מכבי תל אביב רשמה בחמישי בערב הישג מרשים בזירה האירופית, כאשר חזרה מפיגור 0:1 מול סיבאספור לניצחון 1:2, ניצחון ראשון של קבוצה ישראלית על אדמת טורקיה. כמו כן, מכבי היא הקבוצה הראשונה שפותחת שלב בתים אירופי עם 6 נק' מ-6 אפשריות.
אבל למרות השמחה והאופטימיות, מכבי עדיין לא מציגה את הכדורגל שהיא רוצה ומסוגלת להציג. כולם מודעים לזה, מדוניס והשחקנים ועד אחרון האוהדים. הפתיחה המגמגמת בליגה היא סוג של נורת אזהרה עבור הצהובים, אך מה בעצם גורם לזה?
ישנן כמה סיבות. ראשית, מכבי עדיין לא גיבשה חוליית התקפה קבועה ויציבה. במכבי חיפה יש את רוקאביצה, חזיזה, ווילדסחוט ושרי שמצטרף, ובבאר שבע את אגודלו, אקולטסה, סלליך וז'וסואה שמנצח על התזמורת. מכבי עוד לא ייצבה הרכב קבוע שמבין אחד את השני ומייצר מהלכים שחוזרים על עצמם, תבניות התקפה וכו'.
לא מדובר בחוסר בשחקני התקפה. לצהובים יש את יונתן כהן, טל בן חיים, איילון אלמוג, ניק בלקמן, איתי שכטר ועכשיו גם את פשיץ', שכבר הראה ניצוצות ראשונים. מי שאחראי לחוסר היציבות הוא מן הסתם, המאמן גיורגוס דוניס. נראה שעד עכשיו היווני בעיקר מנסה וטועה, ולומד את הקבוצה. במשחק הפתיחה מול ריגה מכבי שיחקה במערך 4:3:3 ונראתה לא רע בכלל, אך לאחר איבוד הנקודות מול מכבי פ"ת ובני יהודה, דוניס הפסיק להאמין במערך והבין שהוא חייב לחזק את החלק האחורי שלו.
הוא ויתר על שחקן התקפה לטובת עוד בלם, ומאז יש לציין שהצהובים השתפרו מבחינה הגנתית. עם זאת, המשחק של הצהובים הפך למאוד מסורבל. כשמי שאמור לתקוף הם שחקנים כמו בן ביטון, דוידזאדה, או לחילופין קנדיל וסבוריט, בתוספת של עוד 2 שחקנים עם אופי התקפי, כל התקפה נראית צפויה וסופה ידועה מראש. כשדוניס ויתר על שחקן הגנה לטובת שחקן קישור התקפי או חלוץ, המשחק של מכבי תוך דקות בודדות השתפר פלאים, נגד הטורקים קיבלנו הוכחה חיה לכך, כשבתוך 5 דקות מכבי ביצעה מהפך מדהים בסיבאספור.
בנוסף, למכבי כרגע יש חוסר במגן ימני בכיר. בן ביטון ומאור קנדיל הם שחקנים טובים ברמה המקומית, לרמה הבינלאומית נראה שכרגע זה לא מספיק טוב. החיסרון של ג'ראלדש מורגש היטב.
אז מה היתרונות של מכבי ת"א מודל 2020/2021? לא קשה להבחין בכך שמכבי הייתה ונשארה חזקה מאוד בקישור, דבר שמורגש אפילו מול יריבות ברמה אירופית. למכבי יש מגוון רחב של שחקנים בקישור: גלזר, פרץ, גולסה, ברסקי, קארצב, ריקן, דן ביטון. באמת, לצהובים יש שחקן מכל סוג ודוניס יכול להרכיב חוליה שונה בכל פעם מבלי שרמת המשחק תיפגע, בהתאם לצרכי המשחק. כשגלזר, פרץ וגולסה משחקים, בדרך כלל ליריבה אין סיכוי להכתיב את קצב המשחק. מדובר ב3 בולדוגים ששולטים במרכז השדה, מנקים כל מה שמאיים לתקוף, ויודעים גם לצאת קדימה בעת הצורך. תוסיפו לזה פרוספקטים כמו קארצב ודן ביטון (נהדר עד כה) או את הניסיון של ריקן ותקבלו קישור שהוא באמת רמה אחת מעל הליגה שלנו.
בנוסף, מכבי קבוצה מאוד ורסטילית ומאומנת, כזאת שיכולה להחליף בין מערכים ולהיראות מאורגנת ומתואמת. שחקנים כמו שרן ייני ואנריק סבוריט נותנים אפשרות לדוניס לעבור בין מערכים, כשהם יכולים לשחק בתפקיד הבלם או המגן. סבוריט לטעמי הוא בין השחקנים האיכותיים ביותר במכבי, התקפית והגנתית, שחקן מאוד אינטליגנט ואחראי שכמעט ולא טועה. מכבי צריכה אותו בכושר כדי להשיג את המטרות שלה העונה.
למרות הכל, מכבי עם פתיחה נהדרת בזירה האירופית, כשביום שני בסמי עופר, מול מכבי חיפה, יש לה הזדמנות להזכיר לכולם מי האלופה בשנתיים האחרונות. בעיניי, דוניס חייב לוותר על בלם, לפתוח עם אלמוג לצידם של שני שחקני התקפה נוספים, ולהתבסס על מה שמכבי הייתה חזקה בו בעידן איביץ', קישור חזק ודומיננטי, והתקפה לוחצת. 2 בלמים כמו טיבי ולואיס הרננדז, שעושה רושם שיתרום רבות לצהובים העונה, מספיקים בהחלט.
בסופו של דבר, למרות כל החשיבות, מדובר בסך הכל במחזור ה-4, וכל תוצאה שלא תהיה, לא תשפיע באופן משמעותי על תמונת הטבלה בהמשך העונה. שיהיה בהצלחה ל-2 הקבוצות ושהטובה והצהובה תנצח 🙂
