולה.
בפתיחת העונה זה היה נראה מבטיח במשחקים קלים מול שקנדיה במוקדמות האירופית, 3:0 מצויין מול קרוטונה ומול קליארי. שבוע לאחר מכן נדלקה הנורה הראשונה נגד לאציו שפשוט פירקה את הגנתו של בונוצ'י 4:1, וינצ'נזו מונטלה, בניהול רע של המשחק, הובס על ידי סימונה אינזאגי (האח של). לאחר המשחק תרגל המאמן מערך של 3 בלמים (3-5-2) שסיפק שני ניצחונות בליגה, אך הצרות חזרו במשחק נגד סמפדוריה.
במילאן התחילו להבין את אחת מהטעויות הגדולות ביותר העונה: כל החלוצים הינם חלוצי רחבה (9). פטריק קוטרונה, שעלה מהנוער כבר בעונה שעברה, הראה יכולת משכנעת ב4-3-3 בפתיחת העונה, קלאיניץ' היה חיית רחבה בפיורנטינה ואנדרה סילבה בחור גבוה וחזק שרק מחכה להרמה כדי להכניע את היריב. הבעיה היא שבמערך כזה אתה חייב ליד אחד מהחלוצים האלה מישהו יצירתי עם דריבל וראיית משחק טובה. לאינזאגי היה את שבצ'נקו, לזלאטן היה את אדריאנו ולטרזגה היה את דל פיירו, ושיתופי הפעולה האלה הובילו לתארים רבים. במילאן ניסו את אופציית סוסו, שהיה אחד מהמצטיינים בעונה הקודמת. בהפסד מול רומא פתחו קאליניץ' וסילבה שהציגו התקפה איטית, ומול אינטר נראה השיפור בצורה משמעותית כאשר שוב סוסו פתח כחלוץ, התקפת מילאן נראתה טוב למרות ההפסד הדרמתי 3:2. אך עדיין, אם הרוסונרי רוצים הצלחה והתברגות בצמרת, אופציית סוסו לא תתאים לאורך זמן. ניכר שהעמדה לא נוחה לו ומשהו חסר שם. מילאן חייבת בחלון הבא להחתים חלוץ טכני ומהיר שיוכל להביא את השינוי.
אך איכות הכדורגל של מילאן הינה הצרה הקטנה ביותר העונה. אחת מהצרות האלו היא שחברת ההלבשה אדידס, שמלווה את הקבוצה מ-1998, הודיעה על הפסקת החוזה בסוף העונה. פומה חתמה על החוזה ותהיה המלבישה של המועדון. היציבות הכלכלית מתערערת כאשר גם חברת המכוניות אאודי הפסיקה את החוזה בצורה פתאומית. מנכ"ל מילאן מרקו פאסונה הציג בפני אופ"א תוכנית עסקית אשר תעמוד בתנאי תקנון הפייר פליי. במילאן הוציאו 194 מיליון יורו על החתמות ומכרו בשווי ב32 מיליון, הבדל גדול שעלול ליצור בעיות גדולות בעתיד.
המצב הזה מזכיר את התקופה הקצרה של אמיר כבירי כבעלי הפועל תל אביב, בהפועל ציפו לשינוי גדול ואולי תקווה לשינוי, אך הניהול הכושל של כבירי הוביל אותם לירידה כואבת. האם הונג יונג לי הוא אמיר כבירי הסיני? הזמן יגיד, אך המצב יכול להשתנות לטובה רק עם הצלחה מקצועית. כמות המנויים חזרה לעלות, הצלחה של מילאן בליגה האירופית ובליגה בפרט תסמן הצלחה כלכלית שתוביל לשינוי. כרגע זה נראה רע, אך אחרי הדרבי אפשר להיות אופטימים. הרוסונרי עוד יראו טוב והיריבה הכי גדולה שלה באירופית זאת ארסנל שגם היא ביכולת רעה. אם מילאן תצליח לזכות בליגה האירופית או לגרד את המקום הרביעי שמוביל אוטומטית לליגת האלופות, ההכנסה שלהם תהיה גבוהה ומשם המשך ההתאוששות והחזרה למרכז הבאה תישמר. אך במידה ומילאן תמשיך לדשדש, גם הבעיות הכלכליות יתחילו לצוף…