עושה רושם שגם ונגר מבין את זה. הוא קורא ושומע את הביקורת המתגברת. הוא רואה שהיציעים במשחקים האחרונים מתרוקנים, ומרגיש את הייאוש והאדישות ביציע. לכן, הוא מנצל את חלון העברות של ינואר כדי לנסות ולהציל את העונה בליגה

האפרוריות והעובדה שהכוכב הגדול הוא בכלל שוער, גרמו לכישלון. לדוגמא, במונדיאל 2006 למרצ'לו ליפי המאמן היה כאב ראש בהתקפה בדמותם של דל פיירו, טוטי, אינזאגי, לוקה טוני, גילארדינו ויאקווינטה. להבדיל מליפי, לונטורה המאמן בקמפיין האחרון לא הייתה אפשרות יותר מדי לבחור: אימובילה, גביאדיני, זאזה ובלוטי (עליו עוד נדבר) שהשלימו סגל אפור ומשעמם. בטור זה אערוך לכם היכרות עם שחקני העתיד של איטליה.

איכות הכדורגל של מילאן הינה הצרה הקטנה ביותר העונה. אחת מהצרות האלו היא שחברת ההלבשה אדידס, שמלווה את הקבוצה מ-1998, הודיעה על הפסקת החוזה בסוף העונה. פומה חתמה על החוזה ותהיה המלבישה של המועדון.

עושה רושם שהבעלים הסיני של מילאן, יונגהונג לי, יחד עם מארקו פאסונה ומאסימיליאנו מיראבלי, הגיעו מוכנים למשימה ואין בכוונתם לנוח, עד שמילאן תשוב למקום אליו היא שייכת, לפסגת הכדורגל האירופאי

ישנם שני סוגים של מעברים בין קבוצות כאלה: כשהקבוצות שוות מבחינה מקצועית / תקציבית, מעבר פחות לגיטימי לטעמי, או מעבר בין קבוצות שאינן שוות בשאיפות - מקצועית וכלכלית. עסקת דונארומה, לכשתסגר אם בכלל, תכנס חד משמעית לסוג השני.

והנה, קצת יותר מ-20 שנה עברו ומילאן נמצאת בצד השני של המשוואה הזאת. אייאקס ההיא הייתה אלופת אירופה מכהנת וקבוצה גדולה גם ברמה ההיסטורית, ועדיין אף אחד לא הניד עפעף כשאף אחד מהשחקנים לא נשאר נאמן לקבוצה בה גדל.

יורו UNDER 21 שיתחיל הערב בפולין, לראשונה במתכונת של 12 נבחרות, הוא הטורניר האהוב עליי. הנה כמה שחקנים ששווה מבחינתי לשים עליהם עין באליפות הזאת