Perel Jam – על הסיפור המרתק של עומרי פרל

עומרי פרל החל לשחק כדורגל בגיל 8 בקבוצת הילדים של מכבי תל אביב. עם השנים הבין שהכדורגל הוא לא סתם חוג, אלא מקצוע, וסומן כאחד הכשרונות הבולטים במועדון – כזה שמיועד להגיע לקבוצה הבוגרת. שוחחתי עמו והבאתי לכם את סיפורו המרתק של הילד שגדל בצהוב, סומן כהבטחה גדולה, ומשחק כיום בעמדת הכנף/חלוץ 10 של קבוצה מהליגה החמישית באנגליה.

שנת 2009, אתה בקבוצת נערים ב’ של מכבי ת”א. אתה מקבל זימון למבחנים בהולנד לאחר שהשארת רושם טוב על קבוצות כמו היברניין ואוטרכט. לאחר מכן קיבלת זימון למבחנים בצ’לסי. איך הרגשת?

“בעונה בה קיבלתי את הזימון למבחנים בצ’לסי ההרגשה הייתה בשמיים. אני בחיים לא אשכח איך קיבלו אותי בתיכון אחרי הפרסומים, המורה עשה שיעור חברה עליי, כל התיכון דיבר עליי.”

ספר קצת על החוויה עצמה באימונים בצ’לסי.

“באימונים עצמם היה תענוג. שיחקתי עם שחקנים ברמה הגבוהה בעולם. איתי בחדר ישן שחקן מנבחרת ברזיל. אחד האימונים נערך ליד מגרש הבוגרים. במהלך האימון שלנו, פרנק למפארד עשה הקפות סביב המגרש. הוא בדיוק חזר מפציעה והתחיל להתאמן כדי לחזור לכושר”.

פרנק למפרד מתאמן
Credit to the official Frank Lampard Facebook page

מה קרה במחנה האימונים?

“הייתי אמור להמשיך להתרשמות בטוטנהאם ווטפורד, אבל התקשתי לגור אצל משפחה אומנת. קשיי השפה גם לא היו פשוטים. מזג האוויר באנגליה שונה מאוד מהארץ וגם זה תרם לקשיי בהתאקלמות שלי שם. החלק הקשה ביותר היה הריחוק מהמשפחה והחברים.”

סכם לי בקצרה את מה שלמדת מהחוויה הזאת.

“למדתי שבסופו של דבר אין הבדל גדול לפחות בגילאים האלו (15-16) בין הישראלים לאירופאים. ההבדל היחיד הוא שעד גיל 16 אין באנגליה ממש ליגה. לדוגמה, כשהייתי בצ’לסי שיחקנו משחק אימון נגד קבוצה שהמועדון שלנו דאג לשחקניה לבגדי משחק. לא היו כמעט הורים ביציע במשחק הזה, הורים שם לא מתערבים בהחלטות של המאמן. עוד הבדל הוא שאף אחד שם לא סופר גולים או גביעים. בניגוד לישראל, שם מתמקדים בלימוד יסודות הכדורגל”.

ממחנה האימונים חזרת למכבי ת”א. איך התמודדת עם החזרה לארץ?

“החזרה למכבי הייתה קשה באותה עונה. לחזור מהטופ העולמי, חזרה לתיכון בישראל, לחיים רגילים, זאת חוויה קשה מבחינה מנטלית. אנשים לא הבינו מה עובר עליי. חוויתי ירידה בציונים בתיכון, והייתה לי גם ירידה מבחינת היכולת המקצועית על המגרש. אני חושב שהקושי הזה הוביל אותי להתקרב לדת”.

איך השפיעה עליך ההתקרבות לדת בגיל כזה צעיר?

עברתי תקופה קשה. חיפשתי תשובות ולא קיבלתי אותן מהאנשים שסבבו אותי, אז התחלתי לחפש אותן במקומות אחרים שלא הכרתי באותו גיל. כמובן שזה השפיע עליי מבחינה מקצועית. אני במקום אחר היום. זאת הייתה תקופה של גיל ההתבגרות בה חיפשתי לגבש את הזהות שלי. מאז הזהות שלי עברה הרבה שינויים בדרך למי שאני היום”.

בגילאים 16-19 שיחקת 8 משחקים רשמיים במדי הנבחרת ושותפת בעוד למעלה מעשרה משחקים לא רשמיים תחת אלון חזן ואלי אוחנה. איך הניסיון בנבחרת השפיע עליך ועיצב אותך כשחקן?

“זה נתן לי המון. הכרתי חברים מכל הארץ, צברתי ניסיון. הרגע שהכי זכור לי הוא משחק נגד נבחרת קרואטיה. משחק חוץ בקרואטיה, מהלך שהתחיל מחצי המגרש הסתיים בגול שלי. זה כבוד גדול לייצג את המדינה”.

בעונת 2011/12 חווית משבר. ספר לי מה עבר עליך.

“במשך כשלושה חודשים לא הייתי בסגל של מכבי תל אביב בנוער. מחודש נובמבר עד חודש ינואר, בו הושאלתי למכבי הרצליה. לא היה לי חשק לשחק. איבדתי את הרצון והייתי מאוכזב. איבדתי את המשמעות של משחק הכדורגל בעיניי. בתקופה זו אלון חזן התקשר אליי הביתה כדי לנסות לשכנע אותי להמשיך לשחק כדורגל. הוא השפיע עליי מאוד”.

פתחת בהליך בוררות כנגד במכבי כדי לקבל את כרטיס השחקן שלך. מה קרה שם?

“עברתי תקופה של שלושה חודשים שהיו סיוט מבחינתי. מכבי ניסו לעשות הכל כדי שאחתום על חוזה אצלם. זאת הייתה תקופה לא פשוטה בשבילי, הייתי צריך לאמת דברים מול הבורר והאווירה בדיונים הייתה אווירה של משפט. במבט לאחור אני מרגיש שאולי חלק מהדברים שם לא היו כשרים, כמו לדוגמא העובדה שהבורר ישב באותו בניין כמו עורכי הדין של מכבי ת”א. אבל זה מאחוריי. חתמתי ל-3 שנים במכבי תל אביב, שלא תבין, זה לא אסון בעיניי, אבל אם כרטיס השחקן היה בידי הייתי יכול ללכת למועדון בליגת העל בתור שחקן תחת חוזה ולא בתור מושאל.”

ההצלחה בהרצליה הייתה גורם משמעותי ברצון לעזוב את מכבי?

“ההצלחה בהרצליה גרמה לי לרצות להתקדם. סיימתי עם 10 שערים בחצי עונה, מתוכם 4 בבוגרים בעודי רק בן 18.”

עונה לאחר מכן הושאלת להפועל ר”ג. איך זה מרגיש לא לשחק הרבה ולראות את הקבוצה זוכה בגביע?

“העונה התחילה טוב מבחינתי. בזמן שפרדי דוד אימן פתחתי ב3 משחקים. לאחר מכן התחלפו מאמנים ושחקנים רבים בסגל והבנתי שלמועדון אין כל כך רצון לדחוף אותי בתור מושאל, הם לא יכולים להרוויח ממני בתור שחקן מושאל. בסוף חודש ינואר באותה שנה התגייסתי לצבא בתור ספורטאי מצטיין, זאת הייתה תקופה לא קלה. חודש שלם לא הגעתי לאימונים באופן סדיר. ממרץ עד סוף העונה לא שיחקתי, אך אני מרגיש חלק מהזכייה. בסוף אותה עונה ירדנו ליגה, אך זכינו בגביע המדינה”.

אחרי העונה הראשונה במכבי הושאלת שוב, הפעם להכח עמידר רמת גן. מה עבר עליך?

אחרי העונה הראשונה במכבי הייתי אמור ללכת לקבוצה בליגת העל בסדר גודל של קריית שמונה, אבל באותה תקופה זה היה קשה בגלל ששירתתי בת”א. פחדתי גם שיקרה לי שוב מה שקרה לי בהפועל רמת גן, ולא אקבל דקות. העדפתי לעשות עונה בלאומית, ומבחינת קרבה לבית הכח עמידר ר”ג הייתה האופציה הטובה ביותר. העונה הזאת בדיעבד הייתה העונה הקשה בקריירה. הרבה מאמנים התחלפו, עשרות שחקנים באו והלכו. היו לי גם בעיות בצבא באותה תקופה ובנוסף לכל במאי 2015 עברתי ניתוח בקע. לאחר תקופת החלמה של 3 חודשים חזרתי להתאמן במטרה למצוא קבוצה, אך לפני שהצלחתי למצוא קבוצה תקפו אותי כאבים עזים בבטן. היה חשש שיש לי מחלת מעי בשם קוליטיס. נאסר עליי להתאמן עד שיושלמו כל הבדיקות ויחזרו התוצאות. עד ששללתי את המחלה כבר הגעתי לחודש פברואר 2016, בלי אפשרות לחתום בשום קבוצה בליגת העל”.

בסיום אותה עונה, החוזה שלך במכבי נגמר. בצעד אמיץ החלטת לארוז הכל ולטוס לאנגליה כדי לנסות את מזלך. ספר לי על החוויה הזאת ומה הוביל אותך לצעד הזה.

“פשוט טסתי. לקחתי סיכון. לא ידעתי מה מחכה לי. ידעתי שאני יכול לשהות באירופה בגלל הדרכון הגרמני שלי. אחד מהשחקנים ששיחקו איתי במכבי בנערים עבר לגור במנצ’סטר ובחודש הראשון שכרתי איתו דירה. לאחר מכן התחלתי להיות מעורב עם הקהילה היהודית במנצ’סטר. מצאתי משפחה יהודית שהבת שלהם עשתה עלייה כדי להתגייס לצבא. אני גר איתם כרגע”.

מבחינה מקצועית, איך מוצאים קבוצה? הגעת לעיר כמו מנצ’סטר, מה הלאה?

“ניסיתי למצוא אנשים שיכולים לקשר אותי לקבוצות. ממש כל בן אדם ברחוב. התחלתי להתאמן עם שחקנים ששוחררו מקבוצות כמו יונייטד וסיטי, אחד האחראים על האימונים היה לא אחר מאשר אמיל האסקי האגדי, שאגב ביקר בישראל לאחרונה. משם קיבלתי הזדמנות להיבחן בברנסלי U23 ובקבוצת הבוגרים של פורטסמות’. מאמן פורטסמות’, פול קוק, אמר לי שכדאי לי להתפשר על קבוצה קטנה ומשם לטפס מעלה לקבוצות גדולות יותר.”

חתמת בקבוצה בשם דרויזדיין, ואחרי חודשיים עברת לקבוצתך הנוכחית, מקלספילד. ספר לי קצת על המעבר, ועל המועדון בו אתה נמצא כיום.

“חתמתי בדרויזדיין וזאת הייתה טעות. החתימו אותי על חוזה כדי שאוכל לשחק, אך לא שיחקתי שם ואחרי חודשיים כבר עברתי. מינואר אני כבר ב-Macclesfield. הקבוצה משחקת בליגה החמישית (conference premier), למשחקים מגיע ממוצע קהל של כבערך 1500 אוהדים. הרמה שם דומה קצת לרמה בתחתית הליגה הלאומית. המועדון ממוקם בדרום מנצ’סטר. המשחק כאן הוא מאוד פיזי, מתנהל יותר באוויר מאשר על הקרקע. השכר הממוצע פה הוא בערך 7000 שקל בחודש, אבל יש קבוצות שמשלמות גם יותר.

לקראת סיום, מה לגבי העתיד? החוזה שלך מסתיים בתום העונה הנוכחית.

“אני מקווה להמשיך עוד שנה פה במועדון ולנסות לקבל הזדמנות. בינואר האחרון שחקן מהקבוצה שלי חתם באיפסוויץ’ מהצ’מפיונשיפ. הרבה קבוצות גדולות עוקבות אחרי הליגה שלי, בעיקר בגלל שרק לפני 4 עונות ורדי עוד שיחק כאן חלוץ. לקחתי בחשבון שהשנה הראשונה תהיה קשה מבחינת התאקלמות, אבל יש פה חבר’ה ישראלים שנפגשים אחת לשבוע ועוזרים לי מאוד להתאקלם. העיר מנצ’סטר היא עיר כיפית, צעירה ותוססת. רק חבל שמזג האוויר פה נוראי”.




 

ועכשיו, בקטנה לסיום:

-מי תזכה באליפות, הפועל באר שבע או מכבי תל אביב?

“אני לא כל כך עוקב אחרי הליגה, אבל לדעתי באר שבע תזכה”.

-הפועל תל אביב תרד לליגה הלאומית?

“לא”.

-מי השחקן הכי גדול מולו שיחקת?

“אמרה צ’אן מליברפול”.

-שמעת את ההתבטאויות האחרונות של תומר חמד. מה דעתך על דבריו?

“תומר חמד הוא שחקן ענק בעיניי. נבחר לשחקן הצ’מפיונשיפ של חודש פברואר. אני יכול להבין את הביקורת שלו, אבל קטונתי מלדבר על מאמן בסדר גודל של אלישע לוי”.

תומר חמד ברייטון
Credit to Brighton & Hove Albion FC Facebook Page
 
       
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!