איך לשפר (מעט) את הכדורגל הישראלי חלק ב' – שינוי מבנה הליגות

לחלק א' – האם הזרים פוגעים בכדורגלן הישראלי

אחת התופעות שמאפיינות את העשור הנוכחי בכדורגל העולמי היא הגדלה של הליגות והמפעלים האירופאים. הסיבה לכך היא הכסף הרב שמשולם עבור זכויות השידור. בליגת האלופות הכניסו את מסלול האלופות כדי לתת הזדמנות לקבוצות ממדינות קטנות, גם טורניר היורו והגביע העולמי הגדילו את כמות המשתתפות. התוצאה מהתהליך היא ליגות לא הומוגניות, דבר שפוגע באיכות המשחק. גם הכדורגל הישראלי סובל מהבעיה הזאת ולא מעט שחקנים נמצאים בליגה שלא תואמת את רמתם. היום אני אתייחס לאפשרויות לשינוי מבנה הליגות בישראל, במטרה לעלות את איכות הליגה ושיפור השחקן הישראלי.

לא מפרגן פוסט - קהל הפועל תל אביב
"Hapoel cup2012" מאת Sebastian27 – נוצר על ידי מעלה היצירה. מתפרסם לפי רישיון CC BY-SA 3.0 דרך ויקישיתוף – http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Hapoel_cup2012.jpg#/media/File:Hapoel_cup2012.jpg

הקטנת ליגת העל ל-10 קבוצות

הקטנת הליגה הוא לא רעיון שכולם תומכים בו. הסיבות להתנגדות הן שאם תצטמצם הליגה יהיו פחות הזדמנויות לשחקנים צעירים להגיע לליגת העל וגם ימנע ממועדונים קטנים מהלאומית להשתלב בליגת העל. באופן טבעי, גם בעלי הקבוצות הקטנות מתנגדות למהלך הזה. יו"ר בני סכנין, מוחמד אבו יונס, אומר את דעתו לגבי הקטנת הליגה בכתבה באתר וואלה! ספורט בשנת 2016: "14 קבוצות זה המספר הכי נכון לליגת העל ולא צריך לשנות. יש כאלה שחושבים שגם צריך להגדיל ל-16, אבל אני לא בעד. אני לא רוצה להקטין את מספר הקבוצות ולא להגדיל. מה שקורה כרגע זה הכי נכון כדי לשקף כמה שיותר אזורים בארץ ולהביא את הכדורגל לכמה שיותר מקומות. אני משוכנע שמרבית הקבוצות במנהלת יחשבו ככה, כך שאין בכלל מקום לדון בנושא". הקבוצות הקטנות בליגה הן לא בהכרח הקבוצות שיורדות ליגה ומידי פעם יש גם קבוצות מפתיעות כמו הפועל רמת השרון (בעונת 2012/2013) והפועל רעננה (בעונת 2015/2016) שעלו כנגד כל הסיכויים לפלייאוף העליון, אבל עונה אחת טובה של קבוצה לא מצביעה על ההצלחה של הקבוצות הקטנות.

מה עשו הקבוצות הקטנות בליגת העל?

לקחתי את הקבוצות שסיימו מתחת למקום עשירי מאז הגדלת הליגה ל-16 קבוצות בעונת 2009/2010 ובחנתי אותם לפי שלושה פרמטרים: כמות שחקנים צעירים, שחקנים צעירים שהפכו לשחקני הנבחרת הבוגרת ושחקנים צעירים שמשחקים בקבוצה מחוץ לישראל. מתוך 34 הקבוצות שסיימו מתחת למקום עשירי מאז עונת 2009/2010 שיחקו 35 שחקנים צעירים באופן קבוע בהרכב (1.02 שחקנים בממוצע), ארבעה שחקנים שיחקו בנבחרת הבוגרת – אלי דסה מבית"ר ירושלים (עונת 2010/2011), ניר ביטון ממ.ס. אשדוד (עונת 2010/2011), אופיר דוידזאדה (עונת 2011/2012) וקני סייף מהפועל רמת השרון (עונת 2013/2014) וחמישה לגיונרים – ניר ביטון (סלטיק, סקוטלנד), קני סייף (גנט, בלגיה), אופיר דוידזאדה (גנט, בלגיה), מרואן כבהא (מאריבור, סלובניה) ומרק גורמן (טובול, קזחסטן).

ניר ביטון סלטיק
Credit to Celtic Facebook page

הערות לגבי הממצאים

  • אם משווים את קבוצות הצמרת באופן מקביל לקבוצות התחתית בכל עונה (שש ראשונות עד עונת 2011/2012 וארבע ראשונות מעונת 2012/2013) הקבוצות שסיימו בחלק העליון של הטבלה שיחקו עם 37 שחקנים צעירים (1.05 שחקנים בממוצע). אמנם הפערים הם מאוד קטנים, אבל בהסתכלות רחבה יותר צריך להבין שהקבוצות הקטנות צריכות להיות היצרניות הבלעדיות של שחקנים צעירים מכיוון שהשאיפות שלהן הן לא הישגיות לעומת הקבוצות הגדולות שהולכות על כל התארים בכל עונה וחלקן משחקות גם באירופה.
  • חוץ מקני סייף, שאר השחקנים שהפכו לשחקני הנבחרת שיחקו עם אותן קבוצות גם בפלייאוף העליון
  • מתוך 34 קבוצות התחתית שנבדקו, לא פחות מ-13 קבוצות (38%) לא נתנו הזדמנות אמיתית לשחקן צעיר.
  • קבוצות התחתית ששיתפו הכי הרבה שחקנים בעונה אחת הן הפועל חיפה (עונת 2009/2010) ומ.ס. אשדוד (עונת 2015/2016), שתיהן שיתפו ארבעה שחקנים צעירים באופן קבוע.

בנוסף, בדקתי כמה קהל מגיע לראות את הקבוצות שסיימו בארבעת המקומות האחרונים מאז שהליגה משחקת במתכונת של 14 קבוצות (עונת 2012/2013). ממוצע הקהל של ארבע קבוצות התחתית הוא 3273 צופים למשחק, אבל יש כוכבית מאוד גדולה לגבי המספר הזה. אמנם זה לא מופיע כנתון, אבל מי שרואה את משחקי ליגת העל יודע שרוב האוהדים שמגיעים למשחקים האלו הם אוהדי חוץ של המועדונים הגדולים בארץ. משחקי ליגה של שתי קבוצות קטנות לא מושך יותר מאלף אוהדים למשחק.

נתוני קהל ליגת העל
דוגמא לקהל אורח דומיננטי
קרדיט לדף הפייסבוק של "מנהלת הליגות לכדורגל"

בתיאוריה, ליגה גדולה יותר נשמעת כמו רעיון טוב שיכול לקדם את הכדורגל הישראלי, לתת לאוהדים ברחבי הארץ אפשרות ללכת למשחקי הקבוצה בעיר שהם גרים בה או לפחות בעיר סמוכה להם ומתן הזדמנויות רחב יותר לשחקנים אלמוניים לשחק בליגת העל, אבל התוצאה היא שהקבוצות הקטנות רואות את עצמן כקבוצות תחתית עוד לפני שהעונה התחילה ופתאום כמעט בכל מחזור יש "קרב תחתית לוהט" עוד לפני שהליגה פיתחה לעצמה צורה. זו לא האשמה הבלעדית של המאמנים. רוב המאמנים בליגה לא עולים בשיטת משחק הגנתית, אבל התוצרת של שחקני ההתקפה בקבוצות הקטנות בליגה היא נמוכה מאוד. אין מספיק שחקני התקפה ישראלים לליגה של 14 קבוצות ובגלל הלחץ שיש בתחתית אין התקדמות מקצועית אצל השחקנים.

עוד בעיה שנוצרת בעקבות עודף הקבוצות בליגת העל, היא ההיחלשות הקיצונית של הליגה הלאומית. הליגה השניה אמורה להיות המקום הבריא ביותר לאפשר לשחקן צעיר להתפתח. גם בישראל לא מעט שחקנים צעירים משחקים וחלקם גם מככבים בליגה הלאומית, אבל כתוצאה מהגדלת ליגת העל הפכה הליגה הלאומית לליגה ברמה נמוכה מאוד ביחס לליגת העל, קצב המשחק נמוך ומוריד את הרמה של השחקנים בליגה. שחקנים כמו לארי קהינדה, עידו אקסברד, איציק כהן ומוראד אבו ענזה כיכבו בליגה הלאומית והראו יכולת מאוד חלשה בליגת העל. בנוסף, הקבוצות שעולות לליגת העל מבינות שהן חייבות לשנות את הסגל שבעזרתו הן עלו לליגת העל כדי לשרוד בליגה הראשונה.

ערכתי בדיקה בין כל הקבוצות בליגת העל מעונת 2010/2011 עד עונת 2016/2017 והשוואתי את כמות החתמות השחקנים של העולות החדשות לבין כמות ההחתמות של שאר הליגה. התברר שקבוצה שעלתה מהליגה הלאומית לליגת העל מחתימה בממוצע 16.2 שחקנים בעונה לעומת שאר הקבוצות בליגה שמחתימות בממוצע 12.6 שחקנים. לא מעט שחקנים שיורדים לליגה הלאומית לא מצליחים לשחזר את היכולת שהייתה להם בליגת העל ובמקום לשקם את הקריירה שלהם הם רק מדרדרים לליגות נמוכות יותר. גם השחקנים הצעירים שמושאלים לליגה הלאומית מקבוצות ליגת העל לא משחקים באופן קבוע (57 שחקני ליגת העל מושאלים העונה לקבוצה בליגה הלאומית, מספר ההופעות הממוצע העונה של שחקן מסוג זה הוא 15.2 הופעות בליגה מתוך 29 מחזורי ליגה, חלק משחקני הליגה עולים ברוב המשחקים מהספסל).

כדי לשפר את רמת שתי הליגות הבכירות יש לצמצם את הליגות ל-10 קבוצות. כך רמת ליגת העל תעלה ויתפתחו הרבה יותר שחקנים טובים בליגה הלאומית. בנוסף לשתי הליגות הראשונות, רצוי להחזיר את הליגה הארצית שתתקיים גם היא בשיטה של עשר קבוצות ובעצם התהליך לא פוגע באף קבוצה מקצועית. אם כיום יש 30 קבוצות מקצועניות זה יישאר באותה צורה גם במתכונת של שלוש ליגות קטנות. אם יקטנו הליגות יהיה אפשר לעלות מעט את תקציבי המינימום בליגת העל והלאומית וכך יהיה אפשר לחזק את רמת הקבוצות ולאפשר לשחקנים בליגה השניה והשלישית שקט כלכלי ואורך חיים מקצועני.

 

ליגת מילואים/קבוצות ב'

טווח הגילאים הקריטי ביותר עבור כדורגלנים הוא גילאי 18-21, הגיל שבו שחקנים מתחילים לשחק נגד שחקנים בוגרים עם רמת כדורגל וכושר גופני גבוהות הרבה יותר מקבוצות הנוער שהם שיחקו בהן. בעצם זה סוג של התחלה מחדש לשחקן כדורגל שהיה רגיל לשחק באופן קבוע בקבוצת הנוער שלו ומתחיל לחפש מועדון כדורגל שיאפשר לו לשחק כמה שיותר כדי שיוכל לממש את הפוטנציאל שלו. רוב השחקנים לא מוצאים את מקומם בקבוצות מקצועניות בגילאים צעירים ובלא מעט מקרים שחקנים ששיחקו בקבוצות הנוער הטובות ביותר במדינתם הופכים לשחקנים חובבנים. גם בישראל לא מעט שחקנים שהיו מובילים בגילאי הנוער לא הצליחו להפוך לשחקנים בליגת העל. בדקתי  איפה משחקים היום כל השחקנים שהיו שותפים לזכייה בליגת העל לנוער מאז עונת 2009/2010 והתוצאות לא משביעות רצון:

4 שחקנים משחקים בקבוצה מחוץ לישראל טאלב טוואטחה (פרנקפורט, גרמניה), סינטיהו סלליך (מאריבור, סלובניה) מואנס דאבור (גראסהופרס, שוויץ) ושאדי שעבאן (דפורטיבו פלסטינו, צ'ילה)

17 שחקני ליגת העל – סארי פלאח, ברק לוי, רועי קהת, בן בן יאיר, דור מיכה, יניב בריק, שובל גוזלן, עיאד חבשי, עטאא ג'אבר, איסמעיל ריאן, דור חוגי, נטע לביא, רז מאיר, יונתן כהן, מאוויס צ'יבוטה, אליאל פרץ ומתן חוזז

קהת-מכבי-חיפה
קדריט לדף הפייסבוק הרשמי של
מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL

8 שחקני ליגת העל שרשמו פחות מעשר הופעות בליגה בקריירה יוגב עידן, וליד דרוויש, בן שוגל, עמית זנטי, שי בן דוד, יונתן לוי, מוחמד עוואד וחביב אוחיון

36 שחקני ליגה לאומית , 19 שחקני ליגה א', שני שחקני ליגה ב', שני שחקני ליגה ג', 14 שחקני ליגת העל לנוער (מתוכם ארבעה חריגי גיל), שני שחקני ליגת הנוער יזרעאל, ארבעה שחקנים לא פעילים מתחילת העונה ו-13 שחקנים לא פעילים כבר יותר מעונה.

האופציה הטובה ביותר לפיתוח שחקנים צעירים היא דרך קבוצות מילואים שמאפשרות לשחקן להמשיך לשחק בגילאים בוגרים יותר באופן קבוע, לשחק בקצב משחק גבוה יותר ולתת לו להתפתח בקצב שלו מבלי שיהיה לחץ מיותר מקבוצה אחרת שהוא אליה מושאל. אבל חשוב לפני להסביר שיש שני סוגים לקבוצות מילואים:

ליגת מילואים – ליגת מילואים היא בעצם המשך להיררכיה של גילאי הנוער. במידה ושחקן לא בשל עדיין לקבוצת בוגרים הוא ישחק בליגה שמוגבלת עד גיל מסוים (לרוב עד גיל 21) והוא יוכל לצבור דקות משחק רבות, להיבנות מבחינה פיזית בצורה הדרגתית ולהתאמן באופן קבוע עם הקבוצה הבוגרת.

קבוצת ב' (קבוצת מילואים) – קבוצת ב' היא קבוצה שאין לה טווח גילאים מכיוון שהקבוצה משחקת בליגת בוגרים. המטרה בעצם לתת לשחקנים לשחק בגיל צעיר בליגה תחרותית נגד שחקנים בוגרים ובכל זאת לא להסתכל על התוצאות כי מטרת הקבוצה היא לייצר כמה שיותר שחקנים לקבוצה הבוגרת (קבוצת ב' תמיד חייבת להיות לפחות ליגה אחת מתחת לקבוצת האם שלה, במידה וקבוצת המילואים עולה לאותה ליגה, העלייה שלה מתבטלת ואם קבוצת האם יורדת לאותה ליגה של קבוצת המילואים אז קבוצת המילואים יורדת אוטומטית ליגה).

אז מה עדיף ליגת מילואים או קבוצת ב'?

ליגת מילואים או קבוצת ב'

לפי בדיקה של כל המדינות באירופה, אפשר לראות שכמעט חצי מהמדינות משתמשות בפורמט של קבוצות ב', לעומת רק 23% באירופה שיש בהן ליגת מילואים. קבוצות ב' יעילות יותר מכיוון ששחקן בקבוצת ב' "נזרק למים העמוקים בגיל צעיר", הניסיון שלו מול קבוצות תחרותיות ילמדו אותו מה הוא באמת לחץ, הוא ישחק במגרשים קשים מול קבוצות אגרסיביות ובכל זאת המאמן ייתן לו את כל הקרדיט לפתוח בהרכב משחק אחרי משחק גם אם הוא טעה וגם אם יש לקבוצה רצף הפסדים והיא יכולה לרדת ליגה, לעומת שחקן בליגת מילואים שיכול להגיע עד גיל 22 מבלי לשחק אף משחק ליגה רשמי דבר שעלול מאוד לפגוע בהתפתחות שלו כשחקן כדורגל.

הערות לגבי הטבלה

  • בחלק מהמדינות באירופה יש יותר מסוג אחד לקידום שחקנים צעירים (לדוגמה הליגה הרוסית שיש גם קבוצות ב' וגם ליגה עד גיל 21) מדינה כזאת לא תופיע בטבלה פעמיים אלא לפי הפורמט הבכיר יותר (עד גיל 20 הנמוך ביותר וקבוצות ב' הבכיר ביותר).
  • סדר המדינות המופיעות בטבלה הוא לפי דירוג הליגה שלה, לדוגמה ישראל מופיעה שניה בטבלה בקטגוריה של מדינות בלי אף ליגה לקידום שחקנים צעירים זה אומר שהיא הליגה השניה בדירוג בקטגוריה הזאת.

 

ליגת מילואים בישראל

בעבר היתה גם בישראל ליגת מילואים. בעונת 2001/2002 היה ניסיון ליישם את ליגת המילואים שהייתה בנויה מכל קבוצות ליגת העל. לאחר עונה החליטו לא להמשיך את הליגה בטענה שאין מספיק שחקנים ישראלים שיוכלו להכיל עוד 12 קבוצות נוספות. בשנים האחרונות ישנה נכונות של חלק מבעלי הקבוצות להחזיר את ליגת המילואים לישראל, אך עדיין יש מתנגדים למהלך. בעלי הפועל רעננה, אשר אלון, אחד המתנגדים להקמת ליגת המילואים מדבר על הנושא בכתבה של "ישראל היום" בשנת 2017: "אם הקבוצות הגדולות היו כמקשה אחת היינו מוצאים דרך לעשות את זה, אבל הפועל ב"ש וגם בית"ר ירושלים לא רצו את הליגה, אז הורדנו את זה מסדר היום. ליגת מילואים זה מיותר. הייתי בסרט הזה עם נתניה ב־2002 או 2003, אז היה את ליגת המילואים וזה היה ביזיון אחד גדול. לא הצלחנו להביא 11 שחקנים למשחקים, הייתי צריך לקחת שחקנים מנערים א' וב' והיינו חוטפים קנסות. אנחנו לא אירופה ואנחנו לא בנויים לליגה כזאת".

לעומת אשר אלון, ההתאחדות לכדורגל מאוד בעד הקמת הליגה. גורמים בהתאחדות לכדורגל סיפרו ל-ONE בשנת 2015: "מבחינתנו הנושא מבורך וזה צעד ענק. אם במנהלת יאשרו, גם ההתאחדות תתמוך בנושא. אם באמת אנחנו חולמים להיות כמו אנגליה, זו תחילת ההזדמנות שלנו בהקמת ליגת מילואים". כנראה שלא תקום ליגת מילואים בעונה הבאה, אבל ללא ספק מדובר בעניין של זמן, שחקנים ישראלים כמעט ולא צוברים דקות משחק ואין כיום אלטרנטיבה אחרת.

 

ומה עם קבוצות ב'?

מדובר באופציה פחות ריאלית, רוב הקבוצות בארץ לא יכולות להרשות לעצמן להעמיד תקציב לקבוצה נוספת בישראל. בנוסף גם אם קבוצה תרצה להקים קבוצת ב' לא תהיה לה אפשרות כזאת. לפי תקנון "העברת זכויות ניהול בקבוצות כדורגל", של ההתאחדות לכדורגל, אין אפשרות להיות בעלים של שתי קבוצות בישראל.

תקנון רישום
(קרדיט לאתר football.org.il)

למכבי תל אביב יש כיום הסכם שיתוף פעולה לגבי השאלת שחקנים עם בית"ר תל אביב רמלה. למרות שרוב השחקנים משחקים באופן קבוע, הם לא נמצאים תחת מעקב יום יומי של המועדון ומכבי תל אביב כמובן לא יכולה לבחור איזה שחקנים ישחקו ומתי. למרות שרק מעט קבוצות היו מעוניינות להקים קבוצות ב' בליגות הנמוכות בישראל, צריך לשנות מעט את החוק של איסור בעלות צולבת, למקרים של קבוצות מילואים.

הפתרון ליגה עד גיל 21

לא רק שליגת מילואים היא דבר הכרחי, מדובר בעסק לא יקר בכלל. אם תקום ליגה עד גיל 21 היא תהיה מבוססת על "חוזי חייל" (50 אלף שקל ברוטו לעונה) ואפשר יהיה להתחשב בחיילים ולא לקיים משחקים באמצע השבוע. בנוסף, אפשר יהיה לבטל את חריגי הגיל בליגת הנוער שיוכלו לשחק בקבוצות המילואים. לדעתי צריך לאפשר גם לשחקנים זרים להיבחן ולשחק בקבוצות המילואים לאורך כל העונה וגם לשלושה שחקנים מעל גיל 21 ששייכים לקבוצה הבוגרת של המועדון במידה והם חוזרים מפציעות או לא נמצאים בכושר משחק. כמו בלא מעט מקרים, אותם אנשים מיושנים מונעים מהכדורגל בישראל להתקדם והגיע הזמן שכמו ברוב מדינות אירופה, גם פה יהיו קבוצות פיתוח לשחקן הישראלי.

לחלק א' – האם הזרים פוגעים בכדורגלן הישראלי

 

כדורגל ישראלי
קרדיט לדף הפייסבוק של "מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL"
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח